מים לשניים

מים לשניים:

בברייתה (מקור מתקופת המשנה) נכתב:

"שניים שהלכו בדרך,

וביד אחד, קיתון של מים (קיתון = כד מים)

אם ישתו שניהם - ימותו

ואם ישתה האחד - יגיע ליישוב

אמר בן פטורא:

עדיף שישתו שניהם - ואל יראה האחד במתתו של חברו

עד שבא רבי עקיבא ולימד "וחי אחיך עמך" (ויקרא)

חייך קודמים לחיי חבירך"

הפילוסופים היוונים התמודדו עם מקרה דומה ל"מים לשניים". מתוך המקרה אנו יכולים להבין כיצד הגישה היוונית הדגישה ערכים אחרים בתרבותה.

המקרה - שני אנשים שרדו טביעה של ספינה, - כעת האדם החלש מחזיק בקרש ואילו החזק צף.

שאלת הדילמה - האם על הצדיק לקחת את הקרש מהחלש, להציל את עצמו או לוותר על הקרש וכנראה למות.

התנגשות ערכים - ערך חיי הצדיק מול ערך חיי החלש

בדילמה יש משאב חיים ברור מאוד - הקרש עליו רבים שני האנשים. מי שיישאר עליו, יחייה.

חשוב להבין כי בניגוד למים לשניים - אם הצדיק יקח את הקרש, הוא ממש הורג את החלק. הוא עושה מעשה אקטיבי שיהרוג את האחר בניגוד למים לשניים, שם רק בעקיפין בעל המים גורם למוות.

סיכום:

ביחידה זו הכרנו שתי דילמות דומות

בשתיהן הכרנו דרך בה מותר לתת קדימות לחיי אדם אחד לעומת חיי אדם אחר

בברייתא - רבי עקיבא מאפשר את חיי בעל הדילמה רק במקרה בו קיים לאדם "משאב חיים". במקרים כאלו, מותר לאדם להעדיף את עצמו (ואפילו חובה) אם הוא עומד מול מוות ודאי.

אצל הפילוסופים היוונים ראינו קטגוריה נוספת שנותנת קדימות לחיים.

הקטון וקרניאדס נתנו כל אחד בדרכו כלי להעדפה של חיים במקרה ויש לאדם תרומה חשובה למדינה.

אבל מה קורה שאין משאב חיים?