בן זוגה אורי אסף משתף:

״בת זוגתי אושר שמחה ברזילי, בת 19 ממזכרת בתיה, נפלה באותה שבת שחורה ב7.10 בעת מילוי תפקידה כסמבצית במוצב נחל עוז.

אושר ואני הכרנו כבר בתחילת חטיבת הביניים והפכנו להיות החברים הכי טובים, כל היום אני אצלה בבית והיא אצלי בבית, גדלנו ביחד והמשפחות כבר הכירו דרכינו.

בגיל 15 לקראת העלייה לתיכון, אושר ואני התחלנו לצאת. היינו ביחד באותה הכיתה כל התיכון ויצאנו במשך 4 שנים עד אותה שבת ארורה.

אושר הייתה הבן אדם הכי טוב שאני מכיר, הגיבורה שלי, הילדה הכי חייכנית בעולם, הכי מצחיקה בעולם, הכי חכמה בעולם, הכי יפה בעולם והכי אוהבת בעולם.

הייתה לנו זוגיות מהחלומות, ממש כמו בסרטים, בחיים לא חשבתי שאמצא מישהי מדהימה כמוה ושהחברה הכי טובה שלי תהפוך לבת זוג שלי ואני מודה על כל שנייה איתה ביחד.

אושר הייתה הכי טובה במה שהיא עושה לא משנה מה זה, היא התנדבה במדא מגיל 14 ולמדה 10 יחידות חקר המוח במכון וייצמן במקביל ל2 מגמות בבית ספר ולבגרויות וכמובן שהצטיינה בהכל, גם בקורס היא קיבלה מצטיינת פלוגתית והמשיכה לעשות את תפקידה על הצד הטוב ביותר, כולל בשנייה האחרונה בה לא הסכימה לקום מהכסא ולהמלט מהחמ״ל. היא נשארה לשבת ולהזניק כוחות עד הרגע האחרון.

את החמ״ל המחבלים לא הצליחו לפרוץ, אך דרך פריצה קטנה הם השחילו רימונים לתוך החמ״ל ולבסוף שרפו אותו.

על מותה התבשרתי ביום שבת בבוקר, שבוע לאחר אותה שבת שחורה.״

אושר נפלה בקרב באוגדת עזה: "חלמה להיות מנתחת מוח"

הבטחה גדולה והרבה כישרון אבדו לבלי שוב עם נפילתה של סמל אושר ברזילי, בוגרת כיתת "מדעי המוח" של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בקרב עם מחבלים ב-7 באוקטובר, במוצב שבו שירתה. פרידה מהחוקרת המבטיחה

סמל אושר שמחה ברזילי ז"ל שירתה כסמלת מבצעים בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה. היא נהרגה באירועי טבח השבת השחורה, 7 באוקטובר 2023, מירי מחבלי החמאס שחדרו לחמ"ל במוצב נחל עוז שבו שירתה והרגו את רוב יושביו. אושר, תושבת מזכרת בתיה, הייתה בת 19 במותה. היא הותירה אחריה הורים וחמישה אחים.

אושר הייתה תלמידה מחוננת וברוכת כישרונות. במקביל להצטיינות בלימודים היא ניגנה בגיטרה ובפסנתר והתנדבה במגן דוד אדום. עם עלייתה לבית הספר התיכון בשנת הלימודים תש"פ היא הצטרפה לכיתה הארצית במדעי המוח של מכון דוידסון לחינוך מדעי. בטקס ההלוויה סיפרו אביה, אחותה ובן זוגה שהלימודים היו משמעותיים עבורה ושחלמה ללמוד רפואה ולהיות מנתחת מוח.

"האחראית משתינו"

הכיתה הארצית למדעי המוח מאפשרת לתלמידים ותלמידות מצטיינים מכל רחבי הארץ להתמקד בחקר המוח - תחום שמעטים בתי הספר שמתמחים בו - וללמוד אותו לבגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד. "למגמה מתקבלים תלמידים ותלמידות שעברו מבחני מיון לא קלים והפגינו סקרנות וצמא לידע", מספרת רכזת המגמה נועה פינסקר-זכריה, שלימדה את אושר בכיתה י"ב. "אפילו בתוך החבורה הייחודית הזאת של תלמידים מוכשרים, אושר התבלטה כאחת התלמידות המרשימות ביותר. היא הקסימה אותנו לא רק בסקרנות, באינטליגנציה ובחשיבה המקורית שלה, אלא בראש ובראשונה באמפתיה ובטוב הלב שהפגינה כלפי כולם סביבה - תלמידים ומורים גם יחד".

