23-02-2017

Xiaomi redmi note 7 how to connect and transfer files and photos to pc computer

https://youtu.be/ceZrPeDa1uc

1- -אני יובל גזית

אני יובל גזית עובד בפלזית בקיבוץ גזית

מה קורה לי השתגעתי ?

אני בפנסייה !!!

נתחיל מהתחלה אבי אהב את המושג אבני גזית

כשהוא בא מהמבורג בתור ילד בגיל 16 אני חושב שהוא חיפש קצת ביטחון מהעולם המופרע אותו עזב

מאוחר מאד לאחר שכבר נפרד מאיתנו לתמיד למדתי לדעת קצת

מה זה מישלינגה בגרמניה הנאצית

הוא אף פעם לא דיבר על זה לא על הפרידה מהאחים ואחיות

לא אל היותו לפתע האב במשפחה בגיל 13 כאשר אביו נפטר

ואמו הגרמניה לא היצליחה

והצורך ל ברוח לאנגליה ברכבת ואיך שניצלו מהחיה הנאצית

שאיתה התרועעו חלק מבני משפחתה של אמו סבתי

שפגשתי בהמבורג ב76 שבאגלית שבורה הראתה לי שלט דרכים ושטח ריק היכן שהיה הבית

ואבי עוד הספיק להראות לי את בית הכנסת בו עשה ברמצווה

ואני מסתכל כיום על הדמוקרטיה שלנו בישראל

ועל דרכי המילוט האפשריות מדיקטטורה של שנאה אם חס ושלום תקרה כאן כמו שקרה שם בגרמניה .

========================================================================

החשפנית

היא כבר הראתה את שדייה ואיברי הרבייה שלה אל מול העמוד

אך זה כאין ואפס להמשך הריקוד שעוד מעט עוד מעט ..

נחשף אנו אל העצמות החשופות עצם תקרב לעצם נפש תקרב לעצמה

ותחול כאן מהומה היא תפתח את הפה ,תעצום את העיניים ותדבר...

על ההרגשה על האכזבה ,,על הבדידות ..על הבושה ..על התשוקה . על הגעגועים על היותה אישה.

כשהיא נחשפת אל מול גבר מול עצמה מי הנבון שיוכל להבין ? לראות ומה הוא רואה?

מה הוא הריון ? מה היא לידה ? והוא הרי כל כך רחוק ..מתי שהוא פלט לתוכה ועזב

והיא ממשיכה ומה שגדל בתוכה משתנה בתוכה וממנה בה הוא ....

היא כבר רקדה את ריקוד העמוד מול עינהם הפעורות

היא עכשיו מסימת בעוד פישוק בעוד כידה סעורת שדיים בעוד נטיית גב אחורה

בעוד עכוס והנה היא כבר מחוץ לבמה

=======================================================

לנכד שלי

לנכד שלי יש עיניים חומות

והוא רואה את העולם בעיניו כמו שאני לא אראה לעולם

והוא מביט שומע מריח מרגיש ויודע

זה העולם שלו שמתרחש ומגיע שמתחדש ומפתיע

והנה כבר עברו השנים וצילום שאני מביט בו מצהיב

ועכשיו הוא נראה אחרת וחושב בצורה שונה

ויודע דברים שאף פעם לא אדע

כמו שאני לא מצליח לחבר את אימי או אבי ואחי לנכד שלי

הם כבר בעולם אחר ולא זוכים לפגוש בו כשהוא גדל

ומשתנה והופך לנכד אחר עם עיניים חומות

שמקשיב ולומד ויודע

לנכד שלי יש עיניים חומות שפקוחות לעולם

שמביטות בזמן שיודעות את שאני לא אדע לעולם.

