ד"ר גיל ברוש

לאחר כמה וכמה שנים בהם הרציתי כמרצה מן החוץ במוסדות אקדמיים שונים כתחביב, במקביל לעבודתי בעולם ההייטק, פנה אלי ראש החוג שלי באוניברסיטת חיפה בהצעה שאעשה

דוקטורט. תחילה הרעיון נראה לי מטורף – בהתחשב בעומס בו הייתי מצוי ובתכניותי האישיות באותה העת, אבל לאט-לאט, ככל שהרהרתי בעניין והפכתי בו – החלה לקסום לי המחשבה לחקור נושא שקרוב ללבי – כזה שחוויתי על בשרי כמנהל, וכשהתגבשתי לכדי כיוון קונקרטי – החלטתי ללכת על זה

התהליך היה מבחינתי מאתגר ומרתק: ראשית – החזרה לספסל הלימודים כסטודנט – לראשונה מזה כ-25 שנה, ולאחר מספר לא מבוטל של שנים בצדו השני של המתרס – כמרצה. שנית – הצורך להתמודד מול דרך חשיבה שונה מזו שהורגלתי בה לאורך השנים, שכן גם לימודי התואר השני שלי היו במסלול ללא תזה ולכן החשיפה שלי לאופן החשיבה והמחקר האקדמיים הייתה מוגבלת למדי. על כל פנים, היות והייתה לי תמונה מגובשת למדי מה ברצוני לחקור כבר בשלב מאד מקדמי, האתגר מולו התמודדתי היה איתור מנחה שיסכים לקבל את הכיוון בו בחרתי, ובנוסף – יהיה מוכן "להכיל" סטודנט בלתי קונבנציונאלי, המתקרב לגיל 50, וכבר רגיל לעמוד על שלו

למזלי הטוב – הפגישה הראשונה שלי עם מנחים פוטנציאליים הוכתרה בהצלחה, ושניהם (פרופ' שי צפריר ופרופ' אילן משולם) הסכימו כמעט מידית להנחות אותי. זאת ועוד – ניסיונם המשולב (הן האקדמי והן המעשי) בנושא בו בחרתי הבטיח רבות (ואח"כ גם קיים!) בכל הקשור ליכולתם להכווין אותי בביצוע עבודת המחקר ואח"כ בכתיבתה

התחום בו רציתי לעסוק היה סטארט-אפים מקומיים שנרכשו בידי תאגידים רב-לאומיים, ובאופן יותר ספציפי – ביקשתי לחקור מה קורה לתחומי הסמכות והאחריות של מנהלי הסטארט-אפים לאחר השלמת הרכישה ולאורך השנים שלאחריה. הבחירה בתחום זה נבעה מחוויותי האישיות כמנהל בכיר בחברת הייטק מקומית שנרכשה בידי תאגיד רב-לאומי, ומשאיפתי להבין האם התובנות שצברתי לאורך השנים ישימות לא רק למקרה הספציפי שלי – אלא גם לרכישות הרבות הנוספות שאירעו בישראל בענף ההייטק במהלך העשורים האחרונים

בכל הקשור למחקר עצמו ולממצאיו, מצאתי את עצמי נפגש ומראיין עשרות מנהלי סטארט-אפים שנרכשו, וגיבשתי אט-אט תמונה שיטתית ומקיפה של התהליכים האופייניים לרכישה בהיבטים שהיוו את מוקד המחקר שלי. לאחר השלמת חלק זה של העבודה (שהיה איכותני במהותו) ובניית מודל טנטטיבי המתאר את התהליכים הללו, יכולתי לעבור לחלקו השני של המחקר, במסגרתו פיתחתי והרצתי שאלונים בקרב אוכלוסיית מנהלים רלוונטיים בהיקף רחב – למטרת אישוש המודל וביסוסו. שלב זה הושלם באמצעות ניתוחים סטטיסטיים מתאימים, ובסופו יכולתי לצייר תמונה מקיפה של תהליכי האינטגרציה האופייניים לסטארט-אפים שנרכשו אל תוך התאגיד הרוכש, כמו גם של הכוחות המשפיעים על תהליכים אלה

במבט לאחור, נראה לי שניסיוני המעשי כמנהל וכמרצה סייע לי רבות בהתמקדות ומנע ממני סטיות מיותרות מהמטרה ששמתי לי נגד עיני. כיום אני ממשיך בעבודתי כשותף בחברת ייעוץ עסקי המסייעת לחברות מקומיות המבקשות לפרוץ לשווקים בינלאומיים, ובמקביל – ממשיך ללמד באקדמיה בהיקף מוגבל