"הוא היה נסיך. ילד מדהים"

סבו, סא"ל במיל' אלכס ברנס, ספד לו: "רציתי לדעת כל מה שקורה אתו, חרדתי ודאגתי לשלומו"

שלו ברנס ז"ל בנם הבכור של אווה ואבשלום גדל בכפר ברוך. הוא התחנך בבית הספר ויצו נהלל ולאחר לימודיו התגייס לשירות קרבי כלוחם בגדוד 13 בגולני.

"הוא היה נסיך. ילד מדהים, גם בפן של המשפחה תמיד דאג להיות התומך והמוביל", ספד לו בדמעות סבו סא"ל במיל' אלכס ברנס, "החיבור שלי אליו היה קיים מאז שהוא נולד. ליוויתי אותו לבר המצווה וגם בהמשך הדרך. בצד הצבאי תמיד דאגתי שהוא יישמע להנחיות של המפקדים ויהיה זהיר. בכל יום שישי שהוא היה מגיע הביתה הוא היה מגיע אלינו באופן קבוע עם הוריו ואחיו לאכול את האוכל של סבתא. הוא היה לוקח אותי לצד ומעדכן אותי מה הוא עושה בצבא ואיפה שהוא נמצא ושהכול בסדר. רציתי לדעת כל מה שקורה אתו, חרדתי ודאגתי לשלומו".

שלו ברנס המשיך את דרכו ומורשתו של אביו ששירת באותו פלוגה וגדוד בגולני. "לאחר שעבר את שלב הטירונות הוא הגיע לשלב המבצעי והחזיק קו עם הפלוגה שלו", מספר הסב, "הייתי אתו בקשר כמה שיכולתי דרך הווטסאפ ובשיחות טלפון. הוא תמיד אמר לי: 'סבא, אתה עם המורשת הצבאית שלך, אל תדאג, יהיה בסדר'".

ההתכתבות האחרונה בין הסב לנכדו הייתה בערב חג שמחת תורה, יום לפני נפילתו. "הוא כתב לי 'חג שמח לך ולסבתא'" הוא אומר בקול חנוק מדמעות, "עניתי לו 'תשמור על עצמך', זו הייתה למעשה ההודעה האחרונה ממנו ולמחרת הוא נפל".

"אני הייתי בבית הכנסת בבוקר יום שבת ואז אמרו לי שיש חדירה של מחבלים בעוטף עזה", משחזר הסבא את אותו יום קשה, "היות וידעתי ששלו במוצב ואני מכיר את הגזרה, היו לי כבר מיד חששות. ביום שלישי בבוקר קיבלנו את הידיעה שהוא נפל. כמעט כל הפלוגה שלו נפלה. היינו כל הזמן בדאגה איפה הוא ולמה הוא לא מתקשר. מה שמאפיין את שלו היה הנתינה שלו. הוא עזר לכולם. הרב סיפר שהוא דאג שיהיה מניין בכפר ברוך. הוא היה מגיע לא פעם להשלים עשירי למניין. הרב סיפר שכששלו היה נכנס לבית כנסת עם הפנים המוארות זה כאילו היה נכנס אור לבית הכנסת".