כ"ט בנובמבר

אישור הצעת החלוקה באו"ם

ב-29 בנובמבר 1947, אור ליום י"ז בכסלו התש"ח, החליטה עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמת שתי מדינות לאום עצמאיות ודמוקרטיות בארץ ישראל: מדינה יהודית ומדינה ערבית (נוסח תכנית החלוקה, החלטה 181 ,29 בנובמבר 1947 ).

תכנית החלוקה

כ"ט בנובמבר – אישור תכנית החלוקה באו"ם

תוכנית החלוקה - החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר: ההחלטה, ההגיון מאחוריה, הקשיים, התגובות

החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר:

· החלטה על הקמת שתי מדינות – מדינה יהודית ומדינה ערבית

· 55% מא"י למדינה היהודית והוא יכלול את רוב א"י המערבית, הנגב, עמק בית שאן, הגליל המזרחי והחוף.

· 45% למדינה הערבית והוא יכלול את רוב איזור ההר – גליל מרכזי, הרי המרכז ורצועת עזה.

· איזור ירושלים יישאר בפיקוח בינלאומי.

· המנדט הבריטי בא"י יסתיים מהר ככל האפשר, עד 1 באוגוסט 1948, עד אז יפונה מא"י גם הצבא הבריטי.

· חודשיים לאחר שיפנו הבריטים את צבאם מא"י יוקמו בה מדינה יהודית עצמאית, מדינה ערבית עצמאית וממשל בינלאומי בירושלים

בעד ההצבעה תמכו 33 מדינות, נגדה 13, 10 נמנעו כולל בריטניה. גם ארה"ב וגם בריה"מ היו בעד, מה שאיפשר את קבלתה, כי כל גוש המדינות שתומכות בבריה"מ במלחמה הקרה, הצביע כמוה, בעד וגם כל גוש המדינות שתומכות בארה"ב במלחמה הקרה הצביע כמוה, אף הוא בעד והציונים הם אלו שהרוויחו . ( אם לא הייתה הסכמה , אז, בימי במלחמה הקרה, יתכן וההצעה לא הייתה עוברת.)

החלטת האו"ם היוותה נקודת מפנה משמעותית בתולדות עם ישראל. התנועה הציונית הגשימה את חזונה להקמת מדינה לעם היהודי.


ההיגיון שבתכנית החלוקה על פיו נקבעו שטחי המדינה היהודית והמדינה הערבית - הסיבות לחלוקה זו

1. היכן שיש רצף ישובים יהודי תקום מדינה יהודית והיכן שיש רצף ערבי, תוקם המדינה הערבית.

2. ירושלים בינלאומית, מכיוון שלשני העמים יש מקומות מקודשים בעיר.


הקשיים/ הבעיות בתכנית החלוקה

1. אין רצף של שטח לאף מדינה. המעבר בין חלק אחד של המדינה לאחר, היה דרך מעבר צר ועובר בשטח המדינה האחרת. קשה בצורה כזו להגן על המדינה היהודית.

2. נהריה שהייתה עיר יהודית, הייתה בשטח המדינה הערבית. יפו המעורבת ביהודים וערבים הייתה בשטח המדינה היהודית.

3. ירושלים שהייתה בינלאומית בשליטת האו"ם הייתה בשטח המדינה הערבית, כך שליהודים קשה יתר להגיע למקומות הקדושים להם.


התגובות להחלטה

· היישוב היהודי בא"י – ההחלטה התקבלה בא"י בשמחה, בשירת התקווה ובריקודים. לצד השמחה, ידעו מנהיגי היישוב כי כעת צפויה להם מלחמה עם צבאות עמי ערב. בן גוריון על כ"ט בנובמבר- ערוץ הכנסת

· מנהיגי מדינות ערב והפלסטינים ערביי הארץ – דחו את החלטת החלוקה והכריזו כי ייאבקו בכוח נגד ההחלטה. הוועד הערבי העליון הכריז על שלושה ימים של שביתה. למחרת ההחלטה, ב-30 בנובמבר החלה מלחמת העצמאות, בירי על אוטובוס יהודי שהיה בדרכו מנתניה לירושלים, שישה נוסעים נהרגו ושבעה נפצעו. הליגה הערבית החליטה לשלוח לוחמים מתנדבים ממדינות ערב לא"י.

· ממשלת בריטניה – הממשלה הנחתה את הממשל האזרחי ואת הצבא והמשטרה לא להתערב בכל מה שיתרחש בא"י בעקבות ההחלטה. ממשלת בריטניה קבעה את ה-15 במאי 1948 כתאריך הפינוי הסופי של כל כוחותיה מא"י וסיום המנדט.


1. צפו בסרטון מתוך אתר בריינפופ "בדרך למדינה".


2. צפו בסרטון יוטיוב - כט' בנובמבר.


3. התבוננו בתמונה שלפניכם וכתבו:


א. מה אתם רואים בתמונה? מה עושים האנשים שבתמונה? איך הם מרגישים?

ב. מתי לדעתכם צולמה התמונה?

ג. כתבו את סיפורה של התמונה במחברת.

ד. בקובץ שלמטה תמצאו תמונות שונות מתוך הסיפור של הקמת מדינת ישראל,

כתבו שם לכל תמונה.

ה. היכנסו לערך "תכנית החלוקה" בויקיפידיה. קראו את החלטת עצרת האו"ם

השלימו את בטבלה את חלוקת המדינות לפי הצבעתן.

הצביעו בעד | הצביעו נגד | נמנעו