פינת המאמן ע"ש גבי וינקלר  ז"ל

הפינה תוקדש לחומרים מיקצועיים שיתרמו לעבודת המאמנים


water polo photos

 

טבלה המראה את משך כל שלב ושלב בחלוקת משאבי/סוגי האנרגיה  .

 

 

שלב האנאירובי הראשוני -ATP במשך +- 5שניות

השלב האנאירובי השני ATP-PCr מ5ש' עד 20ש' בערך

  השלב השלישי האנאירובי - לקטי   ATP-PCr+MUCLE GLYCOGEN ש' 20-50

       השתלבות למעגל האירובי MUCLE GLYCOGEN+LACTIC ACID  50-240 שניות

השלב האירובי   MUCLE GLYCOGEN+FATTY  ACIDS  240 שניות+++

 

 

 

 

 קישור לתמונות של גבי שנשלחו ע"י אילן וינקלר,רק להתבונן ולהרגיש את משק כנפי ההיסטוריה

http://waterpolo.israel.googlepages.com/gabipics

 

 מאמר שנלקח/הועתק מאתר מכון וינגייט. מתוך"איתור ספורטאים צעירים וטיפוחם" בעריכת ד"ר גרשון טננבאום.

מתחבר היטב לשיטות הנהוגות בסרביה לאיתור כישרונות צעירים לכדורמים על פי תוכנית עבודה רב שנתית. יש להתייחס

וליישם כמובן בהתאמה למרכיבי כדורמים.

בני

על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים

שנים רבות תוהים אנשי המקצוע לגבי המושג חמקמק שקרוי "כישרון בספורט". סקירה זו דנה במדדים המקובלים לבחינת כשרונות ספורטיביים, מיון הספורטאים הצעירים ומרכיבי המצוינות.

 

הגדרות: "צעיר בשלבי התפתחות, בעל נתונים ומרקם תכונות ואיפיונים מעל הממוצע המקובל".
 "ספורטאי שיש לו פחות או יותר את הסיכוי להגיע להישגים בעתיד".

מהם מרכיבי המצוינות בספורט?

(מתוך "איתור ספוראים צעירים וטיפוחם" בעריכת ד"ר גרשון טננבאום – פרק איתור ספורטאים צעירים מצטיינים עמ' 91-85).

1.        נתונים אנתרופומטריים: גובה, משקל, נתונים אנתרופומטריים במשפחה, מיקום מרכז הכובד בגוף, אורך גפיים, סימטריה, גיל ביולוגי.

2.        נתוני כשר גופני: מהירות, זריזות, כח מתפרץ וכללי, סבולת אירובית ואנארובית, מהירות תגובה ותנועה, גמישות, מקדם ציפה (שחייה).

3.        תכונות סנסומוטוריות: תפיסת מרחב, תחושת קצב, תחושה לכדור, תחושה למים.

4.        יכולת למידה: תפיסת תנועה, יכולת קליטה וניתוח של נתונים סביבתיים, חיקוי תנועה, עיתוי.

5.        הניעה (מוטיבציה): נכונות למאמץ, חריצות, תחרותיות, התמדה, צורך בהישג.

6.        יכולת קוגניטיבית: ריכוז, אינטליגנציה מוטורית (תנועתיות במשחק), יצירתיות, יכולת הבנה טקטית, יכולת קבלת החלטות מהירה ונכונה.

7.        גורמים ריגושיים: חוסן נפשי (עמידה במשברים), יכולת עמידה בלחצים, תגובה לתסכולים, רמת חרדה.

8.        גורמים אישיותיים חברתיים: – אחריות, משמעת, מופנמות מוחצנות.

בתהליך ההתאמה לספורט קיימים מספר שלבים:

1.        התאמה כללית לספורט

2.        התאמה לענף ספורט

3.        התמחות בתוך ענף הספורט

עקרונות כלליים באיתור ומיון:

1.        בתהליך המיון יש לקחת בחשבון מגוון רחב של משתנים, כאשר הבסיס בחלק גדול מענפי הספורט צריך להיות נתונים אנתרופומטריים ויכולת גופנית.