בכיתות י"א וי"ב, התלמידות והתלמידים במגמה מתחלקים לזוגות, וכל זוג עובד בנפרד על התכנון והביצוע של מחקרים במדעי המוח. עבור שותפתה של אושר, קרן הרשקוביץ, החיבור ביניהן חרג בהרבה מהחוויה הלימודית לבדה. "אושר הייתה האחראית משתינו", סיפרה הרשקוביץ השבוע. "תמיד היא הייתה זאת שהתקשרה אליי כדי שנשב ונעבוד על הדברים שצריך להגיש. היא הייתה תלמידה מעולה, במיוחד בחלק הריאלי שבו ניתחה המון נתונים באקסל, ותמיד הוציאה מאיות וציונים מעולים - לא משנה כמה מעט למדה.

"אושר אהבה מאוד את המקצוע ואפילו רצתה להיות מנתחת מוח. אני זוכרת איך כל פעם מחדש התלהבנו יחד, מכל מיני דברים: מרעיון שעלה לנו לראש, מחומר קשה שהצלחנו להבין ביחד או ממסקנה שהסקנו מהניסויים שערכנו. זאת הייתה חוויה מיוחדת, כי אלה היו דברים שחשבנו עליהם בעצמנו, שמעניינים אותנו, ולא שינון של חומר. פעם אחת כל כך התלהבנו מזה שהבנו את המנגנון של התמכרות, ששלחנו למורה סרטון שבו אושר הסבירה את המנגנון, כדי שתגיד אם הבנו נכון. אפילו לא שמנו לב שבסרטון אנחנו יושבות על המיטה מול מגש פיצה - עד היום לא ברור לי איך שכנעתי אותה להזמין משהו שהוא לא מג'פניקה - ומסבירות את החומר בציורים על קרטוני הפיצה. כמה צחקנו! בסוף החלטנו לשלוח אותו ככה".

ממוצרט עד חוקי המשיכה של המוח

בכיתה י"א תכננו השתיים וביצעו מחקר אשר בו ניסו לבחון את אפקט מוצרט - ההשערה שלפיה סוגים מסוימים של מוזיקת רקע בזמן למידה של תוכן חדש עשויים להשפיע על רמת הקשב של נבדקים. בניסוי הן בחנו את זמן התגובה של המשתתפים, כלומר כמה זמן נדרש להם לענות על שאלה, ואם ענו נכון או טעו. בדומה למחקרים רבים שלא הצליחו לשחזר את אפקט מוצרט, מסקנתן הייתה שמוזיקת רקע לא השפיעה על רמת הקשב במידה שבאה לידי ביטוי בביצועי הנבדקים.

בכיתה י"ב ניתנה לתלמידים ההזדמנות לחקור תופעה באמצעות הדמיה מוחית במכשיר ה-MRI של מכון ויצמן למדע. הניסוי שתכננו אושר וקרן בחן איך המוח האנושי פועל כשאנו חשים משיכה רומנטית לבן או בת זוג אהובים, או כשאנו נתקלים ברעיון מושך. לשם כן הן ביקשו ממשתתפי הניסוי לענות על שאלונים בנוגע לרעיונות שמושכים אותם ולשלוח סרטונים של בני זוגם אומרים משפטים בעלי תוכן ניטרלי. לאחר מכן השתמשו בסריקה תפקודית בתהודה מגנטית, באמצעות מכשיר ה-MRI, כדי לבחון את פעילות המוח של המשתתפים בשעה שצפו בסרטון של בן או בת זוגם, בסרטון אחר שבו אושר תיארה רעיון שהם הביעו משיכה אליו בשאלון שמילאו, ובסרטוני ביקורת שבהם אושר דיברה על נושא ניטרלי. בהמשך ניתחו השתיים את הנתונים בליווי צוות המגמה וכתבו עבודת גמר שבה פירטו את מהלך הניסוי וממצאיו.

