עובד הידע של 2020 ידע הרבה דברים.
עובד התבונה של 2030, יידע מה לעשות כשכולם יודעים הכל.

ההבדל הזה הוא לא פילוסופי. הוא מדיד, מתועד וכבר קורה בחברות שלכם.

הנתונים שמשנים את כל מה שחשבנו על עתיד העבודה

קרן הנוער האוסטרלי עשתה משהו שאף אחד לא עשה קודם: במקום לנבא איזה משרות ייעלמו, הם ניתחו 12 מיליון מודעות דרושים אונליין, כדי להבין מה באמת קורה בתוך המשרות עצמן.

הממצא שמשנה הכל

החוקרים גילו שבינה מלאכותית לא רק מחסלת תפקידים. היא משנה כל תפקיד מבפנים והעובדים שישרדו הם לא אלה שיודעים הכי הרבה, אלא מי שמבינים הכי טוב מה לעשות עם מה שכולם יודעים. 

3 הבדלים: 

ההבדל הראשון: עובד ידע מתמחה במידע | עובד תבונה מתמחה בהחלטות

עובד הידע: "אני יודע איך לעשות X"
עובד התבונה: "אני מבין מתי כדאי לעשות X, מתי לא, ומה לעשות כשאף אחד לא יודע מה לעשות"

המחקר חושף מהפכה קוגניטיבית.

עלייה של 90% בזמן שמוקדש לפתרון בעיות ו-41% בחשיבה ביקורתית. מחצית מזמן העבודה יוקדש לחשיבה טהורה על החלטות שטרם התקבלו.

זה לא עוד ״אנליזה״. אלה החלטות שמקבלים כשהמידע לא מספיק, הזמן אוזל והסיכון גבוה.

ההבדל השני: עובד ידע עוקב אחרי תהליכים | עובד תבונה מייצר תהליכים חדשים

הנתונים חושפים מספרים מדהימים: ירידה של 26% בצורך בניהול ו-16% בתיאום. העובדים של העתיד לא יקבלו הוראות, הם יקבלו מטרות ויחליטו איך להגיע אליהן. ולא מבחירה, אלא כי לא יהיה מי שיגיד להם מה לעשות.

זה מה שקורה כשהעולם זז מהר מדי מכדי שמנהלים יספיקו לתת הנחיות מפורטות.

ההבדל השלישי: עובד ידע לומד כדי לדעת | עובד תבונה לומד כדי להבין

עלייה של 30% בזמן שמוקדש ללמידה פעילה במהלך העבודה. זו לא "השתלמות מדי פעם". זה שליש מזמן העבודה שיוקדש ללמידה של דברים, שלא קיימים היום.

כל פרויקט יחייב ללמוד משהו שאתם עוד לא יודעים. כל בעיה תדרוש היכרות עם כלים שעוד לא השתמשתם בהם. הלמידה לא תכין אתכם לעבודה. היא תהיה העבודה.