בית קזנצ'י  מאת דני רכט

לאחר קום המדינה החלה ההסתדרות בהקמת בתי הסתדרות ברחבי העיר והארץ. וזאת על מנת לקרב אליה את אוכלוסיית העולים ולשמר את הקשר עם חברי ההסתדרות הוותיקים. בתי הסתדרות אלה תפקדו כבתי תרבות, כספריות וכמועדוני נוער. ברחבי תל אביב הוחלט לבנות 12 בתי הסתדרות. 


בשנות ה-50 החל להיבנות השיכון העממי מעבר לירקון, לימים שכונת רמת אביב. השיכון נבנה כחלק ממפעל השיכון העממי של אגף השיכון במשרד העבודה שבראשו עמדה גולדה מאיר (1898-1978). מאיר הייתה גם אחת מהמתיישבות בשיכון החדש,  אליו עברה מדירתה במעונות עובדים ח'. במרכז השכונה החדשה תוכנן שטח ירוק להנאת הציבור ובשוליו נבנה בית ההסתדרות. הכתובת היא רחוב רדינג 38. 


יהושע 'שוניה' קזנצ'י נולד בשנת 1903 והלך לעולמו ב-1960. קזנצ'י היה חבר בתנועת הנוער הציונית צ"ס ברוסיה הצארית וגלה לסיביר ב-1926. בארץ, היה מהפעילים הבולטים בעיר של מפא"י ועבד כפועל במחלבת תנובה בדרום העיר. קזנצ'י עמד בראש הארגון הארצי של עובדי תנובה, היה חבר מועצת פועלי תל אביב, וחבר בוועד הפועל של ההסתדרות.


רעייתו אוליה קזנצ'י (1907-2000), גם היא פעילת המפלגה, כיהנה כחברת מועצת העיריה במשך שנים והוכתרה בשנת 1977 כיקירת העיר תל אביב. בני הזוג התגוררו בשנות החמישים בדירה חדשה בשיכון עובדי תנובה א' ברחוב קלונימוס, אליה עברו עם שלושת הבנות מדירת חדר ברחוב גוש חלב (שכונת אפרים). קזנצ'י נקבר בבית העלמין קריית שאול. במלאות שלוש שנים לפטירתו יצא הספר 'יהושע שוניה קזנצ'י: עליו ומשלו' בהוצאת הארגון הארצי של עובדי תנובה. 


ביום 1 ביוני 1965 נחנך בית ההסתדרות ע"ש יהושע 'שוניה' קזנצ'י במעמד האלמנה אוליה, ראשי מועצת פועלי ת"א, מ"מ ראש העיריה אליעזר שכטר וקהל רב מאנשי ההסתדרות, המפלגה ותושבי השכונה. יומיים אחר כך, ב־3 ביוני 1965 העמיד את עצמו בן-גוריון כמועמד מפא"י לראשות הממשלה, אך חברי מרכז המפלגה בחרו ברוב גדול דווקא באשכול. חמישה חודשים אחר כך, בתאריך 2 בנובמבר 1965, התקיימו הבחירות לכנסת השישית ולראשונה התמודדה רשימה בראשות בן-גוריון (רפ"י, רשימת פועלי ישראל) נגד מפלגת האם מפא"י. אותם חודשים עמדו בסימן פילוג ומאבק אדירים במחנה הפועלים, מה שלא מנע מבן-גוריון להשתתף באירוע חנוכת בית קזנצ'י לצד אנשי מפא"י ואף לנאום בו. 


מיום חנוכתו הפך בית קזנצ'י למרכז תרבות שוקק פעילות: בית לספריה השכונתית (אשר קודם לכן נדדה בין כמה דירות שכורות), חוג לריקודי עם, הרצאות וכינוסים, מקום מפגש לוותיקי ההסתדרות תושבי השכונה ומדי יום שישי הוקרן במקום סרט לילדי השכונה. לאחר עשרות שנות פעילות הפסיק המקום לפעול כבית תרבות והושכר לגופים שונים. בשנת 2008 הושכר חלק מהמבנה לעמותה חרדית הקשורה לחב"ד לצורך הפעלת גן ילדים חרדי, מה שהביא למאבק של חלק מהתושבים נגד הפעילות החרדית בשכונה בכלל ונגד הפעלת גן הילדים בפרט.