ד"ר מאנו חלחל

ד"ר מאנו חלחל

מנחה: פרופ' שלמה הראלי

בתור קצין מדעי התנהגות בצה"ל וכחלק מההתפתחות המקצועית שלי תמיד שאפתי ללמוד לתואר שלישי. ראשית הצירים התחילה בזה ששכנעתי את עצמי שאני יכול, מסוגל ומתאים לכנס לתהליך כזה. למרות כל ההתניות שאני מניח שהן משותפות להרבה דוקטורנטים מטבע היותנו אנשים עסוקים במשעולי החיים וכל אחד עם נסיבותיו הוא. השלב השני היה לחפש מנחה ונושא לעבודת הדוקטורט, בדיעבד זהו השלב הכי חשוב בעיני שיכול להעלות אותך על המסלול או להוריד אותך ממנו וכאן התמזל מזלי להכיר את פרופ' שלמה הראלי דרך עמית יקר לעבודה ( ד"ר שלמה קמעו ) אשר היה מונחה גם כן על ידו בעבודת הדוקטורט. התברכתי בהנחיה מקצועית, תובענית, שיטתית אשר מבוססת על הרבה ניסיון בתחום המחקרי בכלל ובתחום התפיסה החברתית של רגשות בפרט. במסגרת העבודה, נחשפתי לשיטות מחקר ייחודיות, לשיטות איסוף נתונים חדשניות ויצירתיות והכי חשוב למרקם של חוקרים בין לאומיים מהמובילים בעולם בתחום. שיא החוויה וההתרגשות במהלך העבודה התרחש כשהצגתי את העבודה בכנס בין לאומי בסקוטלנד בו השתתפו החוקרים המובילים בתחום חקר התפיסה החברתית של הרגשות.

לסיכום, הצבת מטרות ויעדים רחוקי טווח, חוסן מנטלי של יכולת ומסוגלות לעבור תהליך כזה וליווי, תשוקה ואהבה למחקר ולנושא הנחקר אשר מתלווים להנחיה, חניכה וניסיון של פרופ' שלמה הראלי הביאו אותי לסיים תהליך מאתגר ותובעני אך מרתק.

אתאר את נושא עבודה שלי בקצרה. נושא העבודה: האם רגשות מענה יכולים להפחית את העוצמה החברתית הנתפסת של אדם כועס.

במחקר הולכת ומתפתחת מגמה של תיעוד העובדה כי הבעות רגשיות משמשות את הצופים כדי להעריך את כוחו החברתי של מביע הרגש. המחקר מוצא כי אנשים המביעים כעס נוטים להיתפס כמי שיש להם כוח חברתי רב יותר בהשוואה למי שמביעים עצב. מחקרים שנערכו לאחרונה, מצאו כי הכוח החברתי הנתפס של אדם המבטא רגש תלוי גם, במידה מסוימת, בתגובת המענה של מי שהרגש מובע כלפיו, כלומר, ברגשות התגובה של הנמען של הרגש. אכן, כאשר אדם מביע כעס כלפי אדם אחר, הנמען אליו מכוון הכעס יכול להגיב, למשל, בניטרליות, בכעס בעצב או בפחד. בהקשר זה נמצא כי האדם הכועס ייתפס בתור אדם בעל עוצמה פחותה יותר, אם הנמען, בתגובה לכעס, יגיב בכעס או בניטרליות בהשוואה למצב בו יגיב בעצב או בפחד. אף על פי כן, נראה שבכל המקרים, כעס יוצר רושם של כוח חברתי גבוה יחסית בהשוואה לכוח החברתי של אדם המביע עצב, ללא תלות בתגובת הנמען. האפקט של רגשות מענה מוסבר ע"י העובדה שתגובתו הרגשית של הנמען מהווה מקור מידע נוסף על כוחו החברתי של מביע הרגש. כלומר, תגובה כזו נתפסת כאישוש או אי-אישוש לכוחו של מביע הרגש. במילים אחרות, הבעת הכעס יכולה לאושש את הטענה שמביע הכעס הוא בעל כוח, והתגובה לכעס יכולה להוות טענה-נגדית לטענה זו.

מטרתו העיקרית של מחקר זה הנה לבדוק האם, ובאלו תנאים, רגש מענה לכעס יכול להפחית את הכוח החברתי הנתפס של האדם המביע כעס. לצורך זה המחקר בוחן את האפשרות שבוז ו\או שמחה כרגשות מענה לכעס יהיו בעלי השפעה חזקה יותר על כוחו החברתי הנתפס של האדם מביע הכעס, בהשוואה להשפעת רגשות מענה של כעס וניטראליות. זאת, משום שרגשות אלו צפויים להציב אתגר גדול יותר לטענת כוחו החברתי של מביע הכעס.