=================================================================

תקראי צ'כוב תקראי

תקראי צ'כוב תקראי

מה יש לך להפסיד תקראי

יש שם סיפור על רופא בעירה נידחת

עם חדר חולים מספר 6 בבית חולים מוזנח

שבו מסתובב אח סאדיסט שבתור טיפול מרביץ לחולים שכואבים ונאנחים

תקראי צ'כוב תקראי

והרופא איננו מצליח לטפל ,ואיננו מסתדר עם הציפיות של אישתו

מתחבר לסטודנט בחדר חולים מספר 6

הוא מדבר איתו הם משוחחים ולאט לאט

הרופא נישבה בקיסמו של הסטודנט המשוגע

וראיית עולמו משתנה ולאחר שובו מהנסיעה

הוא חוזר ומתמסר לחדר חולים מספר 6

והסיפור שאת קוראת מסתיים מנקודת מבט חדשה

בה הרופא כעת בחדר חולים מספר 6 מביט מאשנב החלון

כבר איננו מרפא ,כבר איננו רופא ,הנה הוא כאן חולה שנשתבשה עליו דעתו.בחדר חולים מספר 6

תקראי צ'כוב תקראי

מה יש לך להפסיד תקראי

זה שאת מהללת כל כך במוצא פיך

קורא צ'רצ'יל באנגלית

מה הוא רואה שאת אינך יודעת ?

מה הוא קורא שאת עצלה מלקרא?

מה עתידך לפתח כילאו

אז תקראי צ'כוב תקראי

===============================================================

ללטש

אני יושב אל שולחן המילטשת

עוד מעט יביאו את חומר הגלם

אף אחד לא יביא הוא מוטל כאן על השולחן

לפעמים חלום לפעמים משפט לפעמים צמד מילים שמתגלגל על הלשון

וצריך להתחיל ללטש ולבחון

האם הפאות האחודות ? איך עובר האור?

אני מרכיב את עינית זכוכית המגדלת

אוחז מסובב ומביט ,כאן תעבור קרן האור בצורה נקייה

כאן תחסם וכאן יש להמשיך וללטש

ואולי אחבר כך את המשפט

ואולי שם יצטרפו המילים למנגינה חדשה?

אני יושב אל שולחן המילטשת

חוזר ומשייף חוזר מנקה וחותך

וגדול המשוררים מעבר לכתף

מזכיר לי אבנים נשכחות

" כל הנחלים הולכים אל הים

הולך סובב הרוח ועל מקומו חוזר הוא שב

מה שהיה הוא שיהיה

ןאין חדש תחת השמש"

===========================================================

השבט

מסביב למדורה בחושך הסובב אותנו והקור

מביטים בגחלים המאירים ובלהבות העולות ויורדות על גיזרי העץ

מדי פעם פיצוצים של גזע עץ שזה עתה נדלק וחם לנו

קול עמוק ,אחד מאיתנו מתחיל : לפי ימים רבים עוד כשאבותינו

הלכו כאן בעמק רעבים חלשים מחפשים מסתור ,מנסים למצוא את דרך ההגנה הטובה יותר

האם ללכת בקבוצה צפופה ? או פזורה ?

באמצע העמק או בצידי ההרים ? בין הזברות והפילים ? או בקבוצה נפרדת ? היכן להציב הצופים ? מה יהיו סמני ההזהרה ?

ואי שם ארבה קבוצה אחרת שרצתה לכבוש את המקום שלנו

לפני אותם ימים רבים לא היצליחו אבות השבט לשבת כך ליד המדורה.........

========================================================

השקדיות פורחות

זה אמצע פברואר השקדיות פורחות

לא כל כך קר וגבעת הכלניות מלאה

השקדיות של כל המטע שציירת לנו בתמונות שעל הקיר

כל המטע פורח שלחתי לכם בוואסאפ

בטלפון התמונה לא כלכך איכותית

וקשה במרחק כזה לראות את הדבורים בתוך הפרחים של העץ

אבל יש לנו מלא צילומים מהשנים שעברו שאם צריך ניתן להסתכל בהן

השקדיות במטע שלמטה פורחות ועוד מעט כשקצת יתחמם הכל יפרח כאן בטירוף

=================================================================

עיצבנו אותי בעפולה

עיצבנו אותי בעפולה איך שעיצבנו

מה זה העיר הזאת ? פוליפקה פעם הייתה בויבריק הכי קרובה ליהופץ !!!

