האם הקרינה הסלולרית באמת מסוכנת לבריאות?
מיכאל צבאן
Embedded Files
האור הינו הוא סוג של קרינה. ניתן לצייר ספקטרום של האור(רצף, בו בצד אחד נמצאת הקרינה העל־סגולה כגון קרני רנטגן, ובצד השני נמצאת הקרינה התת־אדומה כגון קרינת מיקרוגל) על מנת להמחיש את סוגי הקרינה השונים. האור הנראה, אותו העין האנושית מסוגלת לראות נמצא יחסית במיקום גבוה על הספקטרום
סוגי הקרינה השונים מסודרים על הרצף לפי התדר או אורך הגל שלהם. התדר של הגל הוא מספר הפעמים שהגל חוזר על עצמו בשנייה, ואורך הגל הוא המרחק שהאור עובר בזמן הזה
ההשפעה של קרינה על חומר תלויה בתדר של הקרינה. אם התדר של הקרינה גבוה מספיק כדי שמנת אנרגיה שלה תגרום ליינון של אטומים ומולקולות היא נקראת קרינה מייננת. אם התדר של הקרינה נמוך מסף זה, היא נקראת קרינה בלתי מייננת. הגבול בין קרינה מייננת לבין קרינה לא מייננת משתנה מחומר לחומר, אך בהקשר של השפעות בריאותיות הכוונה היא לחומרים מהם עשוי האדם, כמו מים, חלבונים, שומנים, פחמימות ומולקולות דנ"א
סוגי הקרינה השונים מסודרים על הרצף לפי התדר או אורך הגל שלהם. התדר של הגל הוא מספר הפעמים שהגל חוזר על עצמו בשנייה, ואורך הגל הוא המרחק שהאור עובר בזמן הזה
ההשפעה של קרינה על חומר תלויה בתדר של הקרינה. אם התדר של הקרינה גבוה מספיק כדי שמנת אנרגיה שלה תגרום ליינון של אטומים ומולקולות היא נקראת קרינה מייננת. אם התדר של הקרינה נמוך מסף זה, היא נקראת קרינה בלתי מייננת. הגבול בין קרינה מייננת לבין קרינה לא מייננת משתנה מחומר לחומר, אך בהקשר של השפעות בריאותיות הכוונה היא לחומרים מהם עשוי האדם, כמו מים, חלבונים, שומנים, פחמימות ומולקולות דנ"א
חשיפה גבוהה לקרינה מייננת תגרום להרעלת קרינה, שיכולה להיות קטלנית. חשיפה מתונה לאורך זמן אינה מורגשת, אך גורמת בסופו של דבר לסרטן.
הקרינה הסלולרית היא קרינה בלתי מייננת, ורחוקה מלהיות כזו. על הרצף, בינה לבין הקרינה המייננת נמצא בין השאר האור הנראה. הקרינה הבלתי מייננת לא יכולה לגרום לנזק לו גורמת הקרינה המייננת. גם קרינה לא מייננת בעוצמה גבוהה לא תגרום לנזק כמו הקרינה המייננת. על פי המכון הלאומי האמריקאי לסרטן, קרינת הרדיו, בניגוד לקרינה מייננת, אינה גורמת לנזק לדנ"א שיכול להוביל לסרטן, וההשפעות הביולוגיות היחידות שלה על בני אדם הן חימום רקמות, וחיזוק ההשפעות הסרטניות של חומרים אחרים אשר ידועים כמסרטנים.
כאשר קרינה לא מייננת, עוברת דרך תווך, חלק ממנה הופך לחום. המיקרוגל משתמש בתכונה זו כדי לחמם מזון בעזרת קרינה לא מייננת בעוצמה גבוהה. עם זאת, עוצמת הקרינה המשודרתמטלפונים ואנטנות סלולריות היא כה חלשה שלא ניתן אפילו למדוד את החום הנוצר מהקרינה. אמנם, כמו כל מכשיר אלקטרוני עתיר ביצועים, גם טלפונים מתחממים בעת השימוש, ובהצמדה לאוזן ניתן להרגיש חום, אך זהו חום המגיע מהסוללה ומהמעבד של המכשיר, ולא מקרינה. מעת לעת מופצים סרטונים בהם נראה אדם מטגן ביצה או מכין פופקורן באמצעות קרינת טלפונים סלולריים. סרטונים אלו הוכחו פעם אחר פעם כמזויפים.
