1 א. מה שירה ואסף רצו ליום הולדתם?
ב . בשורה השלישית כתוב: "רצוי שיהיו אלו אופניים עם הילוכים" מדוע?
2 . הסבירו את המילים "לאחר שלגם מכוסו" (שורה: 27)
3. מה היה רעיון של אסף בשביל להגיד לסבא שלהם את המתנה שהם רוצים?
4. למה לדעתכם בסופו של דבר אסף ושירה רצו בתור מתנה ליום הולדת ספרי קודש במקום אופניים?
5. העתק מהטקסט למה אסף ושירה וויתרו על האופניים ולקחו ספרי קודש?
6. הציעו שם אחר לסיפור וכתבו מדוע בחרתם זה?
7. כיתבו מדוע לדעתכם שם הסיפור הוא מתנות?
"אילן אילן במה אברכך..."
1. קראו בעיון את האגדה וכתבו:
מתוך השאלות שלו כתבו מהם הדברים שכבר ניתנו לאילן?
7} מה למדתם מהסיפור?
התחפושת שנאבדה\ נהוראי ביטון
בכל שנה, לפני פורים, אני ואמא הולכים לחנות לקנות תחפושת. גם השנה הלכנו יחד, החלטתי שהשנה אהיה חייל. נכנסו לחנות התחפשות ופתאום ראיתי תחפושת של חיל אמיתי, כמו שרציתי! אמרתי לאמא:" קני לי את התחפושת, בבקשה".ואמא קנתה את התחפושת כמו שרציתי, והייתי הילד הכי מאושר בעולם.
שהגענו הביתה מדדתי את התחפושת, התחפושת הייתה טובה עליי.הגיע הלילה הלכתי לישון שמח ורגוע. קמתי בבוקר ולא מצאתי את התחפושת קראתי לאמא והתחלנו לחפש, חיפשתי בחדר שלי בחדר של אמא ואבא שלי חיפשתי בחדר של אחי, אמא חיפשה בסלון במטבח בשירותים ולא מצאנו. אמרתי לאמא:"אמא עוד שבוע פורים ואנחנו לא מוצאים את התחפושת". אמא אמרה לי:"נהוראי, אל תדאג אנחנו נמצא עוד לפני שיגיע פורים". עוד לילה עבר והתחלנו לחפש ממש ברצינות, הייתי עצוב. אבא הגיע מהעבודה וסיפרתי לאבא על התחפושת. אבא אמר לי:"אתה תמצא את התחפושת" אל תדאג , בני. עבר עוד יום. ופתאום אנחנו שומעים דפיקות בדלת.אנחנו פותחים בסקרנות ורואים את השכנה גליה. שאלנו אותה: "מה את רוצה?" היא אמרה לי:"בוא תראה מה מצאתי בבית שלי! האם זה שלך?".עניתי לה מה מצאת? היא הראתה לי ואמרתי לה בהתרגשות:"כן זה שלי ואיך זה הגיעה אליך בכלל?".אז בוא אני יספר לך החתול שלי התגנב לבית שלכם דרך החלון ולקח את התחפושת וכך זה הגיע אליי" טוב, תודה" אמרתי בהתרגשות.רצתי לאמא ואמרתי לה:"אמא השכנה גליה מצאה את התחפושת בבית שלה".יופי היא אמרה:"אתה רואה לא צריך לדאוג עברו 5 ימים והגיע פורים לבשתי את התחפושת היפה שלי והלכתי לבי"ס רצתי לשחק עם החברים וכשחזרתי הביתה אמא שאלה אותי איך היה אמרתי לה:"היה כיף מאוד וגם כולם רצו את התחפושת שלי".אמא שאלה:"רוצה להתחפש לחייל גם שנה הבאה?".אמרתי לה :"שנה הבאה אתחפש לשודד ים כי שודדי ים הם חזקים ונלחמים כל הזמן בכולם. ואמא כמו תמיד אמרה:"בסדר".
1}מה קרה לתחפושת של נהוראי?
2}מי הם הדמויות בסיפור?
3}איזה מקומות חיפש נהוראי את התחפושת?
4}כתבו שם אחר לכותרת מדוע בחרתם את השם הזה?
5 מי מצאה לנהוראי את התחפושת, מה דעתכם על התנהגותה?
