בית שוק לוינסקי  מאת דני רכט

השוק בשכונת מרכז מסחרי החל לפעול בשנות העשרים של המאה הקודמת על מגרש שמסר ועד השכונה לעיריה למטרה זאת. הרחוב והסמטה הצמודים למגרש נקראו רחוב השוק וסמטת השוק. במהלך השנים עבר שוק לוינסקי כמה וכמה גלגולים. בשנות השלושים ניסתה העיריה להעביר את דוכניו אל שוק הרצל. ב-1940 חשבו ראשי העיר כי פתיחת שוק העליה הקמעונאי תייתר את השוק שברחוב לוינסקי, אך הם התבדו. בשנות החמישים עדיין ניצבו לאורך הרחוב עשרות דוכנים של רוכלי ירקות, מכולת ומיני סידקית, חלקם ללא רשיון. 

השוק פעל בתנאים סניטריים ירודים. הדוכנים שנצבו ברחוב והקהל הרב שהגיע לשוק הפריעו למהלך התנועה ברחוב לוינסקי שבקטע ממנו לא התאפשרה תנועת כלי רכב, וברחובות הסמוכים לו. כדי לפתור זאת הוחלט בעיריה לבנות בניין יעודי שישמש שוק מקורה אליו יועברו רוב הדוכנים בשוק. בעיית הרוכלות הבלתי חוקית ברחבי העיר הטרידה את ראשי העיריה במשך עשרות שנים. בתחילת שנות השישים נמנו 3200 רוכלים שפעלו בחוצות העיר, כאשר רק אלף מהם החזיקו ברשיון.  

בישיבת מועצת העיריה בחודש מרץ 1961 הודיע משה גולדשטיין סגן ראש העיריה והממונה על הפיקוח העירוני כי "על סמך חוק הרוכלות החדש שאושר על ידי שר הפנים, כבר הורחקו מחוצות תל אביב 419 רוכלים, רובם אינם מתושבי העיר". החוק החדש איפשר לפקחי העיריה להחרים דוכנים וציוד של רוכלים כדי להפסיק את פעילותם ובנוסף גם להטיל קנס מוגדל של חמש מאות לירות, בתוספת קנס של עשרים לירות לכל יום במקרה של עבירה מתמשכת. קודם לכן, המקסימום שיכלו הפקחים לעשות זה לרשום דו"ח לרוכל הבלתי חוקי ששילם את הקנס הנמוך, הבטל בשישים ביחס לפדיון היומי, להמשיך כרגיל עד לקנס הבא וחוזר חלילה.  

אבן הפינה לבית השוק הונחה בתאריך 7 באוגוסט 1961 והשוק בבניין החדש החל לפעול בחודש אפריל 1964. השוק החדש התפרס על 620 מ"ר בשלושה אגפים והוקם במפגש רחובות לוינסקי והשוק, בסמוך לבית המשביר. על חזית המבנה החדש הפונה לרחוב לוינסקי, נתלה השלט 'שוק קמעונאי עירוני'. בנית השוק היתה חלק מתכנית עירונית להקמת שווקים חדשים שכללה גם את בניית שוק הכרמל החדש (שתוכנן אך לא נבנה).  בית השוק העירוני 'החדש' נהרס בשנות התשעים. בשטחו נבנה בניין למסחר ולעסקים ולצידו נסללה רחבה קטנה.