פתאום כמו עלמה זקנה טפחו לה המותניים

והיא מלאה באנשים שבאו לישון בה בעיר השנה

עיר ישנה עיר יאשנה עיר שינה

עיצבנו אותי בעפולה איך שעיצבנו

בעומר אמרו לי שהלחץ דם גבוה והפסיקו את המאמץ במבחן

מבחן שהתאמצתי לסיים אותו

לד"ר לא היה זמן להסביר למה אני עדיין לא מת

הוא אמר ששלח מכתב לרופא המשפחה "שיסביר לך על התרופה

התרופה שתצטרך לקחת שמשנה לך את הלחץ דם וגם את הת......

אוח איך שעצבנו אותי בעפולה איך שעצבנו

מה זה העיר הזאת אני מנסה למצוא ספר שהתפרסם בכל מקום

להם זה עדיין לא היגיע ברשת וגם לא בטוח שכשיהיה יהיה זמין ברשת

נסעתי למתחם לחנות השמאטעס והכלים

פעם לפני הרבה שנים עם אימא שלי הלכנו בתוך השוק על פסי הרכבת

אחרכך הביאו את קרקס מדרנו מאיטליה עם פיל חולה וג'ירפה צולעת

וליצן עצוב שכל הזמן נפל על הפרצוף וכרוז שהכריז שאין לו מה לומר

ודברים הסתובבו במרכז והיה אוהל גדול ,הרבה רעש ותזמורת מזייפת ...

עצבנו אותי בעפולה עיצבנו

ורק במיגדן מיקי שרה " היו זמניםן היו זמנים " ושמה בשקית בוטנים וגרעינים וגם שקדים.

=============================================================

רגיש

מה אתה כל כך רגיש מכל דבר אתה בוכה

אני חלמתי שתהייה רכז ענף ואחר כך רכז משק אולי מזכיר קיבוץ

ואתה הולך ללמוד משחק בלונדון ?

" אז את מבינה הבנים עכשיו מחפשים את עצמם

אני כאן בלונדון ,ברחתי ,לא יכולתי יותר לסבול את העבודה על הספר בגרמנייה

יצאתי להתרענן להחליף אווירה ,ואני יושב כאן איתם בדירה השכורה

ואנחנו מקליטים לך טייפ שאחר כך אשלח ואסביר

אני חיי כאם עם אהובתי הצעירה ממני ב30 שנה

קשה לי אך גם מלהיב ונהדר אני אומר לך את האמת בפרצוף

כבר מזמן הפסקתי לאהוב אותך ורק בגלל הבנים אני חוזר אליך ומיד עוזב

והנה מצאתי לפני התקף הלב לפני הסוף מול הגשם היורד אל פני ולפני חדר המתים

מצאתי כמעט שלמות ..ורק חבל שאני לא מצליח שלא להסתיר ."

==============================================================

חושש

ושוב אני חושש מכל דבר מפחד, עושה לעצמי סימנים ,מעביר גבולות על דברים מוכרים .

ועכשיו אם אפעך כך הטוב ישמר ואם לא אעבור את זה ,לא תקרה תאונה נוראה .

וסכין לא תיפול ואבן מקיר תיזעק ופצצה תתפוצץ,ואש רושפת שורפת ומכלה לא תכה בכל פינה .

והנהר הזורם לא יטביע, והשמיים הכחולים לא יתכסו בעננים רדיואקטיביים

ומההרים לא ירדו כלי מילחמה ,משמידים ,לוקחים בשבי מבתקים משספים עוצרי חיים.

ושוב אני חושש מכל דבר פוחד ,מצל נופל מקיר מתמוטט ,מסחף אבנים מגלגל במדרונות.

=========================================================

המילים האלו

המילים האלה הן לא שלי אלו תיבות בנויות מאותיות זמינות לכל

התיבות הללו שמחברים אותן למשפטים ,החיבור וההתאמה זו לא יצירה שלי

זה כבר נעשה לפני, כבר נאמר על ידי אחרים ,אני לוקח את המילים ומשחק בהן

מחבר אותן לכאן ולכאן ופתאום יוצא משהו זה לא חיבור מקורי זאת איננה המצאה שלי

כל מה שנעשה עם המילים האלו כבר נעשה מזמן.

