גל גבריאל קובי נולד ב- 14/8/1993 בבית החולים "כרמל" שבחיפה. בן בכור לסמדר ולעובד.
גדל, התחנך ולמד בטירת הכרמל.
למד בבית הספר היסודי "דגניה, ובבית הספר התיכון ע"ש "שיפמן". סיים את חוק לימודיו בבית הספר "שיפמן" בהצטיינות בקיץ 2011.
עוד משחר ילדותו אהב מאד כדורגל, שיחק כדורגל בנערותו ואף שפט במשחקים בליגת הנוער.
עוד בהיותו נער היה חדור מוטיבציה לתרום ולשרת את המדינה בחיל קרבי, הדבר התעצם אצלו במהלך כיתה י' ובעוד מרבית חבריו לספסל הלימודים המשיכו ללמוד בעתודה, גל היה נחוש להתגייס לחיל קרבי ונבחר לשרת בחטיבת גבעתי בגדוד רותם.
הנתינה הייתה אבן דרך בחייו הקצרים.
ביום א' ה – 22/9/2013 י"ח בתשרי תשע"ד נפל גל בעת מילוי תפקידו, בעמדה מיוחדת שהוקמה בחברון בשל הערכות צה"ל להגעת המתפללים בחג הסוכות. הוא נורה מאש פלסטיני בעיר האבות, סמוך למערת המכפלה. נפגע מקליע אחד בצווארו, עת שמר על תושבי מדינת ישראל ואבטח את ביטחונם.
כתבה וערכה הגב' גרנית יהושע.
טקס לזכרו של גל גבריאל קובי ז"ל
"כמו ענף שנגדע מגזע אמו, כמו לוחם שנפל ונדם חלומו"
במוצאי שבת כ"ט בחשוון, ה - 2/11/2013 התקיים טקס מרגש, מכובד ומתוכנן להפליא לזכרו של סמ"ר גל גבריאל קובי ז"ל, שנפל ביום א' ה- 22/9/2013, י"ח בתשרי תשע"ד, בעת מילוי תפקידו, בחג הסוכות, בחברון סמוך למערת המכפלה. גל נפגע מקליע אחד בצווארו, עת שמר על תושבי מדינת ישראל ואבטח את ביטחונם.
הטקס שתוכנן בפרוטרוט, אורגן ונוהל למופת על ידי הגב' גרנית יהושע, קרובת משפחה של גל ז"ל , מורה, מחנכת ורכזת בית הספר התיכון הקהילתי ע"ש "שיפמן", שם סיים גל את חוק לימודיו בהצטיינות ועל ידי בוגר בית הספר שלומי סמוכה, שסייע רבות בהפקת ערב זה. גרנית ושלומי ערכו, תזמנו והנחו יחד את כל הערב, שטוף האמוציות, שלא השאיר אף עין יבשה באולם "מפעל הפיס" של טירת כרמל.
מאות כבדו בנוכחותם: בני המשפחה היקרה, ראש העיר ורעייתו, מנהל מחלקת החינוך, מר עמינדב וייס ורעייתו, מג"ד רותם, סגן אלוף דני אוקן, הסמג"ד לשעבר, רב סרן אליק סרור, קצינת הנפגעים, רס"ן שרית גולר, רס"ר גדוד רותם, מולי ברוך, חיילים מגדוד רותם, מנהלת בית הספר "שיפמן", הגב' אירית זליג, מנהלת בית הספר "שיפמן" במהלך שנות לימודיו של גל, הגב' רבקה שרגיל, סגנית מנהלת חטיבת הביניים ורכזת ההוראה שפרשה, הגב' פנינה ברטל, מנהלת חטיבת הביניים ב"שיפמן", הגב' רחלי מאירי, סגניתה, הגב' יעל יונה, סגן מנהלת בית הספר ורכז השכבה של גל, מר אלי פדידה, הסגל החינוכי, מנהלת בית הספר היסודי "יגאל אלון", הגב' אורנה עגיב, חבריו לשכבה, בוגרי מחזור ל"ט, חברי ילדותו, מכרים, עובדי המנהלה, ומכובדים רבים נוספים.
הטקס התחיל בתקיעה מתוזמנת בשלושה שופרות לפתיחת שערי שמיים. אחיו אוראל הדליק נר לזכרו יחד עם אחיו הקטן עמית.