התחפושת הגנובה\שחר
כמו תמיד שאני חוזר מבית הספר אני הולך לבית בדרך לבית ראיתי חנות צעצועים חדשה ראיתי תחפושת של רוח רפאים חזרתי הביתה ואמרתי לאמא בהתלהבות אמא את חייבת לראות איזה תחפושת מצאתי של רוח רפאים בואי תראי אותה בצהריים אמא באה איתי לראות את התחפושת היא קנתה אותה שחזרנו הביתה אמא שמה אותה בארון ואמרה:"תשמור על התחפושת שלך ואם תאבד אותה לא תהיה לך תחפושת לפורים". יום לפני פורים הכנתי אותה על מיטתי ובבוקר היא לא הייתה שם צעקתי בפחד:"אמא איפה התחפושת שלי?לקחת אותה?". אמא אמרה:"לא למה איפה היא? מה איבדת אותה כל כך מהר ראיתי שהחלון פתוח חשבתי שהחתולה של השכן לקחה אותה עם הציפורניים שלה הלכתי לשכן ושאלתי אותו:" ראית את התחפושת של רוח הרפאים".הוא אמר:"לא שאלתי". אפשר לחפש אותה בבית שלך.הוא אמר:"בשמחה". חיפשתי ומצאתי בארון שלו את התחפושת שמחתי נורא שהיה לי תחפושת לפורים ואמרתי לאמא:"מצאתי את התחפושת". וביום של פורים כולם הסתכלו עליי עם התחפושת שלי והם פחדו מאוד ואני בפנים צחקתי ושמחתי מאוד שהיה לי תחפושת הסוף.
1}מי לקח את התחפושת?
2}מתי התחפושת נגנבה?
3}מה למדתם מהסיפור?
4}מי הם הדמויות בסיפור?
5}איפה מצא שחר את התחפושת?
הפשוש המסכן\ יובל תורג'מן
בכל יום רביעי אני-יובל הדס ומעיין נפגשות בגן השעשועים עם האופניים. יום אחד החלטנו לעשות פיקניק, הדס ומעיין הלכו הביתה להביא אוכל, שתייה, לחם. מים. סדין לשבת וחטיפים. נשארתי לבדי וחיכיתי להם בגן השעשועים. לאחר חצי שעה של המתנה, שמעתי רעשים והלכתי מהר עם האופנים בידי, ירדתי מהמדרגות ופתאום רואה מולי פשוש פצוע. הלכתי מהר הביתה, כדי להביא כלים שעוזרים לטפל בחיות. חזרתי לגן השעשועים ופגשתי במעיין והדס הן הגיעו באותו רגע. אמרתי להן:"תביאו לי את הסדין מהר" הן הביאו לי ושאלו בפחד:"מה קרה? עניתי להן: "שמעתי רעשים, הלכתי לבדוק מה קרה וראיתי את הפשוש נופל מהשמיים". הדס ומעיין פחדו הן אמרו:"אנחנו רוצות ללכת הביתה!" ואמרתי להן:"וככה נשאיר את הפשוש המסכן? יורד לו הרבה דם ואני רוצה לטפל בו ולעזור לו" אחר כך נזכרתי שהבאנו מים ולחם. הבאנו לו לאכול ועזרתי לו לעוף. אמרתי למעיין והדס:"לא לפחד,לא לבכות, לא להסתכל, אני עושה לו זריקה ואכין לו קן על בית העץ שלי נביא לו אוכל שתייה נדאג לגם נדאג לו לחברים [עוד פשושים] ויהיה לו כיף. מזל שזה לא קרה ביום אחר אמרתי לעצמי בלב ובכיתי, כי אם לא היינו שם מי היה מציל אותו?! מסכן. השארתי את הפשוש בבית שלי, בגינה כי אהבתי אותו, כל יום הייתי משחקת איתו ודואגת לו לכל מה שצריך.
כעבור שבוע, עוד יום רביעי הגיע, הלכתי עם חברותיי ועם הפשוש לפארק הנופלים, כדי לחפש פשושים נוספים. ופתאום ראינו 10 פשושים חמודים. חשבתי לעצמי בלב אולי אקח אותם לביתי אטפל בהם אאכיל אותם ואדאג להם. ביקשתי עזרה מחברותיי הצלחנו לתפוס רק ארבע פשושים, שמנו אותם בכלוב גדול ויפה, סדרתי בכלוב כריות שמיכות וחדרים מעץ קטנים בניתי לכל אחד מהם והם חיו בשלווה ובכיף.
