וילה ד"ר שטיין  מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

ד"ר אמיל חיים שטיין ניהל את בית החולים הדסה בתל אביב ובשנת 1923 הקים בתל אביב את בית חולים עין גדי בבית ברסקי. שנתיים אחר כך, בשנת ,1925 רכש ד"ר שטיין מהאדון ליאופולד לנדו מגרש לבנייה הנמצא באדמת סבח זריפה, מזרחית לשדרות רוטשילד. כתובתו היא רחוב בלפור 46.  האדריכל יהודה צוקרמן תכנן עבור דר' שטיין ורעיתו אסתר וילה עירונית מפוארת מוקפת גינה עם קישוטי ארט-דקו בחזית בדמות שישה עמודים מחורצים מתחת ומעל לקרניז מקושט ומרפסת רחבה מעוגלת לכל רוחב החזית. בשנת 1939 עזבה משפחת דר' שטיין את הוילה ועברה לראשון לציון. הוילה שנשארה בבעלותם הושכרה. לאחר פטירת דר' אמיל ורעייתו עברה הוילה בירושה לבנם עמרם שטיין. הוילה הוכרזה לשימור שבוצע על ידי משרד בר אוריין אדריכלים, ביוזמת  החברה היזמית 'בנייני העיר הלבנה'. את הנכס יוצא הדופן שכרו במהלך השנים לקוחות מיוחחדים והוא שימש בין השאר את צירות טורקיה ואת שגרירות בלגיה.  

ד"ר חיים (אמיל) שטיין באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו:

נולד בעיירה קיוב שבמוראכיה. צ'כוסלובקיה, בשנת תרמ"ד (1.7.1884) לאביו צבי יהודה (בעל ביתדפוס, ממשפחת הפיליטוניסט הוינאי י. י. דויד, שהיה מלוחמי הבאריקאדות למען החרות בוינה במהפכת 1848, ההומוריסט הוינאי הידוע רודא-רודא , והפרופיסור הנודע דוד קויפמן מבית המורש לרבנים בבודא פשט), ולאמו אסתר בת מרדכי דוד. גמר בית-ספר עממי ותיכוני וקיבל חינוך דתי, גמר את המחלקה לרפואה באוניברסיטת וינה, הוסמך לדוקטור לרפואה ב-1910 והתמחה בניתוחים ובעזרה ליולדות, ואח"כ עבד כרופא מנתח בבתי-חולים ממשלתיים בוינה.

מעת כניסתו לאוניברסיטה ב-1902 התחיל את פעילותו הציונית, בתחילה כחבר אגודת הסטודנטים הציונים "אוניטאס" (נמנה בין חברי אגודה זו במשמר הכבוד ליד ארונו של הרצל בלילה שלפני הקבורה), ב-1904 נבחר למזכיר הועד המחוזי הציוני בוינה, ב-1907 השתתף ביסוד האגודה הציונית המרכזית בוינה ובהוצאת השבועון הציוני "יודישה צייטונג" וכתב בו מאמרים רבים ולאחר מלחמת-העולם הראשונה בעתון היומי הציוני "וינר מורגנצייטונג". באותה שנה נבחר למזכיר לשכת הקק"ל לאוסטריה ולמזכיר הלשכה הציונית המרכזית. ב- 1908-10 מנהל הלשכה הציונית המרכזית, מ-1913 מנהל הלשכה הארצית של הקק"ל. ב- 1912-14 חבר הנשיאות באגודה הברלינאית של רופאים ומלומדי-טבע יהודים למען ארץ ישראל, הוציא את הירחון "פלסטינה" בעריכת אדולף ביהם . ערך והוציא את עתון התעמולה של הקה"ק ב-141910. בשנות ו- 1908-14 ו-1918-19 ערך מסעי תעמולה ציונית בקהילות רבות באוסטריה ובהונגריה. היה אח בלשכת בני ברית "איינטראכט" בוינה, ואח"כ בלשכת "שער ציון" בתל-אביב. השתתף ביסוד גן הילדים העברי הראשון בוינה, ובתקופת שרותו כרופא צבאי בדרגת קפיטן במלחמת-העולם הראשונה (בה קיבל 5 אותות-הצטיינות) יסד והחזיק גן- ילדים עברי ומעון ליתומים יהודים בלוצק שבווהלין. 

אחרי המלחמה, בסוף 1918, יסד את המשרד הארצישראלי בוינה וניהלו עד שנת 1920, ובחוברת "בדרך לארץ-ישראל" (בגרמנית) שפרסם הניח את היסודות לתכנית הפעולה של הלשכה, שנתקבלה אח"כ כדוגמה לשאר הלשכות מסוג זה. השתתף בתור ציר בכל הכינוסים הציונים באוסטריה בשנות 1902-20 ונרשם פעמים אחדות בספר הזהב של הקק"ל. נשא לאשה את אסתר בת רומיאו מנשיץ מוינה. ב-1912 ביקר בארץ ובראשית 1920 הוזמן ע"י הד"ר רובינוב והגב' סולד לפעולה רפואית בארץ ונתמנה למנהל בית-החולים "הדסה" ומנתח ומילד ראשי. הנהיג בראשונה את הטיפול בילדי בתי-הספר בת"א ובמעון ילדים שבשכונת מנשיה ביפו. הסדיר את הטיפול בעולים בבית-ההסגר ובבית העולים שבשכונת עג'מי ביפו, יחד עם הד"ר מ. ליבונטין וניתח את פצועי מהומות מאי 1921 ביפו ובתל-אביב. ב-1923 יסד את בית-החולים "עין גדי", בימי מהומות 1929 מילא את מקום המנתח ד"ר בראון בבית-החולים "הדסה" בת"א ואחרי מות הד"ר בראון היה מנתח ראשי זמני במוסד זה עד 1933. 

ב-1939 יצא לדור בביתו בשכונת אברמוביץ בראשון לציון וכגנן חובב נטע לו שם גן צמחי נוי על 10 דונמים.  ביזמתו נוסדה ועדה לבנין "בית לרופאים קשישים".  בנו: עמרם .