סמ"ר נטע בר עם ז"ל
סמ"ר נטע בר עם ז"ל
אחיותיו יעלה ונגה סיפרו כי כל מה שהיו רוצות זה עוד רגע אחד עם אחיהן הגיבור ונציג צה"ל סיפר על הלוחם ללא חת שהיה ואמר: "היית מפקד אהוב ומוערך מהטובים שיש. ביטחון המדינה תמיד היה לנגד עינייך. שאפת למצוינות וביצעת כל משימה ביד רמה. איבדנו מטובי בנינו ובנותינו בלחימה".
בהמשך הספידה אותו רחל סבאח, מנהלת בית הספר הרב תחומי למדעים ואומנויות בו למד ואמרה: "ילד שלנו, אהוב ליבנו, ילד מלאך בדמות אדם, מתת אל. משפחת הרב תחומי זכתה בך, נער נפלא שכמוך מתת אל וילד שכל הורה מבקש".
סבאח המשיכה וסיפרה על תלמיד מצטיין, ומדריך של"ח מצטיין: "גם בתפקידך בצבא התגלית במלוא גבורתך כשנלחמת בחירוף נפש עם סגל מצומצם עד רגעייך האחרונים".
אחריה הספיד את ברעם ז"ל מחנך כיתתו ואמר: "אתה מלמד אותם שלוש שנים, מלווה, אוהב ומשחרר אותם לחייהם ומשאיר חתיכה קטנה בצורה שלהם בלב. הסיוט הכי גדול של מורה זה לראות את תלמידו ברשימת הנספים. נטע היה מלח הארץ, אוהב טבע, רגיש, מבריק, מתנדב, עם חוש הומור, מוביל את הטיולים בבית הספר חבר".
בהמשך הספידה אותו עוד שורת אבלים וביניהם גם בת זוגו, דודיו וסבתו. דודו עודד אמר כי מפקדו של נטע סיפר לאביו ליעד, שתוך כדי לחימה תחת אש וקרב גיבורים שנטע ניהל, הוא גם תמך בשלושה חיילים פצועים. הדוד חשף גם פרט מצמרר לפיו בהיותו של נטע אדם כה רגיש לסביבתו, הוא שלח לאביו בשבת בבוקר הודעה אחרונה שהיא מעין הודעת פרידה. בהודעה ביקש נטע שבני המשפחה יתקדמו בחייהם, יתחתנו ויתפתחו ולא ייתנו לשכול לנהל אותם.