בית הקבלן אורנשטיין  מאת דני רכט

היוזמה להקמת שכונת פועלי חברת החשמל (שכונת פועלים ח') לא צלחה. זאת אחת משתי שכונות פועלים שתוכננו אך לא הוקמו (במקום השכונה השניה הוקמה שכונת רמה). מעטים מהעובדים של רוטנברג עברו להתגורר בסביבת רחוב ישראליס, אולם מגרשי הפרצלציה של השכונה שלא הוקמה, נסחרו  בשוק החופשי. אחד מהם, מגרש ברחוב גורדון 48 פינת רחוב ישראליס 24 נרכש על ידי הקבלן שמעון אורנשטיין (ארנשטיין) שבנה במקום בשנת 1935 את ביתו. נכון לאותה השנה היה הגבול המזרחי של המגרש גם גבולה המוניציפלי של תל אביב. מעבר אליו השתרעה אדמת פרדס וינמן לשעבר אשר נרכשה על ידי ה"ה אלישר וסלונים, אך עדיין לא צורפה לשטח העיר.  

חזית בית הקבלן אורנשטיין עוצבה בסגנון הבינלאומי. תרשים המגרש שורטט בחודש מרץ 1935 על ידי המשרד הטכני של אוינשל ויוחנובצקי. חודש אחר כך הוגשה לעיריה בקשה להיתר לבניין בית בן שלוש קומות וקומת מרתף, עליה חתום האדריכל המהנדס דוד מולדבי (מולדבסקי), מתכנן הבית. מולדבי בנה באותה התקופה בסביבה זו גם את בית אביבי ושות'. 

הכניסה אל בית הקבלן אורנשטיין מרחוב גורדון ובו קומת קרקע ומעליה עוד שתי קומות וכן דירת מרתף. הפינה הפונה לשני הרחובות מודגשת על ידי מרפסות סרט מעוגלות ומרשימות בגודלן. בכל קומה תכנן מולדבסקי שלוש דירות: דירה בת שלושה חדרים החולשת על פינת הרחוב. דירה בת שתי חדרים עם חזית לרחוב גורדון, ודירה נוספת בת שתי חדרים הפונה לעורף.

כעבור שנה, בשנת 1936, מכר הקבלן את הבניין ליעקב ומרגריטה רוזנטל שמסרו את ניהול הבית והשכרת הדירות בו לידי המהנדס שינבך. בשנת 1945 עברה הבעלות של הבניין לאדון דב צור-צ'רנוברודה ובשנות החמישים עברה הבעלות לאדון יואל שמידט שהוריש את הבניין לאריאלה שמידט. גם היא בתורה הורישה חלק מהבניין. חלק אחר של הבניין היה שייך לחיים ברגר בעל מרפדיה שפעלה בבניין. למרות שזהו אזור מגורים היו כמה ניסיונות לפתוח עסקים בקומת הקרקע של הבניין. חנות רהיטי יוקרה בשנות הארבעים, ואחרי כמה שנים המרפדיה של אדון ברגר. 

תודה לעידו ששון