אוראל קרא פרק תהילים לעילוי נשמתו המכיל את שמו של אחיו, גל. הזמר ליאור נרקיס הגיע במיוחד ובהתנדבות יחד עם מנהלו האישי, יוסי, ונגניו כדי לחזק את ידם של המשפחה ולכבד את זכרו של גל וביצע את "ברכת הכוהנים" ואת "שיר המעלות".
ראש העיר, מר אריה טל, שתמך במשפחה ונתן כתף מרגע היוודע דבר האסון, הגיע עם רעייתו, בתיה, ונשא נאום מרגש בו פנה לסמדר ולעובד, ההורים הנפלאים של גל שחינכו לערכים, לאהבת המולדת, למסירות ולנתינה לזולת, הוא תאר בכאב את נפילתו של אחד מטובי בניה של טירת כרמל.
מפקד גדוד רותם, סגן אלוף דני אוקן, שליווה את גל במהלך שירותו הצבאי, נשא דברים מרגשים וציין, כי גל היה מועמד לעבור לפיקוד. "אני רואה בהמשך שיתוף הפעולה ביננו זכות, אשר שזורה בתוכה חובה גדולה להנצחת היקר לנו מכל - הבן, הלוחם, גל גבריאל קובי, אשר השאיר מעצמו ומרוחו למורשת הקרב של חטיבת גבעתי בכלל ושל גדוד רותם בפרט".
סגן מפקד גדוד רותם לשעבר, רב סרן אליק סרור אמר "כן, גם אני זכיתי להכיר את גל...כל שאיפותיו היו לעשות בשביל כולם יותר מאשר לעצמו".
"בחור נמוך קומה אבל גבוה מידות, חייכן, סובלני".
"גידלתם עץ נדיר בנופי ארצנו, עץ בעל שורשים עמוקים של אהבת עם, ארץ, תורה וחברה רעות כבוד הדדי ושמחת חיים ששום מחבל ארור לא יכול למחוק". "נמשיך לפרוץ, כי גל פרץ, נמשיך להוביל, כי גל הוביל".
טל יהושע קרט, הזמרת והיוצרת, בת המשפחה, כתבה והלחינה את השיר "גבריאל" במיוחד לגל וביצעה אותו בערב זה, ולאחר מצגת תמונות מרגשת במיוחד וקליפ בר המצווה של גל, שלמרבה האירוניה סובב סביב קרב יריות בחברון, בו גל וחבריו לבושים במדי צבא בגיל 13,שרה את השיר "דמעות של מלאכים". לזכרו של גל, "המלאך" גבריאל.
נציגת המשפחה, בת דודתו של גל, הגב' אורטל אספרנסה גרייף, נשאה דברים "גל, יצרת לנו מציאות חדשה, המציאות הכי נוראית שיכולה להיות.. תמיד התגאתי בך, על הצניעות שכל כך מאפיינת אותך, על הנחישות, המסירות, התרומה והרצון להפיק את המרב מכל דבר... האהבה שלך לחיים סחפה את כולם אחריך, השארת לנו צוואה קשה ביותר להמשיך לחיות עם כאב ענק, עם חור שנפער בלב לעולמים ועם הידיעה שאנחנו כאן ואתה שם, שכבר לא נתראה יותר".
אחיו אוראל שר את השיר "אני הולך לבכות לך" וצמרר את הקהל בשירתו. שישה מחבריו הקרובים, בוגרי מחזור ל"ט "שיפמן" נשאו דברים:
ספיר כהן: "חלק ממני איתך שם למטה קבור באדמה, גם בי משהו כבה, משהו שלעולם לא ישוב ומשהו שלעולם אדם אחר לא יוכל למלא".
"אתה לא מתאים לגן הזה, לגן הפרחים, כמו שדודך מכנה אותו, אתה פרח שצריך לפרוח עוד הרבה שנים".
רויטל שבטייב: "מי היה מאמין שאני אעמוד כאן מול כמות כזו של מאות אנשים שאוהבים אותך ואתחיל לספר עליך בלשון עבר? אני גאה להיות חברה של גיבור כמוך, אתמול החלפתי קידומת ואף פעם לא חשתי תחושה כזו של ריקנות"
חלי ציצואשווילי: " אדם נפלא ומופלא, בעל ערכים ונתינה שבאה מהלב, בעל אהבת חינם לכולם, שלא החסיר מאף אחד חיבוק, נשיקה או מילה טובה".
