הארכיטקטורה של הכלכלה החדשה
החלפת עבודה בהון
הארכיטקטורה של הכלכלה החדשה
החלפת עבודה בהון
שרון גונן
תקציר ראיון עם דניאל שרייבר על ההשפעה הדרמטית של מהפכת הבינה המלאכותית על העתיד הקרוב של האנושות, ובפרט על השינויים שיתרחשו בחיינו בשנתיים-שלוש הקרובות.
דניאל שרייבר הוא מייסד-שותף ומנכ"ל Lemonade, שהוביל אותה להנפקה ב-NYSE והפך אותה לחברת הביטוח הראשונה בעולם המבוססת על בינה מלאכותית. שווי השוק של החברה נע סביב 4.5 מיליארד דולר. בעברו כיהן כסגן נשיא בכיר ב-SanDisk, שם ניהל חטיבה שהתחרתה ישירות באפל ושימש כנשיא חברת Powermat.
שרייבר נחשב כיום לאחד המומחים המובילים בישראל ובעולם להשפעות הכלכליות והחברתיות של מהפכת ה-AI.
המהפכה התעשייתית החליפה את שרירי האדם במכונה. המהפכה הנוכחית מבצעת פעולה דרמטית בהרבה - היא מחליפה את מוח האדם. מתוך הניתוח של דניאל שרייבר, מייסד ומנכ"ל חברת Lemonade ויו"ר מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, עולה תמונת מצב כלכלית-תעסוקתית שדורשת עדכון גרסה מיידי לכל פרדיגמה שגדלנו עליה. מי שלא יבין את עוצמת השינוי, צפוי להיפלט במהירות לשולי הכלכלה והחברה.
פירוק אנליטי של המציאות החדשה, בלי פילטרים:
1. מבחן הזום: מותה של העבודה מרחוק
קו השבר בתעסוקה הפך לבינארי ופשוט: כל מקצוע שניתן לבצע מבעד למסך, יוחלף. מראיית חשבון, דרך רפואה מרחוק ועד כתיבת קוד, משימות אלו יבוצעו על ידי בינה מלאכותית במהירות גבוהה פי 100 ובעלות של כאחוז אחד בלבד מהמחיר הנוכחי. ההכחדה התעסוקתית הזו לא תהיה בהכרח ליניארית, בדומה לאופן שבו מנוע הקיטור החליף את הסוסים בפתאומיות לאחר תקופת הבשלה טכנולוגית, אנו צפויים לנקודת קריסה חדה בתעסוקה. מגמה זו כבר מורגשת היטב כיום בקרב מפתחי תוכנה ג'וניורים, שמתקשים למצוא משרות.
2. אשליית האמפתיה האנושית
אחד ממנגנוני ההגנה הנפוצים של מנהלים ועובדים הוא ההיאחזות בטענה שלמכונות אין נשמה. שרייבר מפרק את הכשל הלוגי הזה לחלוטין: אין שום פעולה קוגניטיבית שרשת נוירונים ביולוגית (המוח שלנו) מסוגלת לבצע, שרשת נוירונים המבוססת מחשב לא תוכל לבצע באותה רמה בדיוק. מבחינה עסקית ותפקודית, ה-AI מסוגל להפגין אמפתיה, הומור וטיפול פסיכולוגי ברמה שמייתרת את הצורך בעובד שהוא מומחה אנושי. עבור המעסיק, הפונקציונליות מנצחת את הפילוסופיה של קיום הנשמה.
3. הכלכלה החדשה: התנתקות השפע מהתעסוקה
המודל הכלכלי משתנה מהיסוד: המהות של מהפכת הבינה המלאכותית היא החלפת עבודה בהון. מעבר היסטורי למציאות שבה ייצור הערך והעושר במשק נשען על טכנולוגיה ואמצעי ייצור (הון) במקום על עובדים אנושיים (עבודה). בניגוד למודל הכלכלי המוכר שבו כדי לגדול צריך להעסיק עוד אנשים, היום חברות יכולות להגדיל את שורת הרווח שלהן בחדות תוך צמצום כוח האדם. דניאל שרייבר ממחיש זאת דרך החברה שלו, שהצליחה לשלש את הכנסותיה ולהגדיל את הרווח הגולמי פי 10, אף על פי שמצבת העובדים שלה כיום קטנה יותר ממה שהייתה לפני שלוש שנים. מכיוון שהבעיה של העשור הקרוב לא תהיה מחסור בייצור אלא משבר עמוק בחלוקת העושר, הפתרון ההכרחי שימנע קריסה חברתית הוא מנגנון של "סוציאליזם דיגיטלי" או ערבות הדדית- הענקת הכנסה מכובדת לכל בית אב, ללא שום תנאי או תלות בתעסוקה.
4. אסטרטגיית שרידות אישית: מעובד ליזם או פועל שטח
כדי לשרוד את התקופה הקרובה, נדרשת החלטה אסטרטגית אחת מתוך שתיים:
הפיכת ה-AI למכפיל כוח (יזמות): במקום להמתין להחלפה, יש לאמץ תודעה יזמית ולמנף את הטכנולוגיה. צעירים יכולים כיום לנהל "צבא" של כמאה אלף עובדים וירטואליים חינמיים המייצרים ערך עסקי באופן עצמאי, ולהפוך למעשה את המכונה לעובדת עבורם.
מקצועות מבוססי נוכחות פיזית: למי שאינו פונה ליזמות, התוחלת התעסוקתית היחידה תהיה במקצועות המחייבים נוכחות קריטית בעולם הפיזי - מגננות ושיטור ועד להתמחויות מתקדמות שלא ניתנות לדיגיטציה, כגון רדיולוגיה פולשנית, כתבי שטח, או ליטיגציה.
השורה התחתונה
אנחנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית להגיע למציאות של שפע שבה טובי הרופאים, עורכי הדין והפסיכולוגים יהיו נגישים לכל אדם בחינם.
עם זאת, בדומה ל-50 השנים הראשונות של המהפכה התעשייתית, תקופת המעבר תהיה רצופה בקשיים, אבטלה חדה ואי-שוויון. אנשים שירגישו שהם לא נחוצים למערכת הכלכלית, עלולים לאבד צלם אנוש מחוסר משמעות.
שרייבר מקווה שנשכיל כמדינה לפרוס רשת ביטחון כלכלית (הכנסה בסיסית אוניברסלית לכל אזרח) ואף אחד לא ירעב ללחם. לכן, האתגר הקריטי כיום אינו רק רגולטורי אלא פסיכולוגי. עלינו ללמוד כיצד לנהל "חברת פנאי" יצרנית, בדומה לאופן שבו פנסיונרים כיום יוצקים תוכן, למידה ועשייה לחייהם ללא עבודה.
נצטרך למצוא משמעות אישית ללא תלות בתלוש שכר ולהקפיד במקביל על שימור גבולות נוקשים למסכים כדי להגן על הנפש באמצעות חברויות ואינטראקציות אנושיות פיזיות בעולם האמיתי.