מטרת פיתוח ScratchJr, הייתה לעצב שפת תכנות מקדמת לא כדי להכין תלמידים לתארים במדעי המחשב (בגלל המחסור במתכנתים ומפתחי תוכנה בתעשייה), אלא לספק לילדים את הכלים האינטלקטואליים להשתלב בחברה האזרחית. 

קידוד הוא יותר מיומנות טכנית; זו דרך להשיג אוריינות  ה-21, במאה כמו קריאה וכתיבה.  למידה קוד מערבת ילדים בדרכי חשיבה חדשות המכונה ע"י חוקרים כחשיבה מחשובית (Wing, 2006; Bar and Stephenson, 2011; International Society for Technology Education and the Association for Teachers Association) , 2011; Lee et al. 2011).
חשיבה מחשובית היא היכולת לפתרון בעיות באמצעות כלים של טכנולוגיה ממחושבת. היא כוללת:

• ניסוח בעיות באופן שניתן להיעזר במחשב ובכלים אחרים כדי לפתור אותם 

• ארגון וניתוח של המידע באופן לוגי 

• ייצוג המידע באמצעות הפשטות כגון מודלים והדמיות 

• אוטומציה של הפתרונות באמצעות חשיבה אלגוריתמית (סדרה של צעדים) 

• זיהוי, ניתוח ויישום פתרונות אפשריים במטרה להשיג את השילוב היעיל והאפקטיבי ביותר של פעולות ומשאבים 

• הכללת ויישום תהליך הפתרון למגוון רחב של בעיות

חשיבה מחשובית מכילה כלים מנטאליים אנליטיים הטבועים בתחום מדעי המחשב, כולל חשיבה רקורסיבית, יישום  הפשטה בעת  חישוב משימה מורכבת ושימוש בנימוקים היוריסטיים כדי לגלות פתרון.
כלים אלו ישימים באופן אוניברסלי (Wing, 2011). לכן, ניתן ללמד אותם, לא רק באמצעות קורסים במדעי המחשב, אלא באופן משולב עם תחומי לימוד אחרים בבית הספר ומגיל צעיר. 

מחקרים מראים כי גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה התפתחותית, להתערבויות חינוכיות שמתחילות בגיל הרך יש עלויות נמוכות יותר והשפעות עמידות (Cunha andHeckman, 2007). בעוד שרוב יוזמות הקידוד הלאומיות החלו להתמקד בילדים גדולים יותר, ישנם מאמצים להתמקד  בילדות המוקדמת. באירופה, מדינות כמו בריטניה
התאימו את תכנית הלימודים שלהן כך שתכלול קידוד, החל מגיל הרך. באסיה השיקה סינגפור את יוזמת PlayMaker בפריסה ארצית שמביאה רובוטיקה, בין טכנולוגיות קידוד אחרות, לכיתות לגיל הרך (Digital News Asia, 2015; Sullivan and Bers, 2017).  

עם זאת, להכנסת קידוד שיתחיל מוקדם, יש צורך בטכנולוגיות וגישות פדגוגיות המתאימות מבחינה התפתחותית ושמתייחסות לבגרות הקוגניטיבית והיכולות של ילדים צעירים (Bers, 2018b) ScratchJr נולד מתוך הצורך הזה.