האמונה כי קרינת טלפונים סלולריים גורמת לסרטן הפכה לרווחת בשנת 1993. אדם בשם ריינארד טען בריאיון טלוויזיוני שהשימוש של אשתו בטלפון סלולרי גרם למותה מסרטן המוח, למרות שהאישה השתמשה בטלפון במשך שלושה חודשים ולגידול מהסוג שהיה לה לוקח כ־20 שנים להתפתח. ריינארד הציג לצופים נתונים שגויים. אחד הטיעונים שלו היה שצורת הגידול הסרטני נראתה בדיוק כמו האנטנה.
ריינארד תבע את יצרן הטלפון ואת ספקית התקשורת שלו, אך בית המשפט דחה את התביעה על הסף מחוסר ראיות. הריאיון עורר בהלה בקרב הצופים, שהמילה קרינה הזכירה להם את קרינת הרנטגן, קרינה מייננת שידועה כמסרטנת, ואת הקרינה הרדיואקטיבית באסון צ'רנוביל שהתרחש כמה שנים לפני הראיון. הצופים, שלא היו בקיאים בהבדלים בין סוגי הקרינה השונים, הסיקו שגם קרינת טלפונים גורמת למחלת הסרטן.
בעקבות הריאיון, שידרו ערוצים רבים כתבות בנושא. החשדות במקור הופנו כלפי טלפונים סלולריים בלבד, ולא כלפי טלפונים ביתיים, שבאותה תקופה שידרו בעוצמה חלשה יותר. בימינו, טלפונים סלולריים ואנטנות משדרים בעוצמה נמוכה בהרבה מטלפונים אלחוטיים ביתיים. למרות זאת, החשש מפני קרינה לרוב מתמקד גם כיום בטלפונים סלולריים. לעיתים הוא כולל שידור אלחוטי מכל סוג, ורק לעיתים נדירות גם מכשירי חשמל שאינם עושים שימוש בתקשורת אלחוטית.
אנשים מסוימים, טוענים שהם רגישים לקרינה, ושבחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית הם חווים שלל תופעות לוואי, כגון תחושת שריפה או דגדוג בעור, עייפות, הפרעות שינה, סחרחורות, קשיי ריכוז, קשיי נשימה, כאבי ראש או קשיי עיכול. כאשר טענות אלה נבדקו באופן מדעי התברר שזהו אפקט נוצבו (התופעה ההפוכה מאפקט פלצבו). אנשים אלה דיווחו על אותם התסמינים גם כאשר שהו ליד אנטנה כבויה. כך לדוגמה, בשנת 2010, תושבים בדרום אפריקה טענו שהם רגישים לקרינה, ושאנטנה סמוכה פוגעת להם בשגרת החיים. מפעיל האנטנה חשף בפגישה ציבורית שהאנטנה הייתה כבויה כבר 6 שבועות קודם לפגישה. התושבים, שלא ידעו זאת, המשיכו לחוש בתסמינים.
באחד המחקרים הבולטים, החוקרים הקרינו עכברים בקרינת רדיו ומצאו שמערכת החיסון ויכולות הלמידה שלהם נפגעו. אך הקרינה הייתה בעוצמה גבוהה מספיק כדי שהטמפרטורה של העכברים עלתה ביותר ממעלה, דבר שידוע שגורם לתוצאות הללו אצל עכברים גם בחימום ללא קרינה. מאחר שטמפרטורת גוף האדם לא עולה בעת חשיפה לקרינת טלפונים או אנטנות, לא ניתן להשליך ממחקר זה על בני אדם. ממחקרים אחרים על בעלי חיים ניתן להסיק שקרינה לא מייננת שלא מעלה את טמפרטורת הגוף באופן משמעותי אינה בעלת השפעה על הדנ"א או השפעה מסרטנת אחרת, ולא נראה שיש לה השלכות בריאותיות לטווח הארוך.
באחד המחקרים, חוקרים הצליחו לגרום לסרטן בעכברים כאשר הקרינו אותם בקרינה סלולרית במשך 9 שעות ביום. כשהמחקר פורסם, לא סופר שהקרינה הייתה חזקה מספיק כדי לגרום לחימום העכברים, ושהוקרנו גם בקרינה מייננת (שידוע שהיא מסרטנת). זאת לאחר שהוחדרו לגופם חומרים כימיים שמזרזים גידולים סרטניים, והעכברים הונדסו גנטית כך שיפתחו גידולי סרטן בקלות יתרה.
