בתמונות: גן ילדים וכתת לימוד שהונגשו אקוסטית
הנגשה אקוסטית היא שם כולל להתאמות של כיתת הלימוד הנדרשות לשיפור יכולת ההתמודדות העצמאית של התלמיד בכיתה. ההתאמות נעשות באמצעות התקנת מגוון עזרים סופגי רעש, הפחתת מקורות רעש ושיפור התאורה בכיתה. התאמות אפשריות: תקרה אקוסטית בעלת מקדם ספיגת רעש גבוה; מזגנים שקטים; חיפוי קירות בחומרים סופגי רעש; וילונות למניעת סנוור ולספיגת רעש; דלת המפחיתה כניסת רעש לחלל הכיתה; חיפוי רצפה או גומיות לרגלי הריהוט בכיתה. לפרטים ראו דף כבדות שמיעה וחירשות – הנגשות וטכנולוגיות מסייעות.
הנגשה אקוסטית לתלמידים עם ירידה בשמיעה
משרד החינוך הנגיש אלפי גנים וכתות לתלמידים עם לקות בשמיעה
" היום אני מבקשת מכל המורים שישתמשו במכשיר הFM ויודעת שזו זכותי"
כך אומרת ש. בת 14, תלמידה כבדת שמיעה הלומדת בכתה שהונגשה אקוסטית עבורה.
בשנים 2007-2011, הנגיש משרד החינוך, באמצעות הרשויות המקומיות, כ - 2500 גנים וכתות לתלמידים כו"ח ובשנים הבאות צפויה הנגשת מספר דומה של כתות נוספות. מדוע חשוב לבצע הנגשה אקוסטית לתלמידים אלו?
כל לקות בשמיעה פוגעת בתפקוד התלמיד/ה בכתה בתחום התקשורתי (שפה,דיבור ותקשורת), האקדמי (הישגים בלימודים), החברתי והרגשי. כידוע, תהליך הלמידה הינו תהליך מורכב, הדורש יותר מאשר מורה מיומן ותלמיד מעוניין.
אנו לומדים באמצעות חושינו ובעיקר באמצעות השמיעה והראיה. בכל כתה מותקנת תאורה המאפשרת לתלמידים לראות היטב את המורה, אולם מעטות הן הכתות בהן מתאפשר לתלמידים לשמוע היטב את המורה, זאת בשל העדר תנאים אקוסטיים הולמים ומספר רב של תלמידים בכל כתה.
75-90 אחוזים מהלמידה מתבצעים באמצעות הערוץ השמיעתי. דיבור והאזנה הם אופני התקשורת העיקריים במרבית המערכים החינוכיים והואיל והעברה מדויקת של מידע בכתה היא חיונית להישגים לימודיים מיטביים, הרי שההוראה בכתה תהיה יעילה יותר אם התלמידים ישמעו היטב את המורה.
חשוב לדעת כי ילדים אינם מבוגרים קטנים. יכולתם של ילדים להבין דיבור בסביבה רועשת, מגיעה לשיאה רק בסביבות גיל 15 שנים (הודות להבשלה נוירולוגית, להתפתחות השפה ולרכישת ידע עולם). משום כך, כל הילדים זקוקים לכתה שקטה במיוחד, בה לא יאלצו להשלים כל העת מילים ומשפטים שהוחמצו בגלל הרעש, אולם תלמידים עם לקות בשמיעה נפגעים הרבה יותר בכתות רועשות. מחקרים מראים כי העדר תנאים אקוסטיים הולמים, כפי שנמצאים בגנים ובכתות לימוד, מונע מתלמידים עם לקות בשמיעה להבין את הדיבור של הגננת או המורה ושל שאר התלמידים ומהווים, לכן, מחסום ללמידה. תלמידים עם לקות בשמיעה (בכל דרגות הלקות) אשר למדו בכתות בלתי מונגשות נכשלו בלימודים, נשארו כתה ונזקקו לשירותי חינוך מיוחד באופן נרחב.
הנגשה (אקוסטית וחזותית) של כתת הלימוד מאפשרת תפיסת דיבור טובה יותר על ידי התלמידים כו"ח ובעקבותיה שיפור ההישגים הלימודיים.
הפיקוח על תלמידים עם לקויות חושיות, באגף החינוך המיוחד במשרד החינוך, יחד עם האגף לתקצוב ובינוי במשרד, פועלים בשנים האחרונות להנגיש את המסגרות החינוכיות בהן לומדים תלמידים עם לקות בשמיעה. ההנגשה האקוסטית כוללת אמצעים להפחתת רעשי רקע והדהוד בחדר הלימוד, כמו: איטום דלתות וחלונות, התקנת תקרות אקוסטיות, חיפוי קירות, התקנת מזגנים שקטים ועוד ואמצעים להגברת קול הגננת או המורה כמו מערכות FM המאפשרות למורה לשדר אל מכשירי השמיעה של התלמידים או אל מערכות רמקולים המותקנות בכתה המונגשת.
ד"ר אורלי הלפרן, לשעבר, מדריכה ארצית לאודיולוגיה חינוכית, שולמית כהן, מפקחת ארצית ללקויות חושיות
כיתה מונגשת
הסביבה הלימודית שבה נמצאים התלמידים מבוססת על שמיעה. התלמידים נדרשים לשמוע את דברי הצוות החינוכי ואת חבריהם ולהגיב בהתאם. הסביבה הלימודית היא גם דינמית ורועשת, דבר המקשה על התלמידים להקשיב ולהבין את הנאמר. האתגר השמיעתי קשה לכל ילד במערכת החינוך, אך קשה שבעתיים לילדים כבדי שמיעה וחירשים, שהמכשול המרכזי שאיתו הם מתמודדים הוא קליטת מידע באמצעות שמיעה. עקב כך נפגמת יכולתם לתפקד עצמאית באופן מיטבי.
