BATGALIM

 גדול גדול

תמר פיש  בתאריך 10/4/2007 4:40:13 PM

הו מוקה מוקה

כן כן, הייתי ילדה...כשיואב רענן קפץ מהמגדל,כשנחום בוך שחה,כששושנה ריבנר ז'ל היתה המלכה וניצחה פעם אחרי פעם.
הייתי ילדה כששמתם את הכדור ברשת וגם חטפתם בלי חשק...
הייתי ילדה כשכל מה שכתוב כאן קרה, אבל! גם אתם הייתם ילדים חמודים.
ועכשיו,כן עכשיו אני סבתא לנכדים כן יירבו ובליבי נשארתי אותה ילדה
..

BATGALIM

 


זוהי התכתבות ערה של ילדי בת-גלים ,ילדים של טרום הקמת המדינה, תאמינו לי ילדים שעברו חוויות שהיום ילדים כבר לא יכולים אפילו לחלום לחוות. איך שהוא הכדורמים שלנו תפס אצלם מקום של כבוד.

למעשה זיכרונותיהם כילדים הסמוכים לבריכה האולימפית הראשונה בארץ ישראל , הם בעצם ימי שורשי הכדורמים במדינת ישראל. נו,מאז התחלפו מי התהום המליחים והטובים במים רוויי שתן וכלור והשאר כמו

שנאמר....היסטוריה.  הנה חלק מהתכתבות של ה"ילדים של אז" שמזכירה את הכדורמים.

בני

מנחם לס (רוזנברג)  בתאריך 8/29/2007 5:15:14 AM

ספורטאי בת גלים - מאמר ראשון

ספורטאי בת-גלים

הסיכום הזה על הסטוריה של הספורט בבת-גלים אינו מיסמך מדעי-אקדמאי. הוא מבוסס על זכרונות וידע של למעלה מעשרים בת-גלימים מכל הגילים וכל התקופות, וזכרונותי אני. זכרונות הם לא תמיד עובדות. עם השנים שמות, מספרים, שיאים, ועובדות מתערפלים, ולעתים מאבדים מדיוקם. והבעייה הגדולה ביותר היא שאין כמעט כל חומר כתוב על ההסטוריה של הספורט בבת-גלים. בעייה נוספת היתה להחליט "מיהו ספורטאי". כאן חייב הייתי להיות יותר סובייקטיבי במקרים שספורטאי זה או אחר אינו בעל שיא, אליפות, או שלא שיחק ברמות העליונות של הספורט הישראלי.

אז למעשה זה הדראפט הראשון, ואזדקק לעזרתכם עם תיקונים, הוספות (כולל שמות פרטיים במקרים שהחמצתי), והבהרות.

קשה לקבוע בוודאות מתי החל ספורט רשמי ופורמלי בבת-גלים. כאן הסתמכתי על זכרונות של וותיקי בת-גלים כשאת התרומה הגדולה ביותר תרם רודי ריהן - אולי שחקן הכדורמים הטוב בתולדות המדינה כשהכדורמים היה עדיין ספורט חובבני - שהוא לא רק בעל זכרון פנומנלי, אלא שברשותו צילומים, תעודות הצטיינות, וחומר כתוב.

התחלת מכבי בת-גלים (וגם מכבי חיפה!) היתה בשנות ה-30 במשרד שהיה למעשה מרתף שאדון סמסונוב תרם בשכירות חינם בקומת הקרקע של בית כספי. מאחר ואני יליד 1937 ודירתנו הראשונה היתה בבית כספי ממש ליד סמסונוב, אז אולי שם ינקתי את טיפות חלב הספורט הראשונות שלי...

מייסדי האגודה היו בן-יעקב וויינצ'יק. היה שם שולחן טניס-שולחן (פינג-פונג), ורודי ריהן ניצח שם את אליפות חיפה. התקיימו שם כמה תחרויות פינג-פונג נגד הפועל ובית"ר חיפה. אפרט את הישגי הבת-גלימים בכיסוי ספורט אחרי ספורט. אתחיל עם כדורמים, אולי "המשחק הבת-גלימי" ביותר.