מחקרים דומים לאלו שנעשו על בעלי חיים נעשו גם על בני אדם. חימום גוף האדם בעת בליעת קרינה בלתי מייננת נחקר הרבה, משום שזהו האפקט הידוע היחיד של הקרינה על הגוף, ולא נמצאו כל השלכות בריאותיות לכך. המחקר אחד בדק את ההשפעה של קרינה בעוצמה גבוהה. חימום הורגש על ידי הנחקרים שהוקרנו בקרינה סלולרית בהספק שבין27 ל־200 מיליוואט. גופם של הנחקרים התחמם בפחות מחצי מעלה (דבר בטוח לחלוטין שמתרחש באופן טבעי גם בזמן מאמץ, כמו פעילות ספורט, או בזמן מחלה). בזמן דיבור בטלפון סלולרי, או בשהות ליד אנטנה סלולרית, הגוף אינו מתחמם. התקנות הבינלאומיות לסף החשיפה שומרות על מרווח ביטחון של פי 50 מהמינון המקסימלי הנחשב לבטוח, מה שמבטיח שלא ייגרם כל נזק. יתרה מזאת, הקרינה אליה אנו נחשפים בפועל, קטנה אף יותר.
בעבר היה נהוג לטעון, שמשום שהשימוש בטכנולוגיות אלחוטיות הוא עדיין חדש, אין לנו מספיק מידע כדי להכריע בסוגיה. יש לזכור שאנו משתמשים בתקשורת אלחוטית כבר למעלה ממאה שנה. בשנים 1996-1999, התכנסו מספר וועדות מומחים ברחבי העולם שדנו בשאלה האם קרינת רדיו הנפלטת מהטלפונים הסלולריים מזיקה לבריאות. מסקנתן הייתה כי הידע המדעי הקיים אינו מספק על מנת לקבוע קיום או העדר נזק בריאותי.
בימינו נראה יותר לומר שקרינה סלולרית לא גורמת לסרטן. לפי ארגון הבריאות העולמי, ההשפעות הביולוגיות והבריאותיות של קרינה לא מייננת נחקרו ופורסמו בקרוב ל־25,000 מאמרים ב־35 השנים האחרונות, והידע המדעי בתחום הוא רחב ומקיף יותר מאשר למרבית הכימיקלים אליהם אנחנו נחשפים.
סוגי הקרינה השונים מסודרים על הרצף לפי התדר או אורך הגל שלהם. התדר של הגל הוא מספר הפעמים שהגל חוזר על עצמו בשנייה, ואורך הגל הוא המרחק שהאור עובר בזמן הזה
ההשפעה של קרינה על חומר תלויה בתדר של הקרינה. אם התדר של הקרינה גבוה מספיק כדי שמנת אנרגיה שלה תגרום ליינון של אטומים ומולקולות היא נקראת קרינה מייננת. אם התדר של הקרינה נמוך מסף זה, היא נקראת קרינה בלתי מייננת. הגבול בין קרינה מייננת לבין קרינה לא מייננת משתנה מחומר לחומר, אך בהקשר של השפעות בריאותיות הכוונה היא לחומרים מהם עשוי האדם, כמו מים, חלבונים, שומנים, פחמימות ומולקולות דנ"א
סוגי הקרינה השונים מסודרים על הרצף לפי התדר או אורך הגל שלהם. התדר של הגל הוא מספר הפעמים שהגל חוזר על עצמו בשנייה, ואורך הגל הוא המרחק שהאור עובר בזמן הזה
ההשפעה של קרינה על חומר תלויה בתדר של הקרינה. אם התדר של הקרינה גבוה מספיק כדי שמנת אנרגיה שלה תגרום ליינון של אטומים ומולקולות היא נקראת קרינה מייננת. אם התדר של הקרינה נמוך מסף זה, היא נקראת קרינה בלתי מייננת. הגבול בין קרינה מייננת לבין קרינה לא מייננת משתנה מחומר לחומר, אך בהקשר של השפעות בריאותיות הכוונה היא לחומרים מהם עשוי האדם, כמו מים, חלבונים, שומנים, פחמימות ומולקולות דנ"א
חשיפה גבוהה לקרינה מייננת תגרום להרעלת קרינה, שיכולה להיות קטלנית. חשיפה מתונה לאורך זמן אינה מורגשת, אך גורמת בסופו של דבר לסרטן.
