הרשות השופטת
הרשות השופטת - מערכת בתי המשפט.
מערכת בתי משפט (שלום, מחוזי, עליון), המכריעה בסכסוכים בין האזרחים לבין עצמם ובינם לבין רשויות השלטון.
בודקת האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשות בהתאם לחוק.
מפקחת על חוקיות הפעולות של הרשות המבצעת והמחוקקת באמצעות ביקורת שיפוטית. נושא זה שנוי במחלוקת ציבורית.
אי התלות (עצמאות) של הרשות השופטת
הרשות השופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות, במטרה להבטיח מימוש הזכות להליך הוגן, עקרון שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט.
עקרון זה מובטח באמצעות מספר כללים:
1. מרות החוק: השופטים כפופים אך ורק לחוק ופוסקים לפיו.
2. חסינות השופטים: לשופטים חסינות מפני אחריות אזרחית בגין פסקי דין שנתנו.
3. תנאי העסקת השופטים:
שכר השופטים גבוה ונקבע ע"י ועדת הכספים של הכנסת
משך כהונת שופט הוא עד גיל פרישה
אסור לשופט לשמש בכל תפקיד פוליטי
הדחת שופט נעשית בגין עבירות חמורות ולא בגין תוכן פסקי הדין שלו
משפט פלילי
עוסק בעבירות על החוק, הפוגעות בשלום הציבור, בסדר החברתי או בביטחון המדינה.
המדינה היא התובעת והנאשם הוא אדם או ארגון.
המשפט מברר האם יש להעניש את הנאשם, וקובע מהו לפי הנסיבות.
הענישה במשפט הפלילי יכולה להיות מאסר (עונש מוות במקרים קיצוניים), או קנס.
משפט אזרחי
עוסק בסכסוכים שבין אדם לחברו.
המשפט מכריע בסכסוך בין הצדדים על פי החוק והראיות.
התובע הוא אדם או ארגון, והנתבע הוא אדם או ארגון.
במשפט אזרחי אין עונש מהמדינה, ובסופו הצד המפסיד מחויב בתשלום כספי או בביצוע הוראות אחרות של בית המשפט.
בג"צ
בית משפט גבוה לצדק (אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון).
מאפשר לכל אדם או ארגון לעתור (לפנות לבית המשפט) בנוגע להחלטות של רשויות המדינה או גופים ציבוריים, אשר לדעתו גורמות לו עוול או פוגעות בזכויותיו.
משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בסוגיות בהן הוא מטפל.
פועל באמצעות צווים שמבטלים החלטות או פעולות של רשויות המדינה:
צו על תנאי - צו של בג"צ המורה לרשות הנתבעת, להופיע בפניו ולהציג את עמדתה לגבי העתירה.
צו ביניים - צו של בג"ץ לרשות הנתבעת, להקפיא (לעצור) את המצב הקיים עד לסיום הדיון בעתירה (ניתן במקרים בהם מדובר בצעדים בלתי הפיכים של הרשויות).
צו החלטי - צו הניתן בסיום הדיון בעתירה, ומשמעו קבלת העתירה ידי בג"צ, ביטול החלטת הרשות, והנחייה כיצד לפעול בהמשך.
ביקורת שיפוטית
ביקורת של מערכת המשפט על הרשות המחוקקת ועל הרשות המבצעת, מתבטאת במידה רבה ע"י פסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד.
סמכות בית המשפט להציג ולפרסם ביקורת שיפוטית שנויים במחלוקת ציבורית.
אקטיביזם שיפוטי
מדיניות מרחיבה (מגדילת ראש) של בית המשפט בהתערבותו בפעולות הרשות המבצעת והמחוקקת.
בית המשפט בודק את החלטות הממשלה והאם שיקול הדעת שלה הוא סביר בעיניו.
בית המשפט מבטל חוקים שהכנסת מחוקקת המנוגדים לחוקי היסוד.
נושא זה נתון בויכוח ציבורי ערכי עמוק במדינת ישראל.