כיכר שרונה  מאת דני רכט

במהלך השנים הוקמו בתל אביב עשרות כיכרות. חלקן שימש או עדיין משמש כמעגלי תנועה אשר נועדו להסדרת הנסיעה של כלי הרכב בעיר. בין אלה נזכיר לדוגמא את כיכר מגן דוד וכיכר המושבות (מעגלי התנועה נוספו לשתי הכיכרות ובהמשך בוטלו), כיכר המדינה (מעגל התנועה פעיל מיומה הראשון של הכיכר), ואת כיכר צינה דיזנגוף (מעגל התנועה בוטל ושנים אחר כך נסלל מחדש). בחיפוש אחר מעגל התנועה הראשון הרחקנו עד אמצע שנות העשרים של המאה הקודמת. 

מפתיע למצוא שמעגל התנועה הראשון היה בגבול עם המושבה הגרמנית שרונה בקצה העיר, במקום בו היתה תנועה מועטה של כלי רכב. מדובר בצומת בה נפגשים כיום רחובות אבן גבירול, לסקוב, קרליבך, יהודה הלוי ומרמורק. הוותיקים בינינו עוד זוכרים את שנאי חברת החשמל בסמוך לצומת ואת המבנה הערבי שהיה בנוי מצפון לו. מבנה ששימש בשנות העשרים של המאה הקודמת את ראינוע שרונה (בשטחו ניצב כיום מגדל המשרדים בית אליהו). רחוב יהודה הלוי והשביל בהמשכו (לימים רחוב אבן גבירול) סימנו אז את הגבול המזרחי של תל אביב. 

שכונת שפק ושכונת מרכז בעלי מלאכה ב' היו שכונות קצה בתל אביב של אז. למעשה, המרחק מהן למרכז תל אביב היה רחוק יותר משמעוית מהמרחק בין שכונות אלה לבין מרכזה של שרונה הגרמנית ולכן שרונה שימשה עבור התושבים הראשונים בשכונות אלה לקניות ולסידורים. מצפון-מזרח לצומת היה פרדסו של פריץ למלה הטמפלרי שהפך באותן השנים לפרדס ליטוינסקי. מעגל תנועה זה נראה לראשונה בציור של יצחק פרנקל משנת 1926. 

ב-26 במרץ 1946 הגיעה לחוף תל אביב אוניית המעפילים 'אורד וינגייט'. כדי להבטיח שהמעפילים יגיעו בשלום ולא ייעצרו על ידי הבריטים, הוצבו כוחות  של הפלמ"ח וההגנה בעמדות מפתח בעיר. המשימה שלהם הייתה לעכב את כוחות הצבא הבריטי שהיו צפויים להגיע במהירות מהמושבה שרונה (שטח צבאי בריטי אז) ולמנוע מהם להגיע לחוף ולעצור את המעפילים. ברכה פולד, שהייתה מפקדת כיתה בפלמ"ח, הוצבה עם פקודיה בסמוך לכיכר זו. היא נפגעה בחילופי ירי עם הכוח הבריטי, נתפסה ונלקחה על ידי הבריטים לחקירה בבית המעצר ביפו ומשם לבית החולים, שם נפטרה מפצעיה כעבור כמה שעות. על שמה נקרא בהמשך רחוב קטן הנמצא בסמוך לצומת. 

מעגל תנועה זה עדיין מסומן במפה משנת 1949 בהמשך עם הרחבת הצומת הוא בוטל. ונראה שאף אחד מבין אלפי האנשים החוצים את הצומת הסואנת הזו מדי יום לא מודע לכך שפעם בעבר, לפני שנים רבות, היה במרכזה מעגל תנועה ירוק. חשוב לציין כי באותו הזמן כבר שורטטו התכניות לכיכר בשכונת נורדיה (לימים כיכר השוטר) ולכיכר בסוף רחוב ביאליק בחזית בית העירייה הישן, אבל הם הוקמו בפועל מאוחר יותר.