הקרינה הסלולרית היא קרינה בלתי מייננת, ורחוקה מלהיות כזו. על הרצף, בינה לבין הקרינה המייננת נמצא בין השאר האור הנראה. הקרינה הבלתי מייננת לא יכולה לגרום לנזק לו גורמת הקרינה המייננת. גם קרינה לא מייננת בעוצמה גבוהה לא תגרום לנזק כמו הקרינה המייננת. על פי המכון הלאומי האמריקאי לסרטן, קרינת הרדיו, בניגוד לקרינה מייננת, אינה גורמת לנזק לדנ"א שיכול להוביל לסרטן, וההשפעות הביולוגיות היחידות שלה על בני אדם הן חימום רקמות, וחיזוק ההשפעות הסרטניות של חומרים אחרים אשר ידועים כמסרטנים.
כאשר קרינה לא מייננת, עוברת דרך תווך, חלק ממנה הופך לחום. המיקרוגל משתמש בתכונה זו כדי לחמם מזון בעזרת קרינה לא מייננת בעוצמה גבוהה. עם זאת, עוצמת הקרינה המשודרתמטלפונים ואנטנות סלולריות היא כה חלשה שלא ניתן אפילו למדוד את החום הנוצר מהקרינה. אמנם, כמו כל מכשיר אלקטרוני עתיר ביצועים, גם טלפונים מתחממים בעת השימוש, ובהצמדה לאוזן ניתן להרגיש חום, אך זהו חום המגיע מהסוללה ומהמעבד של המכשיר, ולא מקרינה. מעת לעת מופצים סרטונים בהם נראה אדם מטגן ביצה או מכין פופקורן באמצעות קרינת טלפונים סלולריים. סרטונים אלו הוכחו פעם אחר פעם כמזויפים.
האמונה כי קרינת טלפונים סלולריים גורמת לסרטן הפכה לרווחת בשנת 1993. אדם בשם ריינארד טען בריאיון טלוויזיוני שהשימוש של אשתו בטלפון סלולרי גרם למותה מסרטן המוח, למרות שהאישה השתמשה בטלפון במשך שלושה חודשים ולגידול מהסוג שהיה לה לוקח כ־20 שנים להתפתח. ריינארד הציג לצופים נתונים שגויים. אחד הטיעונים שלו היה שצורת הגידול הסרטני נראתה בדיוק כמו האנטנה.
ריינארד תבע את יצרן הטלפון ואת ספקית התקשורת שלו, אך בית המשפט דחה את התביעה על הסף מחוסר ראיות. הריאיון עורר בהלה בקרב הצופים, שהמילה קרינה הזכירה להם את קרינת הרנטגן, קרינה מייננת שידועה כמסרטנת, ואת הקרינה הרדיואקטיבית באסון צ'רנוביל שהתרחש כמה שנים לפני הראיון. הצופים, שלא היו בקיאים בהבדלים בין סוגי הקרינה השונים, הסיקו שגם קרינת טלפונים גורמת למחלת הסרטן.
בעקבות הריאיון, שידרו ערוצים רבים כתבות בנושא. החשדות במקור הופנו כלפי טלפונים סלולריים בלבד, ולא כלפי טלפונים ביתיים, שבאותה תקופה שידרו בעוצמה חלשה יותר. בימינו, טלפונים סלולריים ואנטנות משדרים בעוצמה נמוכה בהרבה מטלפונים אלחוטיים ביתיים. למרות זאת, החשש מפני קרינה לרוב מתמקד גם כיום בטלפונים סלולריים. לעיתים הוא כולל שידור אלחוטי מכל סוג, ורק לעיתים נדירות גם מכשירי חשמל שאינם עושים שימוש בתקשורת אלחוטית.
אנשים מסוימים, טוענים שהם רגישים לקרינה, ושבחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית הם חווים שלל תופעות לוואי, כגון תחושת שריפה או דגדוג בעור, עייפות, הפרעות שינה, סחרחורות, קשיי ריכוז, קשיי נשימה, כאבי ראש או קשיי עיכול. כאשר טענות אלה נבדקו באופן מדעי התברר שזהו אפקט נוצבו (התופעה ההפוכה מאפקט פלצבו). אנשים אלה דיווחו על אותם התסמינים גם כאשר שהו ליד אנטנה כבויה. כך לדוגמה, בשנת 2010, תושבים בדרום אפריקה טענו שהם רגישים לקרינה, ושאנטנה סמוכה פוגעת להם בשגרת החיים. מפעיל האנטנה חשף בפגישה ציבורית שהאנטנה הייתה כבויה כבר 6 שבועות קודם לפגישה. התושבים, שלא ידעו זאת, המשיכו לחוש בתסמינים.
