דצמבר 2019

תלמידה מקסימה שלנו, כיום לומדת בחט"ע, כתבה וידוי אישי ומרגש: "מכירים את ההרגשה שלבוא כל יום לבית ספר ולהרגיש לבד? אני מכירה אותה טוב מאוד ואני בטוחה שיש עוד כמוני. המילה לבד היא הפחד הכי גדול של כולנו. להשאר לבד, שלא רוצים אותנו בסביבה, שגורמים לנו להרגיש כאילו אנחנו לא מספיק טובים בתור מי שאנחנו ואנחנו צריכים להשתנות . לחטוף הערות כל יום על מי שאנחנו זה כבר נהיה הרגל לחלק מאתנו, אבל זה לא צריך להיות ככה!. אני רוצה לשתף אותכם בסיפור שלי שהתחיל בכיתה א'. אף פעם לא הרגשתי שמחה לבוא לבית ספר, הרגשתי לא רצויה, שילדים לא רוצים בחברתי. כל יום היה עבורי עוד יום של להיות לבד. אני זוכרת, שתמיד אמרו לי תשתני ונקבל אותך. כבר מכתה א' אהבתי ללמוד, אבל זה לא התאים לילדים. משפט שאמרו לי פעם, חרוט עד היום בראשי: ״ לא מקבלים אותך עם הלבוש שלך, תקני בגדים ממותגים ויקבלו אותך״. בצורה אחרת אמרו לי תשתני. קיבלתי הערות על המראה שלי, צחקו עלי, לא הייתי מוזמנת לשום מקום... ילד שעובר חרם לא שוכח! הוא נשאר עם הצלקת הזאת לכל החיים. לחרם יש השפעות מרחיקות לכת. אתם צריכים להבין, ברגע שאתה עושים חרם על מישהו, אתם לא רק הורסים נפש של אדם אחר, אתם גם משאירים אצלו הזיכרון לכל החיים, של מה שעשיתם לו. בחיים לא תוכלו לחפות על זה.

מה אתם חושבים? להגיב או לשלוח מסר נא ללחוץ כאן

לא טוב היות האדם לבדו

אלעד כהן, מכיתה ז'5, ראיין את עדי ובני (שמות בדויים) ושמע מהם על הקושי החברתי, שחוו בבית הספר היסודי וגם איך הצליחו לצאת ממנו.

בני: "הבעיה החברתית שלי התחילה בגיל 6. הכל התחיל שביקשתי לשחק כדורגל וילדים הרביצו לי. זאת היתה הרגשה נוראית, עצבות, דיכאון, תחושה מבאסת כל היום. למזלי היה לי חבר ילדות אחד, שהיה איתי בכיתה ורק איתו שיחקתי. הבעיה החמירה, כשהחבר הפסיק לשחק איתי והתחיל לקרוא ספרים בהפסקות, שוב הייתי לבד. לאחר כמה זמן הכרתי ילד אחר, התחברנו. לאט לאט התחברו אלינו עוד ילדים וכבר לא הרגיש לי לבד. אני מקווה שמי שנמצא במצב כזה יבין שזה מצב זמני. תתחברו עם ילד שנמצא במצב דומה לשלכם וכבר לא תהיו לבד. אסור להתייאש, תתמודדו ותכירו חברים חדשים. תמיד יש עוד ועוד ילדים להכיר".

עדי: "הבעיה החברתית שלי התחילה בגיל 10 בערך כשביקשתי מכמה ילדים לשחק איתם בהפסקה. כל פעם ששאלתי קיבלתי את אותה התשובה, עד שאחרי כמה זמן הפסקתי לשאול ונשארתי לבד. הרגשה שמשעמם ומדכא להיות בבית ספר. ההורים שלי לקחו אותי לקלינאית תקשורת שתעזור לי ותתן לי כלים להתחבר לילדים אחרים. לקראת גיל 12 הדברים התחילו להסתדר. היום אני יודע שהכל מסתדר, אתה לא מסכן ולא לבד כי אפילו שני חברים מספיקים".


פעילות עולמית

מטרת השבת העולמית לערוך פעילויות, שמחברות יהודים יחד כמו: אפיית חלות, הדלקת נרות, מזמורים לשבת ועוד. הפרויקט החל בשנת 2013 ומאז תופס תאוצה בכל העולם. כמו בכל שנה גם תלמידי שכבה ז' ציינו בחודש נובמבר את השבת העולמית במקיף.

