חילי טרופר כותב:

לא זכיתי להכיר את רס”ן חן בוכריס ז”ל, סגן מפקד יחידת מגלן, שנהרג בקרבות בעוטף עזה.

אבל אחותו מצדה כתבה לי הבוקר: “אחי הקטן נפל לצערי ביום שבת. הגיע בין הראשונים לעוטף ונלחם בנחל עוז מול עשרות מחבלים עם חמישה חיילים בלבד.

משפחתי איננה מסוגלת לעמוד בראיון או בכתבה, אבל חשוב לי שלפחות אתה תדע מי הוא היה.

חן היה עניו ואהב את חייליו.

הוא האמין בעם ישראל ובכוחו, ומגיל קטן שאף להיות לוחם בצבא. אתמול בבוקר שלח לנו חייל מהטירונות סרטון שבו חן אומר ש’הרגע הכי גדול בחיים שלי יהיה כשאקבל דרגות’. נשמה שלי”.

חשבתי שחשוב שלא רק אני אדע מי היה חן הגיבור. שכל המדינה תדע.

הימים איומים, אבל הידיעה הברורה שיש לנו גיבורים מופלאים כמו חן ז”ל היא התקווה שלנו.

הידיעה שהארץ הזו מלאה בהמוני אמיצים ואמיצות, שיעשו כל מה שצריך כדי להגן על הבית שלנו, גם במחיר בחייהם, היא זו שנוטעת בי את התקווה.

משפחת בוכריס, אין לי מילים שירככו את הכאב העצום, אבל למען הבן שלכם ולמען הבנים והבנות של עוד מאות משפחות מכל פינה בארץ אשר נפלו במלחמה – אני מבטיח שנילחם ביחד באויב בעוצמה עד אשר ישוב הביטחון לארץ הפצועה והאהובה שלנו.

חיבוק גדול