2.        החיפוש מעבר להישג הינו אחר איכויות ביצוע (הערכה סוביקטיבית).

3.        התהליך הינו ארוך טווח, ויכול להמשך על פני שנים רבות (10-6 שנים).

4.        המעקב מתבצע אחר ההתקדמות האישית של הספורטאי ביחס לעצמו,ולא בהשוואה מתמדת לאחרים.

5.        בשלב האיתור חשוב לחפש תכונות ומרכיבים שקשה לפתחם (מהירות, זריזות).

6.        יכולת למידה והתקדמות, הינם מרכיבים חשובים למיון.

7.        הנטיה להפצע הינה קריטריון בתהליך המיון.

8.        מוטיבציה ומסירות מהווים קריטריון מיון בשלבים מתקדמים.

9.        ליכולת נפשית השפעה על תהליך המיון.

10.     הערכה סובייקטיבית של מומחה ספורט חשובה ביותר
(בעיקר בענפי כדור וקרב).

חשוב לזכור: קיימת בעייתיות בהשוואת נתונים, ועל כן יש לתת את הדעת:

1.        על בסיס הבדלים בתאריכי לידה באותו שנתון לידה.

2.        על רקע של הבדלים בשלב התפתחות ביולוגי, בעיקר בגיל ההתבגרות ולתת תשומת לב יתרה למאחרים בהתפתחותם.

3.        על רקע של הבדלים בביצוע מבדקים – מועדים, תנאים, מתקנים ומודדים שונים. גם בין ספורטאים שונים, וגם לאותו ספורטאי על רצף של זמן.

יש לזכור תמיד כי בכל כלל יש יוצא מהכלל, הווה אומר גם ספורטאי שלכאורה לא עונה על חלק מהפרמטרים של איתור ומיון לענף ספורט מסוים יכול להצליח בסופו של דבר (אם כי בסבירות נמוכה יותר).

הערות למורה / מאמן

* רף המיון צריך להתאים: רף נמוך מדי: אינו יעיל רף גבוה מדי, מנפה מוכשרים
* עדיף לכלול כמות גדולה יותר של ספורטאים (גם פחות מוכשרים) מאשר לנפות בטעות ספורטאי מוכשר
* מבדקים כלליים בדרך כלל לא מספיקים, יש לחפש תכונות ספציפיות לענף ומבדקים תואמים
* למשך שנות הפעילות השפעה על תוצאות במבדקים
* חלק מהמבדקים מאבדים משמעות במשך השנים:

מהירות - לכוח (ריצה ל- 20 מ');
אירובי - לאנאירובי (ריצה ל- 600 מ');

* בענפי הכדור, לתהליך קבלת ההחלטות וביצוען, ליכולת ציפיה וכדומה, יש חשיבות גדולה יותר מזו שיש למבדקי יכולת גופנית.

מבחני איתור ומיון

מבחני איתור ומיון מלווים את הספורטאי למשך שנים רבות. בכל שלבי התפתחותו, ומותאמים לשלב הטיפוח של ענף הספורט אליו הוא שייך. נהוג לומר כי משך טיפוח ספורטאי מרמה התחלתית ועד הגעתו לשלב ההישג (השתייכות לסגלי בוגרים בינלאומיים), אורך בין 9 ל- 12 שנים. שנים אלה מחולקות לתקופות טיפוח אליהן מותאמים מבדקי מיון שונים.

