ב - הקדמות המחבר

אמר המחבר יהודה הכהן בר שלמה הכהן לבית מטוליטולא כבר אמרנו

כמה פעמים מענין השלשה עולמות וכי מאמר הקב״ה נאצל תחלה על הרוחני ומן הרוחני על הגלגל ומהגלגל על הארץ, וכי שלוחי הקב״ה על בנ״א הן הכוכבים הקיימים על החיים ואורך ימים, וכוכבי לכת כעבור שאר עסקי אדם׳ וכשתשים שלש הקדמות אלו שנבאר עתה בין עיניך לא יקשה עליך צדיק ורע לו רשע וטוב לו וכו', וגס לא יקשה בעיניך אם הכל תלוי במזל מה תועיל תפלתו של אדם, ומה ענין יש לתורה :

הקדמה ראשונה כי העולם העליון הרוחני הוא העיקר וזהו של בנ״א טפל לו ולא נברא זה אלא בעבורו לעשות דברים לקבל שכר כדי לזכות לאותו העליון שהוא עיקר ואזרח כי האדם בזה העולם הוא גר, וכן אמר דוד ע״ה גר אנכי וכמו כן נאמרר בישראל כי גרים ותושבים אתם, וזה חביבות גדולה להם כלומר שזה העולם אינו עיקר להם והם גרים בזה ואזרחים באותו העליון:

הקדמה שניה כי לא יבא מלמעלה כי אם טוב כמו שנתבאר בסוף אלהות של אריסטו ומה שיש מהדברים שבני אדם חושבין כי אינם טובים בעבור טובה הם. אלא שאין אנו מתישים מיד עד לאחר זמן וכל דעביד רחמנא לטב . לפי מה שהטביע הקב"ה. לזה מן הטובה ולאחר כנגדה היא בעבור טובה לו שיזכה לאותו העולם העליון או בעבור גרמא לזכות אחר אם אין אותו ראוי לכך והכל שקול לפני הקב״ה. בכף מאזנים לא יגרע לזה אפי׳ כחוט השערה, וכן כתיב לא יגרע מצדיק עינו וכן לא יוסיף לאחד מכל מעשיו כי ענין זה ראוי לזה כזה וענין זה לזה ולא היה זה הצדיק וטוב לו יכול לעבוד את הבורא ית׳ כמו שהוא •עתה עושה והוא ית׳ וית׳ יודע ומבחין. ובהקדמה השניה מי שנותן כח מולדו נגד הטובה בעולם הזה לא יניח בעבור כן מלעבוד הבורא יתב׳ כפי יכלתו כדי שיזכה לאותו האזרחי שכלו טוב וארוך :

