חקיקה

שלושה-עשר חוקים המבטאים יהדות במדינת ישראל

חוק השבות

• חוק משנת 1950 הקובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ

• החוק מאפשר גם לבני-בנות זוגם של יהודים, ילדיהם של יהודים ובני-בנות זוגם, ונכדיהם של יהודים ובני-בנות זוגם לעלות לארץ (אך הם לא נרשמים כיהודים)

• חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם

חוק האזרחות

• חוק המגדיר את הדרכים השונות לקבלת אזרחות ישראלית

• חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם, ולכן הוא מקנה אזרחות אוטומטית לכל מי שעולה לארץ מכוח חוק השבות

דרכים נוספות לקבל אזרחות:

• ישיבה רצופה בישראל בין השנים 1952-1948

• לידה לאזרחים ישראלים

• התאזרחות על בסיס קריטריונים שונים, כמו מגורים של שלוש שנים בישראל וידיעת מה של השפה העברית, בכפוף לאישור שר הפנים

• שר הפנים רשאי להעניק אזרחות על בסיס תרומה למדינה

חוק יסוד "חוק הלאום"

• חוק יסוד שנחקק ב 2018, ומהווה חלק מחוקי היסוד של מדינת ישראל.

• מטרתו המרכזית של החוק היא לעגן את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ובכך לבטא בפועל את אופייה היהודי של המדינה.

• החוק הציף סוגיה לאומית מורכבת בדבר משמעות החוק לגבי אזרחיה הלא יהודים של המדינה, ושאלת יסוד מהותית לגבי ערך ה"שיוויון"

חוק חינוך ממלכתי

• החוק מגדיר את היעדים של מערכת החינוך הממלכתי בישראל

• בין היעדים השונים (כמו חינוך לאהבת כל אדם, נאמנות למדינה, ערכים דמוקרטיים, דעת ויצירתיות) נמנים אהבת העם והארץ, לימוד מורשת ישראל והמסורת היהודית

• החוק מדגיש את חשיבות הנחלתה של התרבות היהודית בבתי הספר

חוק שעות עבודה ומנוחה

• החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק  

• ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי, ללא יהודים - שישי, שבת או ראשון לפי בחירתם

חוק יסודות המשפט

• החוק מתייחס למקרים בהם אין חקיקה ראשית אחרת לגבי המקרה הנדון (לַקוּנָה)

• החוק מנחה את בתי המשפט לפסוק על פי "עקרונות החרות הצדק והיושר שבמורשת ישראל" במקרים בהם אין חקיקה המתייחסת למקרה הנדון

חוק יסוד: מקרקעי ישראל

• החוק קובע כי אדמות המדינה (הכוללות את אדמות הקק"ל) ניתנות לחכירה ("השכרת" קרקע) בלבד ולא למכירה

• נועד לשמירה על אדמות המדינה בידי יהודים למען פיתוח ההתיישבות יהודית

• נועד למנוע מצב שבו אדמות המדינה מתרכזות בידי גורמים פרטיים / מסחריים, כדי להבטיח חלוקה שוויונית לצמיתות.

• החוק ודרכי יישומו נתונים במחלוקת ציבורית.

חוק איסור גידול חזיר

• החוק אוסר גידול חזיר באזורים יהודים ומוסלמים

• החוק אינו אוסר על אכילת חזיר או גידול חיות לא כשרות אחרות

• האיסור על גידול חזיר נובע ממעמדו השלילי הסמלי וההיסטורי ביהדות

חוק חג המצות

• החוק אוסר על בעלי עסקים הצגת ומכירת חמץ ברשות הרבים, באזורים יהודים במהלך ימי חג הפסח

• החוק אינו אוסר אכילת חמץ

חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה

• החוק קובע את יום כ"ז בניסן (התאריך הלועזי משתנה בכל שנה) כיום הזיכרון לשואה ולגבורה

• החוק מבטא את הזיקה של מדינת ישראל להיסטוריה של העם היהודי

חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם

• החוק קובע כללי ענישה ייחודיים (כולל עונש מוות) על פשעי הנאצים ועוזריהם, למרות שהם נעשו לפני הקמת המדינה  ומחוץ לגבולותיה

• הענישה מתייחסת לפשעים שנעשו נגד העם היהודי

חוק השידור הציבורי

• החוק כולל את יעדיו של השידור הציבורי בישראל והקמת תאגיד השידור הציבורי

• תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק תוכן מגוון באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים - בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.

• התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל

חוק בתי הדין הרבניים

• החוק קובע שכל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי הדין של בני דתם

• נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו על פי דין תורה