באחד המחקרים הבולטים, החוקרים הקרינו עכברים בקרינת רדיו ומצאו שמערכת החיסון ויכולות הלמידה שלהם נפגעו. אך הקרינה הייתה בעוצמה גבוהה מספיק כדי שהטמפרטורה של העכברים עלתה ביותר ממעלה, דבר שידוע שגורם לתוצאות הללו אצל עכברים גם בחימום ללא קרינה. מאחר שטמפרטורת גוף האדם לא עולה בעת חשיפה לקרינת טלפונים או אנטנות, לא ניתן להשליך ממחקר זה על בני אדם. ממחקרים אחרים על בעלי חיים ניתן להסיק שקרינה לא מייננת שלא מעלה את טמפרטורת הגוף באופן משמעותי אינה בעלת השפעה על הדנ"א או השפעה מסרטנת אחרת, ולא נראה שיש לה השלכות בריאותיות לטווח הארוך.
באחד המחקרים, חוקרים הצליחו לגרום לסרטן בעכברים כאשר הקרינו אותם בקרינה סלולרית במשך 9 שעות ביום. כשהמחקר פורסם, לא סופר שהקרינה הייתה חזקה מספיק כדי לגרום לחימום העכברים, ושהוקרנו גם בקרינה מייננת (שידוע שהיא מסרטנת). זאת לאחר שהוחדרו לגופם חומרים כימיים שמזרזים גידולים סרטניים, והעכברים הונדסו גנטית כך שיפתחו גידולי סרטן בקלות יתרה.
מחקרים דומים לאלו שנעשו על בעלי חיים נעשו גם על בני אדם. חימום גוף האדם בעת בליעת קרינה בלתי מייננת נחקר הרבה, משום שזהו האפקט הידוע היחיד של הקרינה על הגוף, ולא נמצאו כל השלכות בריאותיות לכך. המחקר אחד בדק את ההשפעה של קרינה בעוצמה גבוהה. חימום הורגש על ידי הנחקרים שהוקרנו בקרינה סלולרית בהספק שבין27 ל־200 מיליוואט. גופם של הנחקרים התחמם בפחות מחצי מעלה (דבר בטוח לחלוטין שמתרחש באופן טבעי גם בזמן מאמץ, כמו פעילות ספורט, או בזמן מחלה). בזמן דיבור בטלפון סלולרי, או בשהות ליד אנטנה סלולרית, הגוף אינו מתחמם. התקנות הבינלאומיות לסף החשיפה שומרות על מרווח ביטחון של פי 50 מהמינון המקסימלי הנחשב לבטוח, מה שמבטיח שלא ייגרם כל נזק. יתרה מזאת, הקרינה אליה אנו נחשפים בפועל, קטנה אף יותר.
בעבר היה נהוג לטעון, שמשום שהשימוש בטכנולוגיות אלחוטיות הוא עדיין חדש, אין לנו מספיק מידע כדי להכריע בסוגיה. יש לזכור שאנו משתמשים בתקשורת אלחוטית כבר למעלה ממאה שנה. בשנים 1996-1999, התכנסו מספר וועדות מומחים ברחבי העולם שדנו בשאלה האם קרינת רדיו הנפלטת מהטלפונים הסלולריים מזיקה לבריאות. מסקנתן הייתה כי הידע המדעי הקיים אינו מספק על מנת לקבוע קיום או העדר נזק בריאותי.
בימינו נראה יותר לומר שקרינה סלולרית לא גורמת לסרטן. לפי ארגון הבריאות העולמי, ההשפעות הביולוגיות והבריאותיות של קרינה לא מייננת נחקרו ופורסמו בקרוב ל־25,000 מאמרים ב־35 השנים האחרונות, והידע המדעי בתחום הוא רחב ומקיף יותר מאשר למרבית הכימיקלים אליהם אנחנו נחשפים.