שלבי התפתחות הספורטאי וסוג המיון:|

1. שלב הכשרה בסיסית כללית: בחירת כשרונות ספורטיביים כלליים.
2. שלב אימון היסודות בענף ספורט ספציפי או קבוצת ענפים: בחירה גסה לפי ענפי ספורט.
3. שלב אימון הבנייה בענף הספורט: בחירה מדויקת, מיון לתחום הספציפי והתאמה לתפקיד בתוך ענף הספורט.
4. שלב אימון ההישג בענף הספורט: בחירה מדויקת שניה, לרמות גבוהות (נבחרות, סגלים וכו').
5. שלב אימון הצמרת: בחירה מדויקת על פי קריטריונים הישגיים ברורים לרמות בינלאומיות.

שלבי ההתפתחות זהים פחות או יותר לכל ענפי הספורט, אבל תחילתם שונה וזאת לאור העובדה כי גיל ההישג עבור ענפים שונים אינו זהה. 

לדוגמה:

שלב תחילת
תהליך הטיפוח

גיל ההישג

ענף הספורט

8-7

6-5

11-10

12-11

16-15

9-8

19-18

16

20-19

21-20

27-26

18

שחייה

התעמלות מכשירים

משחקי כדור

אתלטיקה-ריצה קצרה

זריקות

משחקי מחבט

* גיל ההישג – הגיל שבו ספורטאי מגיע לראשונה להישגים ברמה בינלאומית גבוהה, ספורטאי יכול להתמיד בהישגים ברמה הגבוהה ביותר למשך שנים רבות (15-10 שנים), וזאת בתנאי שבריאותו נשארת תקינה, ותהליך האימון תקין.

חשוב לציין כי כמו בכל הנושאים שמופיעים בסקירה על איתור ומיון, גם לגיל ההישג יש יוצאים מהכלל, דהיינו: ספורטאים המגיעים להישגי שיא מוקדם או מאוחר מהגיל המופיע בטבלה.

דרכי בחירה ובחינה של ספורטאים

מבחינים בין שני סוגים עיקריים של מבדקים לאיתור ספורטאים:

- מבדקים סובייקטיביים
- מבדקים אובייקטיביים

מבחנים / הערכה סובייקטיבית

הערכה סובייקטיבית אינה מהווה תחליף מושלם להערכה אובייקטיבית, אם כי מקובל בעולם כי כלי זה יעיל וטוב להערכת ספורטאי, בפרט אמורים הדברים לגבי ענפי ספורט שדורשים מיומנות גבוהה של קבלת החלטות, שיפוט, ראיה פריפרית ויכולת צפיה (ענפי כדור, ענפי קרב). ככל שדברים אמורים לגבי ענפי ספורט בעלי מיומנות סגורה או ריתמית קבועה הרי שהחלק של המבדקים האוביקטיביים גדל (ריצות, שחייה וכד').

פעולת ההערכה הסובייקטיבית מתבצעת בשני אופנים עיקריים:

1.        "סקאוטינג": ציידי כשרונות, הצופים בפעילות / תחרות ומזהים בזכות נסיונם הרב תחום ספורטאים בולטים.

2.        הערכת מורה / מאמן: איש מקצוע המכיר את הספורטאי, ומאמן אותו תקופה ממושכת, דבר המקנה לו יתרון בהערכה.

דוגמה לטופס הערכה סובייקטיבי פותח ע"י סטרישקה וסטרוק 1985 (מופיע בספר איתור ספורטאים צעירים, עורך ד"ר גרשון טננבאום עמ' 98-97).
הטופס עוצב עבור איתור סוביקטיבי של ספורטאים לאתלטיקה קלה.

 

דירוג סובייקטיבי של מומחים ליכולות שונות באתלטיקה
(סטרישקה וסטורק, 1985) 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יכולת למידה מוטורית / שמות הספורטאים
יכולת עמידה בעומסים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1. כישרון לתנועה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

2. לומד תנועות חדשות במהירות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

3. מגיע לקואורדינציה תנועתית גבוהה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

4. מתאים במיוחד ל- א) מיאוץ/משוכות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב) קפציות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג) זריקה והדיפה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ד) סבולת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ה) קרב-רב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

5. מתאמן היטב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

6. בעל נתונים להתפתחות נוספת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

7. עומד בעומסי אימון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

8. עומד בעומסי תחרויות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

9. מגיע להישגים טובים באימון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

10. מגיע להישגים טובים בתחרות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

11. מתאמץ באימון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

12. משתתף ברצון בתחרויות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

13. מקבל ברצון עידוד מהמאמן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

14. מוגבל בפעילותו הספורטיבית על ידי סביבתו (משפחה, בית-ספר, חברים, תחביבים)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

15. עוסק באתלטיקה ביתר להיטות מאשר בענפי ספורט אחרים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

16. בעל יכולת עמידה גופנית (מחלות ? פציעות ?)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

17. טיפוס חרד בדרך כולל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

18. כישרון אתלטי

 

הדירוג נע מ- 0 עד 9 כאשר: 0 – אין תשובה, 1 – אין התאמה להגדרה, 9 – ההתאמה הגבוהה ביותר להגדרה.

 מבדקים אובייקטיביים

ניתן להבחין בין שני דפוסים של מבדקים אובייקטיביים:

1. תוצאות בתחרויות:

1.1 על פי מיקום – מיועד בעיקר לענפי ספורט לא מדידים כגון: ענפי קרב, התעמלות, טנ"ש, סיף, וכו'.

1.2 על פי תוצאה זמן, מרחק.

2. מבדקים יזומים:

בקטגוריה זו נכללת בטריה גדולה מאוד של מבדקים אשר ניתן לבצע עבורם חלוקות משנה:

2.1 מבדקי שדה

2.2 מבדקי מעבדה

גם בתוך חלוקה זו ניתן למיין את המבדקים ל:

2.3 מבדקים ביכולת ספורטיבית כללית

2.4 מבדקים ספציפיים לענף ספורט

מבדקים כלליים

מבדקים כלליים לשלב האתור הראשוני לספורט מורכבים משתי קטגוריות.

1. מבדקים אנתרופומטריים:

1.        גובה הספורטאי

2.        משקל

3.        גובה האם של הספורטאי

4.        גובה האב של הספורטאי

5.        גובה אחים ואחיות גדולים של הספורטאי

2. מבחני יכולת גופנית – מוטורית כללית:

1.        ריצת 20 מ'

2.        קפיצה למרחק מהמקום

3.        מבחן זריזות (מעטפה, או 4X10 מ')

4.        זריקת כדור כח 1 ק"ג לפנים

3. בשלב המיון הראשוני, כאשר יש צורך או רצון למיין גם מיון ראשוני לענפי ספורט, ניתן לבצע מבדקים ספציפיים לענף.

* כפי שצויין קודם לכן בסעיף "עקרונות כלליים באתור ומיון", יש לקחת בחשבון את המפורט שם, ובמיוחד את המופיע במסגרת תחת הכותרת "חשוב לזכור".

בחירת המבדקים ביכולת גופנית מוטורית כללית בנויה על העקרון לפיו תכונות כגון זריזות ומהירות, הן תכונות מולדות ומידת ההשפעה של תהליכי אימון אליהם קטנה יותר מזו שיש על מרכיבי יכולת גופנית אחרים כגון: גמישות או סבולת.

תוצאות איכותיות במבדקים אלו בדר"כ משקפות יכולת גופנית מוטורית טובה, המהווה בסיס ראשוני לפעילות ספורטיבית.

מבדקים אלה המהווים מבדקי איתור ומיון, יכולים גם לשמש במבדקי מעקב אחר התקדמות הספורטאי באופן אישי על פני תקופת זמן.

בספרות המקצועית ניתן למצוא וריאציות רבות למבחני איתור ומעקב גופניים מוטריים כגון:

* ריצת 30 מ' 60 מ'
* ריצת 20 מ' או 30 מ' מזינוק מעופף (מהירות נטו)
* קפיצה משולשת
* זריקת כדור כוח 3 ק"ג
* ריצת 600 מ', 800 מ'
* מבדקי גמישות