אז מה אני אומר כאן ?

בראשית ברא אלוהים את השמיים והארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וכן חושך על פני תהום.

וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ

לא זכיתי באור מן ההפקר ואף לא בא לי בירושה מאבי כי מסלעי וצורי ניקרתיו וחצבתיו מלבבי

לך אל הנמלה

אני ראיתי אוויל משריש וקאוב נווהו פתאום

אדם להבל דמה ימיו כצל עובר

המילים האלו ,המחשבה המצרפת ,הצורך בליטוש שאיננו נגמר עד שלפעמים שווה לשתוק ולא לומר דבר.

=============================================================================

ספירלה

במרכזה היא צומחת באנרגיה עצומה כלפי מעלה סוחפץ\ת והורסת הכל

תמיד לאחר שעברה הכל מפוזר מוטל ושבור כמו אחרי הפצצה

כשאתה נכנס לבית לאחר שסגרת הדלת אחריך

האם מולך מוצב סימן שאלה ? לכל מה שהיה יציב בחייך ?

והנה אתה נסחף במהירות מסובבת כלפי מטה לא שולט בדבר

ופתאום אותה תנועה מעיפה אותך בסיבוב כלפי מעלה

ואתה מוטח לאדמה פצוע מוכה חבול והכל הרוס סביבך

ואתה מביט ואינך מבין , ואתה חוזר על עברך הקרוב וזיכרונותיך הרחוקים

ואין מענה וחסר היגיון ,ואולי שם הרחק משהוא כבר איך שהוא יסתדר

וזה עובר ? וזה עובר ? וזה עובר !!!!

==============================================================================

החשפנית ----מספר 2

החשפנית חושפת את שינייה ,שדייה ,אברי הרבייה

זה לא חיוך אירוטי,אלו אינן תנועות חשק

הצופים לא מתלהבים,אינם משתתפים

הם נשארים בודדים כמוה גם אם יגעו בה

היא עדיין לבד ,לא חשופה אילהם,אינה משתפת דבר.

ניצוץ של תשוקה ? איך? כאן הכל מנוכר!!!

התינוק שמחפש את השד של אימו לא ימצא כאן דבר!!

הנער שמחפש את אהבתו הראשונה לא יזכה כאן לנשיקה .

הגבר שמקווה לראות כאן את אם ילדיו יתאכזב מיד.

היא אוספת את הבגדים שנזרקו ליד העמוד ורצה לחדר ההלבשה

לספור את השטרות שנזרקו אליה ושהיצליחה לאסוף מהבמה.

============================================================

מחרזן

יושב בשרותים בבית השימוש,על כיסא הכבוד

מביט בקצות הרגליים מתרכז בכובד ראש

עוד מעט קט יצוץ לו לרגע חירזון חרישי

ענוג משהוא אישי,מדבר עם עצמי מנסה להבין

מה פתאום השתגעתי לחרזן חירזונים בבית הכבוד

שזה מתחת לכבודי ובדרך כלל מעצבן אותי החירזונים האלה .!!!

ועצמי עונה לי בקול מבטל "תראה כבר כשנגיע לנמל"

ובכלל מי זאת עולה מקוטרת מור ולבונה "

"ועכשיו כשהמיים לוחצים בעוז"

אז ככה אני יושב שם כבר כמה זמן זמן מדבר שיחה עירנית עם עצמי

והוא חוזר ומשיב לי - זאת שירה חדשה

לא של יהודה הלוי ולא של איבן גבירול לא של עימנואל הרומי ולא של ביאליק

אפילו דוד פוגל לא מגיע ליערים האפלים

רק לאה גולדברג מביטה בעצב נוגה כשהיא הולכת בשדה לא נצרבת בלהט

ויהודה עמיחי או יהודה כמה טוב שאינך נתן זך עם התריסים והשקט הנורא הזה

שזורק אותי הוזה לא הוזה

וכבר יצאתי מבית ירום הודו וכבר הרקנתי ראש למלכותו

המילולית היבשושית הנכלולית ואין מילים בפי

ומרגליות נופלות כאן לרגלי

וזהרן מצהיב שיני מסמא את ראותי

וקרן אור זכה עוברת במשובה דרסדק המראה

והנה גם היא נאלמה.

