רק למקרה שבוט חדשות חצי-אוטונומי עדיין לא סיפר לכם.ן: אנחנו בעיצומה של מהפכת בינה מלאכותית.

בשנים האחרונות רובוטים למדו לזהות פרצופים, לכתוב מאמרים, לעצב אפליקציות ולהתחזות לשחקני קולנוע. רובוטים יכולים כיום לבצע אינספור משימות ביעילות מרשימה, ולחסוך לנו, בני האדם, שעות רבות של עבודה רפטטיבית. כל חברה שמכבדת את עצמה כבר עובדת קשה כדי לבנות אלגוריתמים של בינה מלאכותית לייעול הפעילות שלה, וזה דבר נפלא - הרובוטים עושים את העבודה הקשה, והעובדים האנושיים יכולים, בתיאוריה, לשבת רגל על רגל ולשחק סודוקו.

הבעיה היא שתוצר לוואי של התהליך הזה הוא שחברות נוטות לאבד את האנושיות שלהן, והאנושיות הזו היא תכונה הכרחית ביזמות. מחקרים הראו שבני אדם לא אוהבים לדבר עם רובוטים בתמיכה טכנית, אפילו אם הרובוטים הללו מספקים שירות מהיר ויעיל יותר ממקביליהם האנושיים. אנחנו לא אוהבים שהמוצרים שלנו מתוכננים בלי נגיעה אנושית, או שהטקסט השיווקי נשמע מהוקצע ורובוטי מדי. חשוב לנו להרגיש שיש בני אדם אמיתיים מאחורי החברות שאנחנו מתנהלים מולן.

הרכיב שמעניק לעבודה אנושית את האנושיות שלה הוא חוסר היעילות. היכולת לכתוב משפטים קצת ארוכים או פואטיים מדי, לבנות מוצרים שלא מריצים A/B tests על כל פעולה של המשתמש או להביע אמפתיה ללקוחות כשהם פונים לקבל תמיכה - כל אלו דברים שלא מועילים לרווחיות של העסק, אבל הם בהחלט עוזרים ליצור קשרים עמוקים יותר.