הלל דוד

שלום שמי אברהם, אני בן 87, סיפורי התחיל שנולדתי. אבי המלך ואמי המלכה הולידו אותי, לאבי ואמי נראיתי יפה והייתי מוצא חן בעיניהם. משרתיו של המלך: שומרין וקומרין הערמומיים, לא ראו אותי כיפה. אלא כמכוער ואמרו לבד בחדרם :"איזה ילד מכוער ,כשיגדל נהרוג אותו בינתיים הם התעלמו ממני" [לא כמו חרם, אלא לא עשו כלום בקשר אלי] עברו כמעט 26 שנים ויכולתי כבר ללכת כמובן .היו לי שטחים, משרתים, בקיצור היה לי הכול  כמו שהבנתם.