ישיבת אור זורח   מאת שולה וידריך

מפעל חייו של זרח ברנט (1943-1935) היה בניין ישיבת אור זורח. הבנייה הושלמה ערב מלחמת העולם הראשונה. מאחר וברנט נחשב נתין זר, הוא נמלט לאלכסנדריה. בתום המלחמה, עם הכיבוש הבריטי, חזר ברנט לנווה שלום  ומצא כי במהלך שנות המלחמה לא פסקה פעילות הישיבה והיא המשיכה לשמש כמקום התכנסות ותפילה. באור זורח ראה את סיום מפעל הבנייה שלו בארץ ישראל. 

מבנה ישיבת אור זורח היה המבנה המפואר ביותר בשכונה. הוא התהדר בכיפת זכוכית צבעונית ובארון הקודש, מעשה אומן,  היפה ביותר בתל אביב. מדרגות חיברו את דירת משפחת ברנט לבית הכנסת אור זורח. בקומה העליונה היה היכל תפילה רחב ידים ומכאן היו בוקעים קולות מתפללים ולומדים. בית הכנסת וישיבת אור זורח הפכו למרכז תרבותי ורוחני של תושבי נווה שלום.  

בתאריך 2 בינואר 1948 פוצץ בניין אור זורח על ידי הצבא הבריטי בטענה כי הבית שימש עמדת צלפים ממנה ירו לעבר יפו. בעיתון הבקר מיום 10.2.1948 נכתב כי למרות שהוסבר לקצין הבריטי כי המבנה הוא נכס לאומי ומקום קדוש נהרס המבנה עד היסוד. מעוצמת הפיצוץ נהרסו בסמוך דירתו של זרח ברנט, ובית כנסת שונה הליכות.