שאלות:
1}כיצד הרגישו הבנות שספרה יובל על הפשוש?
2}כיצד הדס מעיין ויובל הצילו את הפשוש?
3}כיצד טיפלה יובל בפשוש שמצאה? פרטו.
4}באיזה יום התרחש הסיפור?
5}באיזה מקום התרחש הסיפור?
6}דמיינו לעצמכם שאתם מצילים בעל חיים, כיצד תטפלו בו? כתבו במחברת.
7}מה למדתם מהסיפור?
איך הצלנו את פרחי הבר?\ אלירן כהן
היום שחזרתי מבית הספר הביתה ראיתי ליד הבית פרחי בר והיה שם שלט שכתוב בו כאן יבנה גן שעשועים עליתי לבית במהירות וסיפרתי לאבא על השלט אבא אמר לי: "שרוצים שיהיה כיף בשכונה". אמרתי לאבא:"הפרחים האלה הם פרחי בר". אבא ענה בהלם:"מה הפרחים האלה הם פרחי בר אז יש לי רעיון בא נקרא לסבא ונלך לקבלן". קראנו לסבא והלכנו לקבלן דיברנו עם הקבלן ואמרנו לו:"למה אתם בונים פה איפה שיש פרחי בר?". הקבלן אמר:"אנחנו לא נוכל לבנות במקום אחר נדבר על זה מחר". אבא ענה לו בחזרה:"בסדר". שאני אבא וסבא עלינו הביתה כשנכנסנו אמא אמרה:"הגעתם בול בזמן לארוחה". אנחנו אכלנו ודיברנו עם אמא אולי יש לה עצה. אני אמרתי:"אמא נכון ליד הבית איפה שפרחי הבר רוצים לבנות גן שעשועים ואני דואג שלא יהיה פרחים כאלה בעולם".אמא אמרה:"מחר אני יבוא אתכם לקבלן שהלכתי לישון אמרתי לאמא:"אנחנו צרכים לעשות הכול כדי שפרחי הבר לא יכחדו "אמא אמרה לי:"גם אני ממש דואגת אבל בינתיים צריך לישון".ולמחרת בבוקר התארגנתי והערתי את כולם אכלנו ארוחת בוקר ביחד והלכנו לקבלן. דיברנו איתו בסוף הוא אמר:"זה יעלה 20,000 שקל". אבא אמר:"תדחה את הבנייה בחודש אנחנו נשיג את הכסף". אבא ואמא עבדו יותר זמן מהרגיל אני מכרתי דברים עם סבא שלי.מכרתי את האופניים שלי שהיה לי קשה מאוד למכור אותם סבא מכר את השרשרת שהייתה של אמו וגם לו היה קשה מאוד למכור אותה. מכרנו אוכל ושתייה השגנו 10,000 שקל. אמא ואבא השיגו ביחד גם כן 10,000 שקל. נתנו לאבא את הכסף שהשגנו. ואבא אמר לנו:"מחר ניתן את הכסף לקבלן והבנייה תעבור למקום אחר". למחרת כולנו קמנו בבוקר אכלנו ארוחת בוקר והלכנו לקבלן נתנו לו את הכסף והבנייה עברה למקום אחר והצלנו את פרחי הבר שמחנו מאוד אפילו עשינו מסיבה וגם באו לראיין אותנו. שאלו אותנו:"האם היה לכם קשה הוא שלא היה קשה"?. ענינו להם "היה קשה מאוד אבל "אין הדבר העומד בפני הרצון" וכתבו את הכתבה בעיתון. וגם פרסמו בחדשות ואז כולם ידעו מי האנשים שהצילו את פרחי הבר.
שאלות
1]כמה כסף עלה לעביר את הבנייה למקום אחר?
2]מה ראה הילד שחזר הביתה?
3]העתק את המשפט הראשון שאמא אמרה שאבא סבא והילד נכנסו הביתה?
4]כיצד הישגו את הכסף?
5]הסבירו את הפתגם המופיע בחלק האחרון של הסיפור?
גברת עם כלבלב