ידין גידון, ז'6: "הגענו לבושים בחולצה לבנה לארבע שעות של פעילות המוקדשות לשבת העולמית. הכנו לעצמנו חלות, בכל מיני ציפויים, הכנסנו לתנור כדי לאכול אותן בסוף היום. אני אישית מאוד אהבתי את הפעילות הזאת, גם מפני שהחלות יצאו טובות וגם כי החלות הזכירו לי שבת אמיתית אצל המאמינים ובמיוחד אצל הדתיים בארוחות שבת. שרנו שירי שבת עם רב, שהגיע לנגן ולשיר איתנו את השירים המסורתיים. קיבלנו ספרון קריאה קצר, שבכל אחד מהעמודים שלו קטע מידע שעוסק בשבת, כמו: יין, חלות, מילים לשירים ועוד. אהבתי את הפעילות הזאת מפני שהשירים, הסיפורים וכל האווירה העמיקו את מחשבותיי בקשר לנושא השבת. בהמשך הכנו יצירות שקשורות לשבת: פמוטים וכוס יין לקידוש המעוטרת בהתזת חול. סיכמנו את היום בשעת חינוך ושוחחנו על כל מה שעניין וריגש אותנו במהלך היום, עשינו פעילות עם דפי צביעה".


אלה מכיתה ז'5 מספרת: "כששומעים את המילה חרם מיד חושבים על הילד המסכן, שנפגע מחברת הילדים ה'רעים' כלומר ה'מחרימים'. אבל אני רוצה לספר לכם על הצד השני של המטבע. בבית הספר היסודי, שבו למדתי, הייתי שייכת לקבוצה היותר 'מקובלת' ואיתנו למדה ילדה, שלא הסתדרה כל כך עם אחרים. לא היו לה הרבה חברות והאמת, שקצת ריחמתי עליה...

במשך כחודש היא הייתה רבה בכל דרך אפשרית איתי ועם שאר התלמידים בקבוצה שנחשבת ליותר חזקה חברתית. היא הייתה מנסה לצחוק עלינו בווטסאפ, לריב איתנו בבית הספר, אפילו ניסתה ללא הצלחה לצרף אליה עוד ילדים. בסופו של דבר החלטנו לגרום לה להפסיק בדרך קשה. עשינו עליה 'חרם'. התרחקנו ממנה, רבנו איתה וצחקנו על כל דבר שהיא עשתה, אפילו אם גם אנחנו הינו עושים את זה, אפילו צירפנו אלינו את שאר החברות שהיו לה. לאט לאט היא נשארת לבד ואף אחד לא היה איתה ולא דיבר איתה. זה קרה כשהיינו בכיתה ד', היום הילדה הזאת בכיתה ז'. היא עדיין מאוד ביישנית ועדיין יש לה בעיות חברתיות בגלל כל מה שקרה. אני לא אומרת שמה שעשינו היה בסדר, אבל בתור אחת שנחשבת לחלק מהצד ה'פוגע' אני חושבת שתמיד צריך להסתכל על שני הצדדים".



הוא יכול לאהוב בנים, והיא בנות.

העיקר שתקבלו אותם.

