בתחילת השבוע מלאו שלושים ימים לנפילתו של בר ז"ל. אנו מביאים כאן כלשונו, את הפוסט המרגש שכתבה אימו, בתי יענקלוב.

"בר ילד יפה שלי,
עברו להם 30 ימים מאותו לילה שחור שנלקחת ממני. בר אני מתגעגעת אליך עד כדי איבוד היכולת לתפקד ומנסה כל יום לא לאבד את שפיותי, ולו למען אבא, מאי, גל ואליה.

כל יום קשה יותר ויותר עד בלתי נסבל!
אי אפשר להסביר את הרגשות.
אי אפשר להסביר את גודל הכאב ואת התאום הפעורה.
הקירות בבית שטופים בזכרונות בכל פינה…

חודש עבר ואני מרגישה שהכל קרה אתמול, מתגעגעת לקול שלך, לשיחות היומיות שלנו, לשמוע את מילות העידוד והאהבה שלך, גם שהיה לך קשה תמיד אמרת לי "אמא הכל טוב, קשה אבל כיף".

מתגעגעת לחיוך היפה שלך, שאמא היתה מתמוגגת ממך, מתגעגעת לנשק אותך ולפנק אותך.

ארבעה שבועות שאנחנו מוקפים במשפחה, בחברים ובחברים שלך שכל כך העריצו אותך. גילינו דברים שלא ידענו עליך, כמו למשל שהיית זה שמרים את המורל ביחידה (יש סרטונים שמעידים על כך).

אני אמא גאה, ילד גיבור שלי.

יש ימים שאני כועסת, למה זה קרה לי, למה אתה לא איתי עכשיו, אולי יכולת להינצל, אולי היו מחדלים שגרמו לכך, אני באמת לא יודעת…
ויש ימים שאני בחלום עד כדי כך שאני לא מאמינה איך אני מצליחה לאכול, לשתות, לישון, עד הרגע שאני מתעוררת למציאות איומה ובלתי נתפסת.

בר, כולם אומרים לי שאתה נותן לי כח.

אני בטוחה שאתה מסתכל עלינו מלמעלה ואומר "תהיו חזקים,תשמחו, תהיו אחד בשביל השני", זאת כנראה הנבואה שלך ואנחנו ננציח אותך שכל העולם יכיר אותך.

בר חיים של אמא, בבקשה תבוא אלי מידי פעם לבקר אותי בחלום.

שמור על עצמך שם למעלה ילד אהוב שלי.

יהיה זכרך ברוך עימנו לעולמי עד.

אמא אוהבת עד אין קץ"