טחנת הקמח קצורין  מאת דני רכט

זלמן קצורין, בעל טחנת קמח גדולה בשולי המושבה נחלת יצחק הקפיד לציין בפרסומיו כי הטחנה בבעלותו "נוסדה בתל אביב יפו בשנת 1890", אולם  גם מיכאל שכטר, בעל טחנת הקמח שכטר בדרך פתח תקווה (דרך בגין כיום) הקפיד לציין בפרסומיו כי העסק בבעלותו הוא "הטחנה הראשונה בתל-אביב". אז מי צודק?  במשך מאות שנים טחנו מיני שעורה בכוח המים (שבע טחנות לדוגמא) או בכוח סוסים, חמורים וגמלים שנרתמו למתקן טחינה. בשנת 1890 היה אברהם קצורין הראשון שהביא ליפו  מחו"ל מנוע לטחינת קמח שהוזן על ידי נפט. 

לאברהם שנפטר בגיל צעיר ולרעייתו נשה היו כמה ילדים. חלקם, זלמן מנחם ויצחק, המשיכו בדרכו המקצועית של האב בעסקי הטחינה. בשנת 1935 בנה זלמן קצורין (1892-1953), האח הבכור, מבנה חדש לטחנת הקמת קצורין. מבנה שכתובתו כיום (2023) היא רחוב בן שמן. לשלושת האחים היו גם אחיות. אחת מהן, אסתר, נישאה למיכאל שכטר, והייחוס המשפחתי הספיק בכדי שיציין בפרסומיו כי טחנת הקמח שכטר שבבעלותו, היא הראשונה בעיר.   

זלמן, רעייתו פרידה וילדיהם, התגוררו שנים עם האם נשה בבית קצורין בנווה שלום. פרידה היא בתו של בנימין גורודנצ'יק, מראשוני שכונת נווה צדק. בספר זכרונותיו הדרך שלי מספר משה גרברסקי על ראשית עבודתו בטחנת קצורין בשנות השלושים:  "בבית החרושת  פליז התמעטה העבודה ואני התחלתי לעבוד בטחנת הקמח בנחלת יצחק אצל קצורין, לצד פועלים ערביים. העבודה שם היתה קשה מאוד, ובעל הבית לא היה אדם טוב. בכל פעם העיר לי הערות כשראה אותי אוכל (כל היום אתה אוכל? איך תחסוך כסף?) אך אני התידדתי עם ילדיו וזה שיגע אותו". זלמן קצורין נפטר בחודש יולי 1953 והובא לקבורה בבית העלמין קריית שאול. לצידו קבורה רעייתו פרידה. שרביט הניהול עבר לידי בנם אברהם שנקרא על שם סבו. 

בסוף שנות התשעים היתה טחנת קצורין בשליטת אברהם ואפרים קצורין 60%, יהודית יגל 20% ומשפחת יוסף מיברג 15%. אולם  החברה נקלעה לחובות, והבנקים הנושים הוציאו מיכרז למכירת הנכס באמצעות כונס נכסים. בחודש אוקטובר 2000 פורסם בעיתון גלובס כי "היזם דרן פלצקי מתל מונד קנה מקבוצת פרטיים את טחנת הקמח קצורין, ברחוב בן שמן בת"א, ליד צומת נתיבי אילון ורחוב מוזס. פלצקי ישלם 2 מיליון דולר. פלצקי קנה למעשה מגרש בן 1.14 דונם, שעליו ניתן יהיה לבנות, על פי הערכה, בנין משרדים בן כ-5,000 מ"ר". אלא שהתכנית להקים  בנין משרדים בשטח הטחנה הוותיקה לא מומשה. יחד עם בעלי מגרשים שכנים, תוכננה מחדש כל משבצת הקרקע בין רחובות מוזס, יגאל אלון דרך השלום ונתיבי איילון. זאת לצורך הקמת מרכז תעסוקה גדול בשטח זה. הדמיית התכנון של משרד אבנר ישר אדריכלים.