הקדמה שלישית לתת לאיש כדרכיו וגו', ומשפט הכוכבים יבא על כל פנים אך יוכל זה פלוני להנצל מאותו הרע או שלא יראה באותו הטוב, כיצד הרי שנגזר על מדינה אחת שישטפנה אם זה פלוני ראוי להנצל מאותה רעה כפי מעשיו ישים הב"ה רוח בלבו לצאת ממנה שעה אחת קודם, ונמצא זה ניצול כפרי מעלליו ומשפט הכוכבים בא עלינו ועל ענין זה נאמר הירא את דבר ה׳ וגו׳. וכן אם נגזר עליו טובה כמו ליתן פירות הרבה מצליח בה וכיוצא בזה כמה כמו שנאמר הנך רואה בעיניך ונר. ואפי׳ על אותו פלוני נגזר עליו טוב כמו שארז״ל מאן דביש ליה בהאי מתא ולא אזיל למתא אחריתא. ובעבור זה נצטוה אברהם לך לך מארצך וכן משפט הככבים. אך יש טובה שהיא מעין רעה ויש רעה שהיא מעץ טובה כענין שאמרו רז"ל הרי שנגזר הרבה גשמים בראש השנה ולא היו מעשיהם טובים מורידם בעת שאין צריכים ובמקומות שאין צריכים, והרי שנפסק עליהם גשמים מועטים והיטיבו דרכיהם מורידם במקום שצריך ובזמן שצריך ובענין זה תאמר ביחיד לפיכך תראה עני שמעשיו מתוקנים ומיושבים ושמח יותר מעשירים הרבה ותראה עשיר שכמה עניים טובים ממנו, וזה שאמרו רז"ל יש מזל לישראל ואין מזל לישראל לישראל היא מחלוקת בסוף שבת ושניהם אמת כמו שנדבר בע״ה. הם אסרו כי כל דבר שיצא מפי הקב״ה לטובה ואפי׳ על תנאי לא חזר בו מנא לן מששה רבינו כדאיתא בברכות , ועוד אמרו אין סניגור נעשה קטיגור וכשהדבר כן אין שם הקב״ה בתחלת היצירה בצדק ונגה להיות שלוחים לטובה בזה העולם אע״פ שאין ישראל ראוים לטובה לא ימנע בעבור זה טובתם שצוה מששת ימי בראשית וזה דומה למה שאמר ירמיה לפשחור בבוא דבר הנביא וגו'. אבל מאדים שהוא מלאך רע הוא עושה שליחותו גם בישראל בתנאי, כיצד אם מעשיהם רעים יעשה שליחותו בהם ואם מעשיהם טובים יעשה שליחותו בדם בד״א או בעו״ג או בקרבנות מצא בני ישראל כמו שמפורש בסוף פירוש האותיות כי בעת שגלו ישראל לאשור היה המושל מאדים ונתנה רשות לחבל והיו כל ישראל ראוים לגלות אך הועיל חזקיהו וישעיהו ע״ה ועמדו על אדמתם כמו. . . . ויצאה רעת מאדים במחנה אשור דכתיב ויצא מלאך ה׳ ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף. וגם תראה בזה בספר תלמי במשפטי הכוכבים מה שמורה כי ארץ ישראל לא היתה ראויה לנבואה וראוי להיות אנשיה טפשים וסכלים כפי נטית הכדור על אותו הקו ובן היו הגוים ששכנו בה קודם ישראל כדכתיב כי כל התועבות וכו' ועל כן רצה השם לשכן שם ישראל ונביאיו כדי לבטל גזירת הכוכבים הרעה מהם כמו שהאכילם המן ארבעים שנה במקום נחש שרף ועקרב הילכך יש מזל לישראל לטובה לעולם בין ראוים בין שאינם ראוים ואין מזל לישראל לרעה אם ראוים להנצל ממנה כפי מעשיהם על כן כתיב ולך ה' החסד כי אתה תשלם לו כמעשיו הטובים בכח הגלגל וכמו שאמרנו למעלה כל דעביד מן שמיא לטב ושאר אותו הענין צריך יותר בירור. ונמשיל הדבר, הגע עצמך, הנה ראובן נתן כח הגלגל בעת לידתו לבא עליו יסורין והיו אותן יסורין טובתו כי פשפש במעשיו וזהו טובה שאין למעלה ממנה שמביאתו לעולם הרוחני שהוא העיקר. והנה לא יבא מלמעלה כי אם טוב ואפי׳ ע״י מאדים וכענין זה נאמר מברך על הרעה מעין הטובה . וגם אם נתן כח צדק ונגה להיות עשיר ומאריך ימים ויש לו בנים ושאר טובות זה העולם גם זה לטובה כדי שיהיה לו פנאי או לבניו או ליורשיו להתעסק בתורה ובגמילות חסדים. והנה טובה זו לטובה או בעבור זכות אבות שעשו אבותיו זכיות שראוי להיות שכרם שיצא מהם בן עשיר ובעל בנים ושאר הטובות ואין אנו יודעים שכרן של מצות ואפשר שאותה מצוה שעשה שזה מתן שכרה היא קלה בעינינו ואין אנו יודעים לפיכך זימן השם שיולד זה הבן שעשו אבותיו אותם זכיות בזו השעה שהמזל הצומח כך וכך ומערכת הגלגל יורה על אותם טובות שהשם אין מקפח שכר כל בריאה. וכן אם ידקדק אדם בעניניו ימצא כי הכל אמת. ועתה נזכיר בכללות מספר הארבעה מאמרות. לתלמי במשפטי הכוכבים כמו שעשינו בשאר הספרים:

<קודם הבא>