היבט רגשי-חברתי

התמודדות בימי הקורונה





התייחסות להיבט הרגשי - חברתי בקרב ילדי כו"ח בגיל הגן בימי הקורונה

הקדמה לשימוש במאגר החומרים

"שגרת החירום" שאנו נמצאים בעיצומה מאתגרת הורים לילדים שומעים ועוד יותר הורים לילדים כבדי שמיעה וחירשים. בגילאי הגן, יש משמעויות מאתגרות נוספות מאחר שמרבית הילדים נמצאים בשלבים ראשונים של היכולת להשתמש בתקשורת כתובה, השליטה בשפה הדבורה משתנה מילד לילד, ויכולת הקשב והריכוז נמוכה יותר מאשר בגילאי בית הספר. היכולת להפיק תועלת מתקשורת דיגיטלית שהפכה להיות אמצעי התקשורת המרכזי עם הצוות החינוכי, הינה מוגבלת.

מטרת המאגר הנוכחי לשמש משאב שיתופי לצוותים החינוכיים והטיפוליים בהתיחסותם להיבט הרגשי-חברתי בתקשורת עם הילדים ועם משפחותיהם. במרבית המסמכים במאגר לא קיימת התייחסות ספציפית לקשיים של ילדי כו"ח, ולכן מצאנו לנכון להדגיש מספר היבטים שחשוב לתת עליהם את הדעת בהדרכת צוות חינוכי- טיפולי ובהדרכת הורים לילדי כו"ח.

להלן נקודות חשובות להתייחסות של צוות מקצועי המדריך הורים ואנשי מקצוע, הבאים במגע עם הילד.

קשיים ייחודיים של ילדי כו"ח בימי הקורונה:

  • שימוש במסכות - מקשה על זיהוי האנשים, אינו מאפשר קריאת דיבור ומסתיר הבעות פנים ומימיקה המבהירה רגשות, הוא אף מקשה על הבנה שמיעתית - יש לקחת נושא חשוב זה בחשבון בעת התקשורת היומיומית עם הילד כו"ח.

  • הבנת מושגים - קורונה, בידוד, וירוס, סגר, הגיינה, מסכות

  • חשיבות לקסיקון רגשות - מתן לגיטימציה להבעת רגשות שונים המתעוררים בתקופה הייחודית, ושיום רגשות כמו - פחד, חרדה, דאגה, געגוע, תיסכול, שיעמום,אכזבה, בדידות, תקווה,

  • קשיים בתקשורת דיגיטלית/ ברשת - קושי בהבנה שפתית, קושי בשמיעה, קושי בקריאת דיבור ובקשב בתקשורת מרחוק

  • קשיים בהבנת אירועים ללא תיווך מתאים - ילד כו"ח אינו חשוף כילד שומע לכל הנאמר במשפחה או בתיקשורת או נחשף באופן חלקי ולא ברור, דבר המצריך תיווך מבוגר והעברת מידע רלוונטי מותאם לילד, לגיל, לרמתו ולהתפתחותו הרגשית.

  • חשיבות הכנה לקראת אירועים ושינויים - ילד כו"ח חייב לקבל הכנה והסברה לקראת שינויים צפויים המתרחשים בתקופה הנוכחית, לא ניתן לקחת כמובן מאליו את ההבנה הטבעית והעצמאית של המתרחש. לכן חשובה ביותר ההכנה הרגשית וההסבר של מושגים חדשים המלווים את האירוע/ השינוי כגון - מה זה סגר, מה הולך להיות, איך יראו חיי היומיום במשפחה בעת הנוכחית, למה אסור לפגוש חברים ומשפחה. באותה מידה חשוב להסביר אירועים עתידיים הצפויים להתרחש כגון חזרה לשגרה חלקית וכדומה.

  • חשיבות סדר יום ושגרה - כמו לילד שומע, ואף יותר, השגרה מהווה ביטחון רגשי ומאפשרת ניהול חיים תקין גם בשעת מצוקה. סדר יום מאפשר לילד כו"ח לדעת מה צפוי, להיערך, להתכונן ולהמשיך לתפקד. רצוי לשתף את הילד בבניית סדר יום ואף לכלול בתוכו תפקידים ומשימות מאתגרות ומעצימות, בהתאם ליכולתו של הילד.

  • תקשורת שוטפת של מומחית התחום עם הילד וההורים - ב"שגרת חירום" הנמשכת לאורך זמן אפשר לסייע להורים ולילד על-ידי מיסוד אופי הקשר של מומחית התחום ותאום ציפיות. לדוגמה, פתיחת יום עם מסר קצר קבוע מהגננת. מסירת מטלה באמצעות ההורים פעם ביומיים, שיחה עם ההורים פעם בשבוע במועד קבוע. מובן שהסדרים אלה יהיו גמישים בתקופת החירום המלווה באי ודאות ושינויים תכופים בתקנות החירום תוך היענות לצרכי המשפחה וציפיותיה.

  • חשיבות המשחק - חשוב ביותר להמשיך ולאפשר לילד משחק על כל גווניו, הן כמקור להנאה משותפת והן כאמצעי להבעת רגשות. פעילות משחקית מפיגה חרדה ומרגיעה.

  • קישור למאגר סימנים בשס"י הקשורים להבעה של רגשות: https://docs.google.com/document/d/15paxzmyev5Gu_YgBt4Yk69hbSDal3_dtU8Io0KSFj2I/edit

  • קישור להרצאתה של מאיה גולדמן, פסיכותרפיסטית בנשא הקשר עם ההורים לילדי כו"ח בגיל הגן בימי הקורונה:

  • https://drive.google.com/drive/folders/12GrHV-xDPcSVLvxgrDOKjzFKJhAaiWUP

  • במסמך להלן ניתן למצוא קווים מנחים לשיחה עם ההורים:

המסמך נכתב על-ידי השרות הפסיכולוגי ייעוצי, היחידה להתמודדות עם מצבי משבר, חירום ואובדנות, משרד החינוך, התרבות והספורט, המינהל הפדגוגי, כתבו ערכו ואספו: רחל אברהם ונעמי מוזס

https://drive.google.com/drive/folders/1K73nnRcGi7tS7s4imnyBHTyRBnVkWIcd