מנהרת פלורנטין  מאת דני רכט

רחוב עמק יזרעאל הנקרא כיום ע"ש הרב יצחק ידידיה פרנקל (1913-1986) הוא מרחובותיה הראשיים של שכונת פלורנטין. שורת הבתים לצידו, בין רחובות ויטל ושטרן, נבנו בימי המנדט כשהשכונה היתה חלק משטח העיר יפו. חזיתות הבתים עוצבו בסגנון הבנייה הבינלאומי. בראשית חודש יוני 1950 התגלה במדרכה שלפני בית מספר 16 פתח מסתורי. כתב שבועון 'העולם הזה' שמיהר למקום, דיווח לקוראיו כי "לדברי וותיקי המקום מובילה מנהרה זו מתחת למחצית העיר לכיוון צפון-מערב". כתב עיתון 'הצופה' שהיה כפי הנראה פחות נלהב, סיפר (8.6.1950) כי "אנשים שביקרו אתמול במערה מוסרים כי אין אורכה עולה על 15 מטרים והסימנים מעידים כי נחפרה במאה השנים האחרונות". 

לאחר שנקבע על ידי מהנדסי העיריה כי אין סכנת התמוטטות לבתים הסמוכים, מיהרה העיריה להורות לאחד מהקבלנים העובדים בשירות העיריה לסתום את פתח המנהרה. הבית שברחוב רחוב עמק יזרעאל 16 שימש למסחר ולמגורים. בשנת 1950 פעל במקום גן ילדים של רשת 'בית יעקב' החרדית לצד נגריה של האדונים בראנסקי ורבינוביץ'. 

חודש לאחר 'המקרה' פורסמה מודעה בעיתון הבוקר (2.6.1950): "אנו משתכני הבית אשר בתל אביב רחוב עמק יזרעאל 16, פונים בזה במכתב גלוי לעיריית תל אביב ולמוסדות הממשלה. היננו 7 מתוך בעלי הבית הנ"ל, קנינו את הדירות בפרוטותינו האחרונות ומלבד הסכומים ששילמנו על הבית רובצת עוד משכנתא בסכום גדול. התברר כי מתחת לבית נמצאה מערה העוברת לא רק מתחת לבית שלנו אלא מתחת לבתים אחרים שבאותה הסביבה ויתכן כי סכנה מרחפת על דרי הבתים הנ"ל היות ויסודות הבתים תלויים על בלימה. על אף המערה הוציאה עיריית תל אביב רישיון לסידור מכבסה אוטומטית בבית שלנו. אם כי אנו שבע בעלים מתוך שמונה הבעלים של הבית התנגדנו וגם בעלי הבתים שבסביבה התנגדו למתן רישיון לסידור מכבסה באותו האזור. היננו פונים אל עיריית תל אביב ומוסדות הממשלה האחרים לא להרשות כי באותו הבית ובכל הסביבה תסודר מכבסה שבה ישפכו יום יום מאות מטרים מעוקבים של מים, אשר, מלבד המערה ישפכו גם את החול אשר מתחת ליסודות הבתים והדבר עלול להיגמר באסון לדרי הסביבה".