צנזורה כלכלית
צנזורה כלכלית הינה מניעת פרסום של תכנים מטעמים כלכליים, כלומר שיקולי רווח והפסד כספיים של עיתון או של חברה אחרת הקשורה לעיתון.
ראשית, יש להבין מה הם מקורות ההכנסה הכספית של עיתון. נהוג לחשוב כי מרבית הכסף מגיע ממכירות - התשלום שאנשים משלמים בעת קניית העיתון. אולם, מחשבה זו הינה שגויה. רוב הכנסות העיתון מגיעות ממפרסמים, שמשלמים לעיתון תמורת פרסום המודעות. מכאן ניתן להבין כי רוב ההכנסות של העיתון מגיע מחברות מסחריות ואנשי עסקים.
לעיתים, העיתון רוצה לפרסם תכנים הפוגעים באחת החברות שמפרסמות בעיתון, או בחברה הקשורה לחברה אחרת המפרסמת בעיתון. תכנים כאילו יכולים להיות דיווח על התנהלות לא תקינה, תחקיר החושף ליקויים או אפילו דיווח חיובי על מתחרים. במקרה כזה, החברה המפרסמת עלולה לאיים בהפסקת הפרסום בעיתון, על מנת למנוע את הפרסום הפוגע. העיתון, החייב את כספי הפרסומות על מנת לשרוד, שוקל האם כדאי לו לפרסם או לא.
קיימים עיתונים, הנמצאים בבעלות חברות שברשותם גם חברות אחרות. גם במקרה כזה, העיתון לא יפרסם ידיעות שליליות על חברות אחרות שבבעלות הבעלים של העיתון.
אחד האירועים המפורסמים בתחום הצנזורה הכלכלית הינו דחיית שידור תחקיר של תכנית התחקירים "עובדה", בנושא ליקויים בטיחותיים בחברת התעופה "ישראייר". דחיית שידור התחקיר נעשה לאחר שחברת "ישראייר" פנתה ל"קשת", ודרשה את ביטול שידור התחקיר, כיוון שהיא התמודדה באותה עת על מכרז.
זו דוגמא לכך שאינטרסים כלכליים של חברה עיסקית השפיעו על לוח שידורים של ערוץ טלוויזיה. ללא הדיון הציבורי שהתעורר, ייתכן שאזרחי מדינת ישראל לא היו נחשפים לליקויים בחברת "ישראייר", וייתכן גם שחברת "ישראייר" היתה ממשיכה עם אותם נהלים פסולים.
העיתון המקוון "העין השביעית" ערך תחקיר, וגילה כי בנק הפועלים מפרסם הרבה פחות מודעות בעיתון "הארץ" והמוסף הכלכלי "דה מרקר" מאשר בכלכליסט וגלובס. לטענת המוציא לאור של הארץ עמוס שוקן, הדבר נובע מסדרת כתבות ביקורתיות שפורסמו בהארץ על בנק הפועלים.
נסו לחשוב:
מה יכולה להיות הסיבה שבנק הפועלים פרסם פחות ב"הארץ"?
האם הדבר נחשב לצנזורה כלכלית?
לחץ כאן לקריאה על צנזורה מטעמי מוסר.