וישלח

כולם רוצים משיח?

מאת הרב שי שמעון כהן - צפת

בתחילת פרשתינו, נערך יעקב למפגש הקריטי עם אחיו היקר עשיו, שמשתוקק להורגו כבר שנים רבות. הוא שולח אליו מלאכים, כדי לבשר לו שהוא אוהב אותו וחפץ בקרבתו, אך המלאכים חוזרים אליו, ועדכנים אותו כי אחיו גייס צבא שלם, כדי להלחם בו.

לא נעסוק כאן באופן ההתמודדות של יעקב עם האיום, אלא נתמקד בהודעה שמסר לאחיו באמצעות המלאכים. הודעה שהתחילה במילים: "כה אמר עבדך יעקב, עם לבן גרתי". למה התכווין יעקב במשפט זה? על כך מביא רש"י שני פירושים. הפירוש הראשון הוא, שיעקב עדכן את אחיו שהרי הוא גר הנודד ממקום למקום, ואין מה לקנא בו. הפירוש השני, ש"גרתי" הם אותיות תרי"ג. בזה רמז יעקב לעשיו, שהוא קיים את כל תרי"ג מצוות, ולא למד ממעשיו לבן הרשע. ממילא, בטוח הוא שה' ישמור עליו ויצילהו.

כיצד משתלבים פירושים אלו? הרי הם ממש הפוכים. בפירוש הראשון, יעקב מציג את עצמו כמסכן אומלל, שאין מה לקנא בו. ואילו לפי הפירוש השני בדיוק להיפך, הוא מתרה באחיו שלא יעז להתמודד איתו, שכן יש לו הגנה אלוקית?

הפירוש העמוק בזה, שיעקב בכל עיסוקו עם לבן, זכר שאין זה מקומו האמיתי. כל עניני העולם, אינם הבית האמיתי שלו. הוא מצידו שקוע ברוחניות ובעניני הנשמה. אך ורק באופן כזה, הוא יכל לבלות שנים כה רבות עם לבן, בלי להיות מושפע ממנו כלל.

זה רמוז גם בהמשך דברי יעקב ללבן: "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה". על כך אומרים חז"ל "וחמור - זה מלך המשיח, שנאמר עני ורוכב על חמור". יעקב עבד את עבודתו הרוחנית בשלימות, כשהיה בבית לבן, והיה מוכן לגמרי לגאולה. הוא קיווה, שגם עשיו עבד את עבודתו כדבעי, ואם כן יכולה כבר הגאולה לבוא!

אך המלאכים באו אל יעקב, ואמרו לו: "באנו אל אחיך אל עשיו". אתה חושב שהוא אחיך, ושגם הוא עושה הכל כדי להביא את הגאולה. אך האמת היא שהוא נותר עשיו הרשע, והגאולה אינה מעניינת אותו בכלל...

על כל פנים, אנו לומדים מיעקב, שכל אדם צריך להיות שקוע בראש ובראשונה בעבודת עצמו. לא להמתין לזה או לאחר, אלא לעשות את המיטב כדי להיות מוכן לגאולה. ואז זוכים לשפע הן ברוחניות, והן בגשמיות.

(לקוטי שיחות א')