ראובן מיכאלי" זה עדיין לא נתפס שאנחנו מגיעים לביתך ואתה לא נמצא, הבית שהיווה מקום מפגש לכל החברים כל סוף שבוע"
"אומרים שהנשמה מרגישה לפני שהיא עוזבת ואתה נפגשת למפגש שבדיעבד היה אחרון, עם כולנו ביום כיפור, כאילו נפרדת כמו שצריך מכולם, אח שלנו...לעולם לא נשכח אותך"
שלומי חונדאשווילי : "ליאור נרקיס הזמר האהוב עלינו בא לשיר ולחלוק לך כבוד, זוכר איך נסענו להופעותיו ומנחשים באיזה שיר יפתח ובאיזה יסיים את ההופעה?" ...."תכננו לנסוע לדרום אמריקה לאחר הצבא, זוכר גל?"
רועי קידר, שהיה חברו 14 שנים אמר, כי השם "גל" שניתן לו על שם הסב, מקבל כעת משמעות נוספת בראשי תיבות כמו "גיבור לוחם", "גאווה לטירת כרמל" גאווה למדינת ישראל".
חבריו של גל שלבשו כולם חולצה ועליה מודפס המשפט "לנצח אחי אזכור אותך תמיד" עם תמונה של גל, פנו לעובד לסמדי לאוראל ולעמית "אנחנו איתכם לתמיד ונעזור לכם בכל מה שתזדקקו, אנחנו הילדים שלכם עכשיו והאחים הגדולים של אוראל ועמית".
מר אלי פדידה, רכז שכבת מחזור ל"ט ורכז המשלחות תאר את אופיו המיוחד של גל "צר לי עליך אחי... נעמת לי מאד" ציטט. בנאומו ציין כיצד התנדב גל לארח בביתו פעמיים חברי משלחת מהעיר התאומה של טירת כרמל, מנהיים שבגרמניה. גם כשהגיעה משלחת נוספת שלא בשכבת הגיל שלו, כי שמע שחסר מארח. כמו כן ציטט תגובות של נערים מגרמניה, שכתבו מילים חמות על גל עם היוודע האסון.
הגב' אורנה עגיב, מנהלת בית הספר "יגאל אלון", שחינכה את גל בכיתות ה'- ו' בבית הספר "דגניה", ציינה את אצילות הנפש שלו ונועם הליכותיו.
הגב' לימור אשכנזי, מחנכת בכיתות ג'- ד', ציינה כי גל תמיד היה ילד של משפחה ודאג לכולם.
מר אלי ביטון, מנהל קבוצת "מכבי טירת כרמל" עלה לבמה בליווי השחקנים ומסר להורים של גל תמונה עם החולצה של שחקני הנבחרת, ששינתה שמה בעקבות נפילתו של גל ל"מכבי טירת כרמל גל קובי". הוא הבטיח להנציח את שמו בכל משחק, היות שגל אהב כל כך כדורגל ואף שפט בליגת הנוער.
"מאמא הגברה" ו"מנגו צלמים" בניהולו של קובי התנדבו לתפעל את הטקס. הגב' אצילה כוכבא, רכזת מגמת האומנות וחזות בי"ס "שיפמן" ומר דויד בכר, מנהלן ביה"ס, היו אחראים לתפאורה המדהימה והמכובדת, אשר יחד עם דורון, שירן באבא ושי יחבס עסקו בהרכבתה ובפירוקה. שולי, שומרת ביה"ס "שיפמן", הגיעה אף היא בהתנדבות וסייעה במלאכה. שלומי ומרינה אלוס הגרפיקאים והבעלים של סטודיו Daydream ערכו את המצגת, הצלמת שרה איקו הגיעה להנציח את הערב ועשתה זאת כמו כולם בהתנדבות מלאה. הפליא לעשות "נדב הפקות" שהיה יד ימינם שלומי וגרנית בהפקת ערב זה ודאג לכל הפרטים הטכניים.
רבים הגיעו לחלוק לגל כבוד. יהי זכרו ברוך, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים!