אין כמו חברים: על עבודתי עם ראובן וימר


 

מיומנו של העורך אלי גיא 

ינואר 2008

 

לפעמים עבודתו של העורך היא טכנית (עורכים>מקבלים לסיבוב ליטוש אחרון>> מלטשים>>מחזירים לכותב -- ושלום על ישראל), אך ברוב המקרים העריכה היא תהליך של שותפות יצירתית, והעורך זוכה להיות שותף בשלבים האחרונים של הגשת הטקסט הגמור לדפוס (או לקריאת הבוחנים בעבודות גמר ודוקטורטים), שיכולים להיות מפרכים ומרגשים גם יחד.

 

דוגמה יפה לשיתוף פעולה כזה היא פרי המפגש האקראי לחלוטין (מישהו אוהב סיפורים על צירופי נסיבות?) ביני ובין ראובן וימר בפורום תרגום ועריכה של קהילות תפוז, מפגש שהפך לתחילתה של ידידות מופלאה.

 

בקיץ 2007 התוודעתי להקלטותיו של ז’ורז (כן, כך: ז’ורז’, ולא ג’ורג’) ברסאנס (ואף על פי כן ברסאנס ולא ברסנס, כי כך מקובל) בפורומים של קליפי הווידאו youtube ו-dailymotion. התלהבותי לא ידעה גבול, אך איני דובר צרפתית וחיפשתי בנרות תרגומים לשיריו. לגמרי בלי קשר מופיע באותה תקופה בפורום אורח בלתי מוכר, ראובן וימר שמו, והוא מביא לבאי הפורום תרגום שלו לשיר של ברסאנס, ומבקש חוות דעת. דעה על התרגום לא הייתה לי, אך תרמתי לשרשור לינק לווידאו של השיר בפי ברסאנס עצמו. כמחוות תודה שלח לי וימר לבקשתי את תרגומו לשירו המפורסם ביותר של ברסאנס, "אין כמו חברים", ובמחווה סימטרית הצעתי לו כמה הצעות לדיוק רתמי (שהרי אני גם מוזיקאי מקצועי).

 

ואז התחיל כדור השלג להתגלגל: התחלנו לעבוד על 100 שירי ברסאנס כדי לדייקם מבחינה קצבית כך עד שהתאימו ללחנים ככפפה ליד... אחרי כן התברר שבמגרתו של ראובן ממתינים לעריכה לקראת הפקה בדפוס בערך 300 משלים מפרי עטו, שחלקם סיפורים מקוריים ואחרים – עיבודים של משלים מעשיות, פתגמים ובדיחות, ושני ספרים אחרים מפרי עטו.

 

החלטנו לחלק את הפרויקט לארבעה ספרים (משלי זן, משלי לאדינו, משלי וימר ומשלי איגיון [נונסנס]). ראובן עשה לי כבוד גדול והזמין אותי לכתוב מבואות גדולים לספרי המשלים שלו: על סוגת המשל, על פילוסופית הזן-בודהיזם (לכרך משלי זן), על תולדות קהילת יהדות ספרד ועל ייחודה וסיכוייה של הלאדינו (לכרך משלי לאדינו), ועוד היד נטויה.

 

כיום, בחצי הדרך של הפקת הפרויקט, נראה לי שהספרים יהיו תוספת ראויה על מדפי הספרים של כל חובב מסורות עממיות, ובייחוד באשר הטקטסים מולבשים בחן ובחסד של החריזה והמשקל ומתובלים בהומור ובידענות של וימר. הם נראים לי חומר אידאלי לשימוש בגל הפופולרי כיום של מספרי סיפורים ו"שעת סיפור". בצירוף המבואות הם יכולים לשמש כטקסטים מצוינים ללימודי ספרות, היסטוריה וחברה בשנים הגבוהות של בתי ספר תיכוניים. בקיצור, אני חושב שאנו עושים משהו שלא רק כיף לעשות אותו אלא שיש לו ערך של ממש.

 

על מעיין היצירה של וימר לא אכביר כאן מילים, כי כל מה שתרצו לדעת תוכלו למצוא באתר. את האתר הכנתי בעצמי, ובינתיים אני גם מתחזק אותו. זה קצת פרדוקסלי, כי בהדרגה התברר לי שראובן אינו אלמוני כמו שהתרשמתי בתמימותי בתחילה, אלא הוא אחד מבכירי הפרסומאים בארץ, עתיר פרסים ומוכר היטב... אם כך, לכאורה הריהו אינו זקוק לעזרתי בפרסום? אולי עדיף שאביא חול לבדווים או שלג לאסקימואים?

 

הטריגר הראשון להקמת האתר היה הרשימה הביבליוגרפית של אתר משלי זן. בעת הכנתה ראיתי שרבות מההפניות הן לאתרי אינטרנט, וחשבתי שהוגן לתת לקורא דף אינטרנט עם קישוריות להפניות הללו, כדי לחסוך לו את הצורך להעתיק את הכתובות המלאות מהספר המודפס. בדיעבד מתברר שבאליה גם קוץ, כי כתובות אינטרנט נעלמות לפעמים מהרשת... בספר שאנו מגישים לעיצוב בימים אלו, משלי לאדינו, נקטתי את אותה שיטה, אך השתכללתי בקיצור ובתכל’סיות שלה.

 

בהדרגה האתר הסתעף והתפתח, וגם עולה יפה מאוד בחיפושי גוגל (ולכך נדרשה מיומנותי בקידום עקיף של אתרים במנועי חיפוש ).