חוקי יסוד

חוקי יסוד

הויכוח על חקיקת חוקה בישראל (מושג רקע)

בהכרזת העצמאות נקבע שייערכו בחירות לאסיפה המכוננת שתנסח את חוקת המדינה לא יאוחר מ- 1 באוקטובר 1948.

בפועל נבחרה האסיפה המכוננת ב- 1949, ופרץ ויכוח שנמשך עד היום האם נכון לחוקק חוקה בישראל.

שיקולים עיקריים של התומכים:

• כך נקבע בהכרזת העצמאות ויש לפעול כדי ליישם זאת

• חוקה מסייעת לשמירה על זכויות האדם במדינה דמוקרטית

• ברוב המוחלט של המדינות הדמוקרטיות קיימת חוקה

שיקולים עיקריים של המתנגדים:

• המפלגות הדתיות מתנגדות לחוקה שאיננה ברוח תורת ישראל

• חוקה צריכה להתקבל בקונצנזוס רחב שלא קיים בישראל

• הנסיבות הביטחוניות בישראל מחייבות סמכויות חירום שעלולות להיפגע עם חקיקת חוקה ליברלית

פשרת הררי

הצעה של ח"כ הררי שהתקבלה ב- 1950 והיוותה פשרה בין תומכי ומתנגדי החוקה.

לפי ההצעה, הכנסת תחוקק "חוקי יסוד" בשלבים, כבסיס לחוקה, ובסיום החקיקה - הם יאוגדו לחוקה.

 חוקי יסוד בישראל 

מהווים את פרקי החוקה העתידית לפי פשרת הררי.

השוני שבין "חוק יסוד" לחוק רגיל:

במעמד: מעמדו של "חוק יסוד" גבוה יותר מחוק רגיל, בכך ש:

                 א.  שיריוּן רוב: מניעת האפשרות לשנות את החוק ברוב מקרי, אלא רק ברוב של 61 חברי כנסת (בפועל קיימים חוקי יסוד שאינם משוריינים)

                 ב.  פסקת ההגבלה: מניעת האפשרות לחוקק חוק, הסותר חוק יסוד קיים

בתוכן: חוקי היסוד עוסקים בערכים ובעקרונות הבסיסיים של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית, הם קובעים את מבנה השלטון, תפקידים וסמכויות, זכויות אדם ואזרח

בצורה: נקרא "חוק יסוד", מנוסח במילים כלליות, לא מופיעה שנת החקיקה (על זמני)

בישראל נחקקו 13 חוקי יסוד:  (לא במחוון)

חוקי יסוד המסדירים את מוסדות השלטון:

    1.  חוק יסוד: הכנסת - סמכויות, הרכב, בחירות

    2.  חוק יסוד: הממשלה - תפקידי הממשלה והרכבתה

    3.  חוק יסוד: נשיא המדינה - סמכויות הנשיא

    4.  חוק יסוד: השפיטה - מבנה וסמכות בתי המשפט

    5.  חוק יסוד: מבקר המדינה - פיקוח על השלטון

    6.  חוק יסוד: צה"ל - מעמד הצבא

    7.  חוק יסוד: משק המדינה - תקציב המדינה

    8.  חוק יסוד: משאל עם - התניית מסירת שטח בריבונות ישראלית באישור משאל עם

    9.  חוק יסוד: מקרקעי ישראל - שמירה על אדמות המדינה מפני גורמים פרטיים/עסקיים, ושמירה על התיישבות יהודית

חוקי יסוד בנושא זכויות האדם:

    10.  חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - מגן על זכויות יסוד כגון חירות, פרטיות, קניין וכבוד

    11.  חוק יסוד: חופש העיסוק - מגן על זכותו של כל אדם לעסוק בכל מקצוע

חוקי יסוד בעלי אופי לאומי:

    12.  חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל - קובע את מעמד ירושלים המאוחדת כבירת ישראל

    13.  חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי - מגדיר את ישראל כמדינת העם היהודי ואת סמלי הריבונות

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

• • מפרט את זכויות היסוד של האדם בישראל הכוללות את: הזכות לחיים ולשלמות הגוף, זכות הקניין, חופש התנועה והזכות לכבוד ולפרטיות

  • החוק אינו משוריין, והכנסת יכולה לשנותו ברוב רגיל

  • חקיקת החוק, איפשרה בפועל לבית המשפט (שתפקידו בין היתר הוא שמירה על זכויות האדם), להתערב, לשנות, ואף לבטל את חוקי הכנסת ואת החלטות הממשלה, כך שמשמעות חקיקת החוק היא מהותית ביותר, ונתונה עד היום למחלוקת ציבורית מורכבת

חוק יסוד: חופש העיסוק

• החוק מבטיח את חופש העיסוק לכל אדם

• "חופש העיסוק" היא זכות אדם טבעית. אם כך - מדוע צריך לכך חוק יסוד?  המטרה בו היא להגן על ערך ה"שיוויון".

חוק יסוד - חוק הלאום

על אף ההסכמה הרחבה בציבור הישראלי על מאפייניה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, עד 2018 לא נחקק חוק המעגן את הנושא.

מטרת חוק היסוד היא להגדיר את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ולקבוע עקרונות יסוד לאופייה של המדינה כמדינה יהודית.

בין הסעיפים המרכזיים בחוק:

• זכות להגדרה עצמית

רק לעם היהודי יש זכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל

• סמלים לאומיים

הדגל, ההמנון וסמל המדינה נקבעים כסמלים הרשמיים של המדינה

• ירושלים

ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל

• שפה

  • עברית נקבעת כשפה הרשמית של המדינה

  • לערבית יש "מעמד מיוחד", אך לא כשפה רשמית

• ההתיישבות היהודית

המדינה רואה בפיתוח יישוב יהודי ערך לאומי, ותפעל לעודד ולקדם אותו

• קשר עם יהדות התפוצות

המדינה תפעל לשמור על קשר עם יהודי העולם

• לוח שנה רשמי

לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי של המדינה

• ימים לאומיים

יום העצמאות, יום השואה ויום הזכרון לחללי מערכות ישראל הם ימים לאומיים המעוגנים בחוק

• ימי מנוחה ושבתון

שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הרשמיים במדינה

"חוק הלאום" הציף סוגיה לאומית מורכבת בדבר משמעות החוק לגבי אזרחיה הלא יהודים של המדינה, ושאלת יסוד מהותית לגבי ערך ה"שיוויון" במדינה דמוקרטית.