מחקרים רבים שנעשו בנושא לא מצאו עלייה בשכיחות של סרטן או מחלות אחרות בעקבות חשיפה לקרינה סלולרית. מחקר מ־2006 עם מעל 400,000 נחקרים, שנמשך מעל 10 שנים, לא מצא קשר בין חשיפה לקרינת טלפונים סלולריים לבין סרטן. מחקר גדול נוסף מ־2008, שנערך בפיקוח הסוכנות הבינלאומית למחקר סרטן ב-16 מדינות שונות, לא מצא קשר בין השימוש בטלפונים סלולריים לבין סרטן. מחקר אחר שנערך בדנמרק, לא מצא קשר בין שימוש בטלפון נייד לסרטן המוח. מחקר שפורסם בתחילת 2014 קבע ששימוש בטלפונים סלולריים לא גורם לסרטן.
יש הטוענים, שקרינת רדיו פוגעת בפוריות. מחקר משנת 2107 שנערך בקרב 153 גברים בקליניקה האקדמית לפוריות של משצ'וסטס הראה שלשימוש בטלפונים ניידים ולנשיאת הטלפון בכיס המכנסיים אין השפעה על הפוריות.
הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן סיווגה את הקרינה הסלולרית בקטגוריה B2. היינו, ישנן כמה ראיות שזה מסרטן, אבל הדבר רחוק ממסקנה חד־משמעית. זוהי אותה הקטגוריה בה נמצאים הקפה והמלפפונים החמוצים.
חברות רבות משווקות מוצרים שונים להפחתת הקרינה מטלפונים, ובעבר גם החברות הסלולריות עצמן עסקו בכך. חברות המשווקות מוצרים כאלה מפיצות בדרך כלל מידע שקרי, כמו האפשרות לטגן ביצה באמצעות קרינת טלפון, או השפעות בריאותיות המיוחסות לרגישות לקרינה. וועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב פירסמה אזהרה על כך ש"אמני הונאות עוקבים אחר הכותרות כדי לקדם מוצרים וצדים ברשתם את האנשים המודאגים". חברה מסוימת נהגה לצטט לקוחות שטענו שמאז שהתקינו את המדבקה, חלפו כאבי הראש שחוו עד אז בעת שיחה והתגברה יכולת הריכוז שלהם, אך זו ככל הנראה תוצאה פסיכולוגית של אפקט פלצבו.
לסיכום, רוב המחקרים שנעשו בתחום אינם מצביעים על קשר כלשהו בין חשיפה לקרינה סלולרית לבין סרטן, ואלו שטוענים אחרת, מסתמכים על מחקרים מוטעים. הסיבה שרוב ארגוני הבריאות מתייחסים בחשדנות לעניין, היא שאמנם אין אף מחקר אמין שמוכיח שיש קשר בין קרינה לסרטן, אבל גם אין מחקרים שמוכיחים ההפך. עם זאת, רוב המדענים מסכימים על כך שהסבירות שקרינה מזיקה היא נמוכה מאוד, ויותר סביר להניח שקפה ומזון שומני גורמים לסרטן.
יש הטוענים, שקרינת רדיו פוגעת בפוריות. מחקר משנת 2107 שנערך בקרב 153 גברים בקליניקה האקדמית לפוריות של משצ'וסטס הראה שלשימוש בטלפונים ניידים ולנשיאת הטלפון בכיס המכנסיים אין השפעה על הפוריות.
הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן סיווגה את הקרינה הסלולרית בקטגוריה B2. היינו, ישנן כמה ראיות שזה מסרטן, אבל הדבר רחוק ממסקנה חד־משמעית. זוהי אותה הקטגוריה בה נמצאים הקפה והמלפפונים החמוצים.
חברות רבות משווקות מוצרים שונים להפחתת הקרינה מטלפונים, ובעבר גם החברות הסלולריות עצמן עסקו בכך. חברות המשווקות מוצרים כאלה מפיצות בדרך כלל מידע שקרי, כמו האפשרות לטגן ביצה באמצעות קרינת טלפון, או השפעות בריאותיות המיוחסות לרגישות לקרינה. וועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב פירסמה אזהרה על כך ש"אמני הונאות עוקבים אחר הכותרות כדי לקדם מוצרים וצדים ברשתם את האנשים המודאגים". חברה מסוימת נהגה לצטט לקוחות שטענו שמאז שהתקינו את המדבקה, חלפו כאבי הראש שחוו עד אז בעת שיחה והתגברה יכולת הריכוז שלהם, אך זו ככל הנראה תוצאה פסיכולוגית של אפקט פלצבו.
