הרשות המבצעת

הרשות המבצעת

הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה והיא אחראית על קביעת מדיניות ויישומה בכל תחומי החיים במדינה.

לממשלה "סמכות שיורית" לפעול בכל תחום, אלא אם החוק מונע זאת ממנה או מטיל את הסמכות על גורם אחר.

הממשלה מכהנת מכח אמון הכנסת.

תהליך כינון הממשלה (מושג רקע)

כאשר צריך להרכיב ממשלה, מטיל הנשיא את המשימה על אחד הח"כים (בדרך כלל ראש הסיעה הגדולה, בעל הסיכוי הגבוה ביותר להרכיב קואליציה).

במידה ולא הצליח תוך 28 יום, הוא רשאי להאריך תקופה זו ב 14 יום נוספים, או להטיל את המשימה על ח"כ אחר.

במידה וגם לא הצליח, מתקיימות בחירות חדשות.

עם השלמת הרכבת הממשלה, ראש הממשלה המיועד מציג את שרי ממשלתו ואת קווי היסוד של הממשלה בפני הכנסת ומקבל את אמונה.

קואליציה צרה, רחבה וממשלת אחדות לאומית (מושג רקע)

קואליציה צרה - קואליציה המבוססת על רוב קטן של חברי הכנסת.

קואליציה רחבה - קואליציה המבוססת על רוב גדול יחסית של חברי הכנסת.

ממשלת אחדות לאומית - ממשלה המבוססת על שיתוף פעולה בין המפלגות הגדולות, היוצרות קואליציה רחבה.

מטרתה להבטיח יציבות פוליטית, לפתור מצב של תיקו פוליטי או לחזק את הלגיטימציה של הממשלה בזמני חירום ומשבר.

תפקידי הממשלה:

   1.  קביעת מדיניות ויישומה: קבלת החלטות והגדרת דרכי פעולה בתחומים שונים הנמצאים באחריות משרדי ממשלה    

   (בטחון, חוץ, פנים, בריאות, חינוך וכד')

   2.  סמכות שיורית: הממשלה מוסמכת לבצע בשם המדינה כל פעולה שאינה מוטלת בחוק על רשות אחרת.

   3.  חקיקת משנה: חקיקה הנעשית על ידי הממשלה או הרשות המקומית, באמצעות: צווים, תקנות, חוקי עזר עירוניים.

נועדה לאפשר את ביצוע החוק וקידום מטרותיו, ע"י יישום העקרונות שנקבעו בחקיקה הראשית.

אסור שחקיקת משנה תסתור חקיקה ראשית.

נתונה לפיקוח של ועדות הכנסת.

4.  תקנות לשעת חירום: הממשלה מוסמכת להתקין תקנה לשעת חירום לטובת הגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום אספקה ושירותים חיוניים.

עקב מצב החירום, התקנות הללו יכולות לגבור הוראות חוק, למעט חוקים וזכויות בסיסיות.

לפי החוק בישראל, ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינה ע"י הכנסת. בפועל, מאז הקמת המדינה מוכרז בה מצב חירום, הכנסת מחדשת אותו אחת לשנה.

אחריות ממשלתית משותפת

כל שר בממשלה נושא באחריות על כל החלטות הממשלה גם אם התנגד להחלטה מסוימת ונשאר בדעת מיעוט.

מתוקף אחריות זו, מַנוּע שר מלמתוח ביקורת על החלטת הממשלה בפומבי או להצביע נגדה בכנסת.

אחריות מיניסטריאלית

כל שר בממשלה נושא באחריות ביחס לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות שביצעו עובדי משרדו, אף אם נעשו שלא בידיעתו.

חובתו של שר לדווח בכנסת על פעולות משרדו, להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היום הקשורות לתחום משרדו, וכן לתקן בעיות שתחת אחריותו.

האחריות המיניסטריאלית היא ציבורית בלבד ולא משפטית (לעומת אחריות אישית שמוטלת על השר ביחס למעשים או מחדלים שביצע בעצמו).