בית הקברות ג'רישה  מאת  דני רכט

ג'רישה היה כפר ערבי קטן שניצב בעבר סמוך לאתר שבע טחנות בגדה הדרומית של נחל הירקון. לפי מפקד 1931 נמנו בכפר 183 תושבים שהתגוררו ב-43 בתים. כל תושבי הכפר היו מוסלמים. נראה שהמושג 'בתים' מטעה. ברוב המקרים מדובר היה בבקתות עשויות בוץ. מקור השם ג'רישה בפועל ג'רש המקביל לפועל ג.ר.ס בשפה העברית. שם המעיד על תחום העיסוק של רוב התושבים במקום. מאותה הסיבה נקרא רשמית התל הסמוך תל גריסה. הוא ידוע יותר בשמו העממי 'גבעת נפוליאון'. 

חלק מתושבי הכפר הועסקו כאמור כפועלים בטחנות שהופעלו על ידי מי הירקון וידועות בשם 'שבע טחנות'. השאר היו אריסים אשר עיבדו את אדמות האפנדים מהכפר שייח מואנס. בערך על שבע טחנות מציין ד"ר שמואל גילר כי מחמוד חסן חג'ג, מוכתר הכפר ג'רישה, זכה במכרז להפעלת אחת הטחנות: "בשנת 1931 הוא שילם דמי שכירות שנתית של שלוש עשרה וחצי לא"י, שירדה לכדי לירה וחצי בשנת 1935. לשאלת הממונה על המקרקעין לפשר הפחתת דמי השכירות, ענה המזכיר הכלכלי של מחוז יפו כי בכפר הסמוך שייח מואנס הותקנה אבן ריחיים המופעלת במנוע, והיא פגעה אנושות בהכנסות טחנות ג'רישה". 

נקודת הישוב הקטנה דמתה יותר למחנה עבודה מאשר לכפר. ככל הידוע לא היה במקום מסגד  וברישומי הווקף לאזור יפו לא נמצא איזכור לבית קברות שפעל במקום. הדעת נותנת שתושבי ג'רישה קברו את מתיהם בבית הקברות של הכפר שייח מואנס או בבית הקברות הקטן יותר (בשטח של שני דונאם וחצי) של הכפר ג'מאסין אל-ע'רבי, שניהם במרחק הליכה. אלא שמפה מנדטורית משנת 1930 מפריכה דעה זו. במפה מסומן בית קברות הגובל ממזרח בבתי ג'רישה. בנסיון להתחקות אחרי מיקומו המדויק של בית הקברות נמצאו כמה מצבות פזורות בשטח תחום בגדר נמוכה שהוא כיום חלק מפארק הירקון. מצבות אלה הן למעשה השריד האחרון שנותר מהכפר הקטן.

תודה לרחל נחומי