לסיכום, רוב המחקרים שנעשו בתחום אינם מצביעים על קשר כלשהו בין חשיפה לקרינה סלולרית לבין סרטן, ואלו שטוענים אחרת, מסתמכים על מחקרים מוטעים. הסיבה שרוב ארגוני הבריאות מתייחסים בחשדנות לעניין, היא שאמנם אין אף מחקר אמין שמוכיח שיש קשר בין קרינה לסרטן, אבל גם אין מחקרים שמוכיחים ההפך. עם זאת, רוב המדענים מסכימים על כך שהסבירות שקרינה מזיקה היא נמוכה מאוד, ויותר סביר להניח שקפה ומזון שומני גורמים לסרטן.
מקורות
מקורות
1. http://transcripts.cnn.com/TRANSCRIPTS/0008/09/lkl.00.html2. Environmental Health Criteria 137 – Electromagnetic Fields 300Hz-300GHz – World Health Organization, Geneva, 19933. https://www.cancer.gov/about-cancer/causes-prevention/risk/radiation/cell-phones-fact-sheet#q44. Mobile phone radiation and health – Wikipedia (English and Hebrew).5. Electromagnetic hypersensitivity – Wikipedia (English and Hebrew)6. https://www.health.gov.il/Subjects/radiation/cell_phone/Pages/default.aspx7. www.rfcom.ca/programs/interphone.shtml8. http://www.who.int/peh-emf/about/WhatisEMF/en/index1.html9. https://www.nytimes.com/2018/02/02/health/cell-phones-cancer.html10. https://mybroadband.co.za/news/wireless/11099-massive-revelation-in-iburst-tower-battle.html11. https://boingboing.net/2010/01/15/electrosensitives-to.html12. https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/לפאניקה-מקום-אין-להיזהר-אפשר-סלולרית-קרינה13. https://www.ftc.gov/sites/default/files/attachments/training-materials/enforcement.pdf14. לא נמצא קשר בין טלפונים סלולריים וסרטן15. לא נמצא קשר בין טלפונים סלולריים וסרטן - מתוך מגזין Nature.16. דן אבן, המחקר המקיף ביותר עד כה: אין קשר בין שימוש בטלפון נייד לסרטן המוח, באתר הארץ, 23 באוקטובר 201117. שנות מחקר מראות: אין הוכחה ששימוש בטלפונים סלולריים גורם לסרטן, באתר ד'ה מרקר. 11 בפברואר 201418. http://www.consumer.ftc.gov/articles/0109-cell-phone-radiation-scams19. Inskip PD, Tarone RE, Hatch EE, et al. Cellular-telephone use and brain tumors. New England Journal of Medicine 2001; 344(2):79-8620. Hepworth SJ, Schoemaker MJ, Muir KR, et al. Mobile phone use and risk of glioma in adults: Casecontrol study. British Medical Journal 2006; 332(7546):883-88721. Klaeboe L, Blaasaas KG, Tynes T. Use of mobile phones in Norway and risk of intracranial tumours. European Journal of Cancer Prevention 2007; 16(2):158-16422. Takebayashi T, Varsier N, Kikuchi Y, et al. Mobile phone use, exposure to radiofrequency electromagnetic field, and brain tumour: A case-control study. British Journal of Cancer 2008; 98(3):652-65923. Johansen C, Boice Jr. JD, McLaughlin JK, Olsen JH. Cellular telephones and cancer: A nationwide cohort study in Denmark. Journal of the National Cancer Institute 2001; 93(3):203-20724. Schuz J, Jacobsen R, Olsen JH, et al. Cellular telephone use and cancer risk: Update of a nationwide Danish cohort. Journal of the National Cancer Institute 2006; 98(23):1707-171325. Lonn S, Ahlbom A, Hall P, Feychting M, Swedish Interphone Study Group. Long-term mobile phone use and brain tumor risk. American Journal of Epidemiology 2005; 161(6):526-535.26. Christensen HC, Schuz J, Kosteljanetz M, et al. Cellular telephones and risk for brain tumors: A population-based, incident case- control study. Neurology 2005; 64(7):1189-1195.27. Lewis Ryan C., Mínguez-Alarcón Lidia, Meeker John D., Williams Paige L., Mezei Gabor, Ford Jennifer B., Hauser Russ (2017). "Self-reported mobile phone use and semen parameters among men from a fertility clinic". Reproductive Toxicology. 67: 42–47. doi:10.1016/j.reprotox.2016.11.008. PMC 5303122.
Google Sites
Report abuse