חודש לאחר השבת השחורה, רבים מלווים למנוחות את סמ"ר בת 20 הייתה במותה . גופתה זוהתה בשישי האחרון, כמעט חודש לאחר שנרצחה

אמה ענת: "לא רצית להיות גיבורה או מפורסמת, רק רצית להיות"

אמה, ענת, ספדה לה: ״ימצ׳יק שלי מלאכית שלנו, כיצד יתכן שמסע חייך נגמר? דווקא עכשיו כשהכל נראה כל כך טוב. היית כל כך מאושרת. שוחחנו על תוכניות לעתיד, תכננו טיול בנות ביחד. אני בטוחה שרצית להישאר איתנו, לסיים את השירות הצבאי. לא רצית להיות גיבורה או מפורסמת, רק רצית להיות.

"אני יודעת שלפעמים חנקתי אותך מרוב אהבה ודאגה, אמרתי לך שאני אמא שלך ולעולם אדאג לך עד יום מותי. האמנתי שאת מוגנת בחמ"ל, שהצבא יגן עליך, שחיל האוויר ישמור עליך.

"תמיד ידעת להכיל אותי ואת הדאגה המוגברת שלי. היית ילדה מיוחדת חכמה שנונה סקרנית הישגית וצנועה. מי יצחק כעת על הכישורים הטכנולוגיים שלי? מי יתקשר אלי כל יום? אני מקווה שלא סבלת. 

"בסיוט הכי גדול שלי לא חשבתי שדבר כזה יכול להתרחש ב-2023. ביום שבת ב-7.10, בשעה 9:41 קיבלתי אות חיים אחרון ממך ומאז הזמן עצר מלכת וליבנו נשבר לרסיסים.  איני יודעת איך ממשיכים בלעדיך, איך להשאיר אותך מאחור.

"היי שלום מלאכית גיבורה קטנה שלי. כולי תקווה שתופיעי לי בחלומות ויבוא יום וניפגש שוב״.

28 ימים הייתה לנו תקווה

אופיר חברתה הטובה ספדה לה גם היא: "28 ימים חיכינו לרמז, ישבנו בבית וקיווינו לטוב. 28 ימים הייתה לנו תקווה, הייתה לנו תקווה שעוד תחזרי אלינו והכל יהיה בסדר . 28 ימים שכל הודעה על המצב שלך הלב שלי נצבט קצת יותר והתקווה יורדת קצת יותר. 

"אחרי 28 ימים הגיעו לבית שלך והודיעו את הנורא מכל. ים שלנו החייכנית, לא תזכה לחייך יותר, להצחיק אותנו, לשמוע את הסיפורים שלנו. אף אחד לא יוכל למלא את חסרונך.

"לא חלמתי בחלומות הכי גרועים שאעמוד בהלוויה שלך ואקריא דברים לזכרך את הבן אדם הכי טהור שהכרתי. איך אני אמורה להמשיך בחיים כשאין לי אותך?, אי אפשר להמשיך בלעדיך כרגיל.

"אנציח את הזיכרון שלך בעזרת הטוב שעשית. ים, עצוב לי שלא אראה אותך יותר. תודה שהיית את, תודה שנתת לי לאהוב אותך ואהבת אותי בחזרה. מקווה שתהיי גאה בי".