אלון אגם ט'4

גיל העשרה הוא כנראה הגיל החשוב ביותר לנפש. בגיל הזה הנער\ה מתחילים לגבש את אישיותם, את תחומי העניין שלהם ובנוסף את זהותם המינית. כיום זה לא פשוט לצאת מהארון, דבר זה דורש אומץ, ביטחון ולסמוך על מי שאתה מספר לו. אתה לא יכול לדעת תמיד איך תהיה התגובה, ויש את הפחד שתנודה ושהחברה לא תקבלך (את עמדתי אני כותב כהטרוסקסואל שבעד הקהילה). יש לי אישית בעיה אם המונח "סטרייט". מילה זו היא מילה לועזית שתרגומה "ישר", ומה שמציק לי בה הוא זה שגם הומואים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, פאנסקסואלים, וא-מינים הם גם אנשים רגילים ו"ישרים". יש שלל אנשים מהקהילה, אשר השפיעו\משפיעים על אנשים, כגון: האחיות וצ'אוסקי, אמיר אוחנה, אלן דג'נרס, פרדי מרקורי, טים קוק ועוד הרבה כמוהם שלא הרסו את העולם, אדרבא, הם שיפרו אותו. אם אתם מעוניינים לדעת על עוד אנשים תחפשו את רשימת ה-power 50. להיות הומו, לסבית או כל דבר אחר, זה בסדר ואין בזה שום דבר חריג. שני גברים או שתי נשים יכולים\ות, לקיים קשר בריא ולאהוב אחת את השנייה, או אחד את השני, בדיוק כמו זוג הטרוסקסואלי. בחברה מבקרת ומפולגת, כמו שיש לנו במדינה היום, חשוב מאוד לקבל את חבריכם או חברותיכן, הגאים או הגאות. איך תרגישו אם בזמן שהייה בחו"ל, תחוו אנטישמיות על בשרכם מכיוון שאתם יהודים? לא טוב, נכון?, אז אל תהיו בצד האנטישמי. בין אם האדם שאתם מכירים הוא אתיופי, מוסלמי, או במקרה שלנו: חבר בקהילה. זו בושה שחברי הקהילה צריכים להילחם כל יום, שעה שעה, על הזכויות הבסיסיות שלהם. על הזכות להתחתן בדיוק כמו כולם, על אימוץ תינוקות בתהליכי פונדקאות מקשים ויקרים בחו"ל, וחברי הקהילה מנהלים עוד שלל מלחמות, על עוד שלל זכויות בסיסיות כל יום. אז בבקשה אל תיתנו להם עוד שדה קרב, קבלה בקרב האנשים הקרובים והחשובים אליהם. תקבלו, תחבקו ותדברו בהתאם הצורך. אם מישהו או מישהי סיפר\ה שהיא\הוא חבר\ה בקהילה, אז כנראה אתם אדם שחשוב להם ושהם סומכים אליכם. אז בבקשה, תקבלו אותם, זה הכי חשוב.



קליפ ט'3.mp4

תתארו לכם..

הסרטון שלפניכם צולם במסגרת שיעורי תקשורת עם המורה נועם כהן בשכבה ט' במקיף עומר לפני כמה שנים ועדיין רלוונטי לנושא החודש. עם כל האפליקציות המשוכללות שיש היום גם אתם יכולים להפיק סרטים מדהימים משלכם. סרטונים בנושא או תמונות מעניינות אפשר לשלוח אלינו למייל: makifomer@gmail.com.

יום שדה "הבקע כגבול שלום מתפתח"

בתאריך 24.11.19, יצאנו ליום שדה במסגרת שיעורי השל"ח. יום השדה הינו בחסות פרויקט "רותם במדבר" של רשות הטבע והגנים. את יום השדה התחלנו בנקודת תצפית על מפעלי ים המלח והתפעלנו מהנוף המגוון של בריכות אידוי המלח וקיבלנו הסבר על מפעלי ים המלח. המשכנו אל נחל זוהר, שהוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה. בנחל לא זרמו מים, אך נהננו מהטבע. בשמורה היו מגוון שיחים, עצים, בעלי חיים. וקיבלנו הסבר על תופעת הבולענים בים המלח. משם המשכנו אל נחל בוקק, הנחל יורד מהר בן נשר ונשפך לחוף ים המלח. טיילנו לאורכו של הנחל, נהננו מזרימת המים ומהטבע בשני צידי הנחל. בסופו של המסלול הגענו אל המפל של נחל בוקק שלרגליו בריכת שכשוך רדודה, חלקינו אף נהננו מטמפרטורת המים הקרירה. האזורים בהם ביקרנו היו מעניינים והעשירו אותנו בידע והעניקו לנו חוויה מהנה.

אדווה דרור ט'5


יום ספורט חט"ב נערך ב-3/12/2019 במהלך היום התקיימו תחרויות ספורט לתלמידי חט"ב בשטח בית הספר. המטרה החדרת מודעות הספורט, פעילות גופנית מגוונת, גיבוש והנאה. ברכות לכיתה ט'4 שזכתה במקום ראשון. ז'3 מקום שני, ח'2 מקום שלישי.

בסוף נובמבר יצאו מהמקיף ארבע נבחרות ריצה מכיתות ז-י לתחרות המחוזית (מחוז דרום) במרוץ שדה. לכולם היתה חוויה לפגוש עוד תלמידים ספורטאים מבתי ספר תיכוניים ברחבי המחוז. נציין את רוני שלו מכיתה ז' ועדן מיילר מכיתה ח', שהגיעו למקומות 4 ו-6 מבין 96 רצות... מקבץ הנקודות של הנבחרת הביא אותן לזכייה במקום השני. האליפות הארצית תתקיים בינואר בבית שאן. תודה למורה לחנ"ג, טלי לוי, על אימון וליווי הנבחרת השנה, וכל הכבוד לכל התלמידים שהשתתפו בתחרות.