נגישות אקוסטית נותנת מענה לקשיים אלו על ידי התאמה פיזית של סביבת הלימוד לצרכים השמיעתיים של התלמידים ומאפשרת להם גישה טובה יותר למידע השמיעתי. משרד החינוך משתתף במימון הנגשה אקוסטית של כיתת הלימוד לתלמידים עם מוגבלות בשמיעה, על פי המלצת המרכז הטיפולי-חינוכי במחוזות לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים. האחריות לביצוע הנגישות האקוסטית היא של הרשויות המקומיות שבהן לומדים התלמידים.
הנגשה אקוסטית
הנגשה אקוסטית היא שם כולל להתאמות של כיתת הלימוד הנדרשות לשיפור יכולת ההתמודדות העצמאית של התלמיד בכיתה. ההתאמות נעשות באמצעות התקנת מגוון עזרים סופגי רעש, הפחתת מקורות רעש ושיפור התאורה בכיתה. התאמות אפשריות: תקרה אקוסטית בעלת מקדם ספיגת רעש גבוה; מזגנים שקטים; חיפוי קירות בחומרים סופגי רעש; וילונות למניעת סנוור ולספיגת רעש; דלת המפחיתה כניסת רעש לחלל הכיתה; חיפוי רצפה או גומיות לרגלי הריהוט בכיתה.
ההחלטה על התאמות הנדרשות נקבעת על ידי קלינאית התקשורת מהמרכז הטיפולי-חינוכי ועל ידי יועץ אקוסטי. משרד החינוך משתתף במימון ההנגשה עד לסכום של 30,000 ש"ח לכיתה. האחריות לביצוע ההתאמות ולתחזוקתן מוטלת על הרשות המקומית.
טכנולוגיה מסייעת היא שם כולל להתקן או למערכת המאפשרים לאדם לבצע משימה שלא היה יכול לבצע בעצמו, או להגביר את הקלות והביטחון בביצוע המשימה עצמאית. המכשול המרכזי שאיתו מתמודדים תלמידים כבדי שמיעה וחירשים הוא נגישות למידע שמיעתי. עבור תלמידים אלו, הטכנולוגיה המסייעת מנגישה את המידע השמיעתי בשלושה ערוצים:
שמיעה - הגברה שמיעתית.
ראייה - השלמה או החלפה של המידע השמיעתי החסר במידע ויזואלי (חזותי).
מגע - השלמה או החלפה של המידע השמיעתי החסר במידע טקטילי (תחושתי).
הדוגמאות שלהלן הן חלק מכלל טכנולוגיות הסיוע המתפתחות כל העת, ומטרתן להנגיש את אפשרויות הסיוע הטכנולוגי עבור ילדים כבדי שמיעה וחירשים. טכנולוגיות אלה יכולות לעזור לחלק מהילדים בחלק מההתמודדויות בחיי היום יום בבית ובבית הספר. הן לא בהכרח מתאימות ומיועדות לכלל התלמידים כבדי השמיעה והחירשים.
טכנולוגיות הגברה
מכשירי שמיעה, כולל מכשירים מאחורי האוזן ובתוך האפרכסת והתעלה.
שתלי שמיעה המיועדים למקרים שבהם מכשיר השמיעה אינו מתאים ואינו יעיל, כולל שתלי שבלול, שתלים מעוגני עצם, שתלים בגזע המוח ועוד.
מערכות הגברה אלחוטיות אישיות, המיועדות להעביר את קול הדובר ישירות אל התלמיד ולהתגבר על תנאי רעש, מרחק והדהוד בטכנולוגיית FM, אינפרא אדום, השראה מגנטית ועוד.
מערכות הגברה סביבתיות קבועות, המיועדות להגברת קול הדובר ולפיזורו באופן אחיד בחלל הכיתה בטכנולוגיית FM, אינפרא אדום, השראה מגנטית ועוד. לתשומת ליבכם, אין להתקין מערכת הגברה כיתתית בכיתה שלא בוצעה בה הנגשה אקוסטית.
מערכות הגברה סביבתיות ניידות לטיולים ולפעילויות חוץ בית-ספריות, המיועדות להגביר את קול הדובר ולפזרו בעוצמה סביב הרמקול הנישא בטכנולוגיית FM.
אפליקציות לטלפונים חכמים, כולל אפליקציות להגברה דרך אוזניות הטלפון ואפליקציות לחיבור ישיר בין הטלפון למכשיר השמיעה או השתל.
טכנולוגיות חזותיות (ויזואליות)
תמלול, הקלדת הנאמר והקרנתו על מסך מחשב או על מסך גדול.
המחשות ויזואליות באמצעות לוח חכם, סרטונים ומדיות ויזואליות דומות.
תקשורת פנים אל פנים באמצעות טלפונים חכמים.
מערכות התראה ויזואליות, להתראה על צלצול להפסקה וכדומה.
טכנולוגיות מגע ורטט (טקטיליות)
במות רוטטות להעברת תחושת השמיעה דרך הגוף.
שעון מעורר רוטט.
שימוש ברטט כתחליף או כתגבור לצלצול בטלפונים סלולריים.