אחד הדברים שגילו במחקרן היה שאין כמעט שום חפיפה באזורים במוח שפעילים כשאנשים חושבים על רעיון מושך ובאלה שפעילים בזמן משיכה רומנטית. בנוסף הן מצאו כי במערכת הנקראת "רשת ברירת המחדל" של המוח, שפעילה בדרך כלל כשאנו חולמים בהקיץ או כשמחשבותינו נודדות, יש מדרג של רמות פעילות. הפעילות הגבוהה ביותר היא בתנאי המשיכה לבן הזוג, אחריה נמצאים תנאי המשיכה לרעיון, והפעילות הנמוכה ביותר היא בתנאי הבקרה, שאין בהם אף אחד משני סוגי המשיכה שנבדקו.

"כמה פעמים בשנה היינו מגיעות למכון דוידסון, ל'מחנה חְנַנוֹת'. כל פעם מחדש היינו נכנסות למצב כפית וצוחקות עד דמעות. היינו מזמינות אוכל בהפסקות ואיכשהו זה תמיד נגמר בג'פניקה. שכנענו את המורה שתיתן לנו לאסוף הזמנות מכל הכיתה ולצאת באמצע השיעור לארגן את המשלוח. אושר - את לימדת אותי להכין קפה, ללמוד רק במיטה, להפסיק לאחר לכל מקום (היית מחכה מחוץ לבית שלי איזה חצי שעה לפני שהיינו צריכות לצאת), לשבת וללמוד גם אם אין לי כוח. ובעיקר הכנסת הרבה אושר ושמחה לחיים שלי, ולחוויה המטורפת שעברנו שהפכה לזיכרונות טובים שיישארו איתי עוד שנים רבות", אומרת קרן.

שברון לב

משימה נוספת שמוטלת על תלמידי המגמה היא הנגשת מדע לקהל הרחב, כחלק ממטרות מכון דוידסון. במסגרת הזאת, התלמידים כותבים בלוג מדעי בשם "המוחון", שנמצא באתר תלמידי המגמה.

בפוסט של אושר וקרן בבלוג, תחת הכותרת "לא רק נביאים: כיצד תוכלו לחזות התנהגות של אדם אחר?", תיארו השתיים מחקר שמצא כי אזורים מסוימים במוח מייצגים תכונות אישיות ספציפיות, כמו מוחצנות וחביבוּת, שאנחנו מזהים אצל אנשים אחרים. כשאנו רואים את התנהגותו של אדם אחר, קליפת המוח הקדם מצחית התיכונה מקבלת את המידע המגיע מאזורי המוח המייצגים תכונות אישיות שונות, ובונה מודל אישיות יחיד וספציפי על מנת לחזות איך יפעל אדם מסוים.

בפתיח של הפוסט הן כתבו, "כמה שברון לב הייתם יכולים לחסוך אילו רק יכולתם לדעת מראש מה הכוונות של האנשים בחייכם? 'איך לא ראיתי את זה מגיע, זה היה כל כך ברור'; 'הייתי בטוחה שהוא בן אדם שונה לגמרי'. אמירות כאלה נפוצות בחיי היום יום של כל אחד ואחת מאיתנו. מה גרם לך לחשוב שהוא בחור טוב גם אם מסתבר בסוף שהוא לא? איך אתה לא הבנת שזה מה שעומד לקרות, למרות שכל הסימנים הצביעו על כך? מסתבר שלמדע יש תשובה מסתמנת לשאלות הללו".

"לטקס הסיום של המגמה בכיתה י"ב אושר לא יכלה להגיע, משום שהייתה בדיוק באותו זמן בטקס הסיום בבית הספר", נזכרת פינסקר-זכריה. "לאחר מכן היא כתבה לי, 'היי נועה, עצוב לי שפספסתי את הפרידה שלנו, הייתי עסוקה בפרידה אחרת ☹'. לא ידענו אז שזאת תהיה פרידה לעולמים".

יהי זכרה ברוך.