=============================================================

חמור

חמור אחד שהיה תקוע בין שתי חבילות חציר זהות לא היה מסוגל להחליט מאיזו חבילה יאכל ואיזו חבילה ישמור ...שמע שאיש קרתא אמר כל אנשי קרתא שקרנים.

החמור הזה לא היה קשיש צעיר וגם לא נער זקן ולא נולד לו תינוק מבוגר , ולא בתולה בהריון רכבה עליו לנצרת . בשתיקה רועמת ,כשהיא אוחזת בנר החושך ,וצועדת אל הגאון הטיפש,שהלך אל מולה אל התכלת השחורה בחושך בצהרי יום

ואז שר לה

" עת בדידותי נגעה בבדידותך ,ידעתי את ברכת חרונך האוהב."

==========================================================================

פלסטיק

מונומר פולימר התזה התכשחות

כימיה ,מולקולה שומרת קשרים בין אטומים עד ש

עדש מחממים ,לוחצים,, מביאים ליד תרכובת כימית אחרת

מולקולה אחרת שמושכת ממנה אטומים ....

בני אדם ,חיות,, צמחים ,מים, אוויר ,ריח ,טעם...

איך לא להחנק ? איך לא לחנוק ? איך להיות כמו הטבע?

עלה על העץ , גבעול עם תרמיל אפונה ,,אשכולית שעוד מעט נופלת

צנונית גזר תפוח אדמה ,אגוזי פקאן אגוזי מלך

ושם רחוק באגם שקט ללא גלים יושב דייג בתוך סירה קטנה מפיבר גלאס,מחזיק חכה שממנה משתלשל חוט דייג מפלסטיק וקצהו קרס מאקריליק או פוליקארבונאט

שעליו תלויה תולעת והנה עוד מעט יתפס דג בחכה והדייג יניף אותו לתוך הסירה

================================================

עצמו

רעש העצמות המתקרבות עצם אל עצמה

והידיעה שיתכן ומשהוא חדש קורה עכשיו

והחדש הזה אינו מוכר וגם אף פעם לא היה פה

והאפשרות שהנה קורה שינוי שאף אחד לא חזה

והשינויי הזה סוחף נהר עצום שמתפרץ ואין שליטה

והכל צריך עכשיו להתארגן מחדש

וחיים חדשים מתחילים.

===========================================

אני פנסיונר

אני פנסיונר לא פחות ולא יותר

קצת מבולבל קצת חלש לא גמיש מאד נרגש

כן אני פנסיונר שחוזר ואומר בחייכם באמא שלכם תעזבו אותי מפנסייה

אני גם עכשיו צעיר..נכן עם כרטיס ותיק ..אז מה לא מגיע לי

אני נילחמתי בשבילה אפילו נפצעתי בשבילה כמעט הלכה לי ביצה בתרגיל אש בתל פאחר מבזלת וריקושט שעף

אף פעם לא הייתי גיבור תמיד הקפדתי להיות פחדן אבל בפאיד כבר לא הייתה ברירה גם לא היה היכן להסתתר

ואפילו שהסתתרתי הממפ אמר לי שכעת אני צריך להוציא את החיילים שלי מהשטח המטווח אז רצתי והם רצו אחרי

ואף אחד לא נפגע ולאמא שלי אמרתי בהרגשת הקלה לא הרגתי אף אחד וגם לא נהרגתי והצלחתי להמשיך שלא להיות גיבור

כי אני פנסיונר לא פחות ולא ויתר קצת כפוף קצת הוזה זה הכל זהו זה.

==========================================================