חנוכה הַסִּפּוּר הַהִיסְטוֹרִי


לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בַּזְּמַן שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קייָּם, בָּאוּ הַיְוָנִים לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהִתְחִילוּ מְצִיקִים לַיְּהוּדִים. הַמֶּלֶךְ הַיְוָנִי , אנטיוכוס, הָיָה רָשָׁע וְאַכְזָר. הוּא בָּא לִירוּשָׁלַיִם, הֶעֱמִיד פֶּסֶל בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, צִוָּה עַל הַיְּהוּדִים להְשִׁתְחַוּוֹת לוֹ וּלְהַקְרִיב לוֹ קָרְבָּנוֹת.

אנטיוכוס גָּזַר עַל הַיְּהוּדִים גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת:

לא לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת וְלא לִלְמֹד תּוֹרָה, וּמִי אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע בְּקוֹל הַמֶּלֶךְ - מוֹת יוּמַת.



וּבְעִיר הַקְטָנָה מוֹדִיעִין, לֹא רָחוֹק מִיְּרוּשָׁלַיִם, יָשַׁב כֹּהֵן זָקָן, אִישׁ גִּבּוֹר וְאַמִּיץ-לֵב, וּשְׁמוּ מַתִּתְיָהוּ הַחַשְׁמוֹנַאי.

וּלְמַתִּתְיָהוּ חֲמִשָּׁה בָּנִים: יוֹחָנָן, שֶׁמָּעוֹן, יְהוּדָה, אלעזר וִיהוֹנָתָן - כֻּלָּם גִּבּוֹרִים כַּאֲרָיוֹת.



צַר הָיָה לְמַתִּתְיָהוּ וּלְבָנָיו לִרְאוֹת אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁל היְוָנִים וְהֵם הֶחְלִיטוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָם מִן הָאָרֶץ.

בַּיּוֹם אֶחָד בָּאוּ פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ אֶל מוֹדִיעִין, הֵקִימוּ מִזְבֵּחַ בְּמֶרְכַּז הָעִיר וְעָלָיו פֶּסֶל יְוָנִי גָּדוֹל, אָסְפוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים וְצַוּוּ עֲלֵיהֶם להְשִׁתְחַוּוֹת לַפֶּסֶל.

הראשון שפנו אליו היה מַתִּתְיָהוּ שֶׁסֵּרֵב לְמַלֵּא אֶת פְּקֻדַּת הַיְּוָנִי וְהֵשִׁיב: "אָנוּ נַעֲבֹד רַק לֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶת תּוֹרָתוֹ נִשְׁמֹר, לֹא נִשְׁתַּחֶוה לַפֶּסֶל ".

מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו הִתְנַפְּלוּ עַל הַיְוָנִים , הָרְגוּ אוֹתָם, אֶת הַמִּזְבֵּחַ הָרְסוּ וְאֶת הַפֶּסֶל שָׁבְרוּ.

אָז הֵנִיף מַתִּתְיָהוּ אֶת דֶּגֶל הַמִּלְחָמָה וְקָרָא לְכָל הָעָם:

"מִי לה' - אֱלֵי!"


לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל מַתִּתְיָהוּ נֶאֶסְפוּ גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל רַבִּים לָלֶכֶת לַהֶלְחֵם ביְוָנִים וּלְגָרְשָׁם מִן הָאָרֶץ. בְּרֹאשׁ צָבָא גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל עָמַד יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי, בְּנוֹ שֶׁל מַתִּתְיָהוּ. הוּא הִכָּה ביְוָנִים מַכָּה רַבָּה וְגֵרֵשׁ אוֹתָם מִן הָאָרֶץ.

בַּיּוֹם כ"ה בְּכִסְלֵו כָּבַשׁ יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי אֶת יְרוּשָׁלַיִם, נִכְנַס בִּתְרוּעַת שִׂמְחָה אֶל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, הִשְׁלִיךְ מִתּוֹכוֹ אֶת אֱלִיל הַיְוָנִים ,טִהֵר אֶת הַהֵיכָל, וְכָל הָעָם חָגַג אֶת חַג חֲנֻכַּת הַבַּיִת.

רָצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ - וְלֹא הָיָה בָּהּ שֶׁמֶן .

חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ פַּךְ קָטָן, וּבוֹ שֶׁמֶן-זַיִת זַךְ, שֶׁהִסְפִּיק ליּוֹם אֶחָד. נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס, וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנֶה יָמִים.

לְזֵכֶר נִצָּחוֹן הַמְּכַבִּים הַגִּבּוֹרִים עַל היְוָנִים הָרְשָׁעִים (בִּשְׁנַת 165 לפני הספירה)

ולְזֵכֶר נֵס פַּךְ הַשָּׁמֵן ,אָנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַחֲנֻכָּה -חג האורים, שְׁמוֹנָה יָמִים

בְּשִׂמְחָה וּבְהלֵּל לה' בִיּוֹם כ"ה כִּסְלֵו מִדַּי שָׁנָה בַּשָּׁנָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.