כדורמים

לפני מלחמת העולם השנייה היתה עלייה של שחקני כדורמים. בן ציון (פרנצי) בק, בש (שהיה גם אלוף הארץ ב-100מ' גב), ארצי, תנשמת (אלוף הארץ ב-100מ' חתירה, אך בינוני בלבד בכדורמים), פאול וואגו (מטובי שחייני הארץ במרחקים ארוכים), ועוד. תמיד חשבתי שהם שחקני הכח וינה המהוללים, עד שרודי אמר לי שהם היו כולם צ'כים. לא רק שהם היו צ'כים, אבל מלבד תנשמת אף אחד מהם לא היה בת-גלימי, כפי שחשבו רבים ששאלתי. הם הכניסו לקבוצה את אפרים ויצחק ביגר שגרו מול הבריכה. יצחק הפך לשוער הכדורמים הטוב במזרח התיכון. ואז הוכנס גם בבה רוזנפלד, הבן של הקונסול הנורבגי. אח"כ גם יורם ביגר הוכנס לקבוצה וכך היו בה שלושה ביגרים. רובינו שכחו את קיומו של מנחם הרמן, אף הוא שחקן מצויין שגר ליד השדרה. רודי ריהן הופיע יום אחד לבריכה ומיד הוכיח שהוא כוכב. אבל וואגו אמר לו בגרמנית "או כדורסל או כדורמים". אז חשבו שאימוני ריצה "מקלקלים" את שרירי השחייה. כמובן שזאת שטות אך ככה חשבו פעם. רודי המשיך לשחק כדורסל בלי שוואגו ידע. גם תנשמת שגר בבית כספי שיחק. ז"א שיצחק, אפרים, ויורם ביגר, וכן בבה רוזנפלד שגרו ממש מול הבריכה, רודי ריהן מרח' התכלת 11, 150 מטר מהבריכה, ותנשמת בבית כספי, 250 מטר מהבריכה, יכלו להרכיב קבוצה משחקנים הגרים פחות מ-250 מהבריכה, ואיתם לקחת את אליפות פלשטינה/א"י! מדהים ממש. אחריהם בא הדור של חגי אגם-לבן, עודד פז, יאיר פולני, ושאול אגררי, ואחריהם הדור של עוזי בק, יצחק יקל (דקל), מיקי הרציק, יורם לוונברג, ומוקה מרגוליס – כולם גרו ברדיוס של מקסימום 400 מ' מהבריכה. כך ש-16 שחקני כדורמים ברמה הישראלית הטובה עד גבוהה ביותר גרו בין 40 עד 400 מטרים מהבריכה. אין לדבר אח ורע בשום יישוב ישראלי בכל ספורט שהוא! כמעט כל ה-16 שיחקו בנבחרות ישראל השונות, במכביות, ובמשחקים בינלאומיים אחרים.
גם אני שיחקתי בנערותי כדורמים, אך מאחר ועזבתי את בת גלים בגיל 12, את התפתחות הכדורמים שלי עשיתי בהפועל קרית טבעון עם מיכה קניץ, יורם שניידר, ועודד רוזנפלד (לא הבת-גלימי!). שמח לשמוע על בת-גלימים אחרים ששיחקו כדורמים ברמה דומה.

מיקי (מוקה) מרגלית  בתאריך 8/13/2007 4:52:23 PM

בת גלים, העריסה

יש היודעים מעט ואינם זוכרים כלום,
יש היודעים יותר וזוכרים מעט,
יש מוקה, היודע משהו (1942 - 1965) וזוכר הכל.
כדור-מים, זה משחק ענק, כשמשחקים אותו בבריכה, מבחוץ זה משחק דבילי לחלוטין.
אורה יקרה, האמא שלי ז"ל שנאה דגים. אצלה דג לא שייט הביתה.
אני מצטרף ומקווה לתרום מסיפורי בת גלים.

Ari Berger  בתאריך 5/21/2006 6:01:54 PM

ללא נושא

Dear Ayala,
thanks for bringing more memories... as life guards we had originally Paul, then yelinek in the swimming pool. on the beach we had menachem borer and Moni.
as to Biger the swimmer, he also played water polo with uzi beck, Rudi Rehan, itzhak Yegel the goal keeper, Micki Herzig and miki Margolis. Chagai Agam Lavan ( who died 3 years ago) and Yoram Loewenberg. there are more that I just do not remember at the moment.

Roby Young   בתאריך 9/24/2006 9:49:07 PM

Bat Galim- Core of Champions

Sorry I can't type in Hebrew it would be easier for me to write and for you to read.
I challenge you to find out all the exceptional athletes who grew up in Bat Galim. The list is endless. Water polo, basketball, soccer, hockey and more.

ועוד תגובה למנחם , מבת גלימי  מקורב ביותר לבריכה

מיקי (מוקה) מרגלית  בתאריך 8/29/2007 4:17:32 PM

כדור-מים

מנחם הזכיר כמעט את כולם. החברה שבאו מאוסטריה, הגיעו ללא יוצא מן הכלל למכביה, ובתקופת העלייה החמישית, שנפתחה עם עליית הנאצים לשלטון. עמם נמנו גם מאגי רונל ואחרים, שפנו תל אביבה. פרנצי ז"ל, באש ז"ל, וואגו ז"ל ולא לשכוח את הלמוט בק - המורה הנצחי לשחייה - נמנו עם מאמני וזכיתי אפילו לשחק עמם. באשר לרודי, שייבדל לחיים ארוכים, רודי לימד אותי את ה-דופלר, בעת שהיו מוציאים את המים מן הבריכה. לימים הופיעו עמנו בקבוצת מכבי חיפה פרסי בונטמן מדרום-אפריקה ואפילו שחקן צרפתי מאלג'יר בשם סעדה, שהיה חלוץ מרכזי - שחקן אזור ה-2 מטרים - רב פעלולים ותעלולים. מבין הצעירים ראוי להוסיף את במבוש, אחי הצעיר ובעל הכשרון, את מישי אנוך, ששחה גם פרפר, וכמובן את שני האחים פישטה, שהגיעו ארצה במהלך האירועים בהונגריה, ולסוף הטוב את פישטה "הגדול", ששיחק בהפועל חיפה והיה פרחח חמוד, יהי זכרו ברוך. ברכות לכולם, מוקה. 

מיקי (מוקה) מרגלית  בתאריך 8/22/2007 10:34:04 AM

אחי בני בת גלים

מיהו בת גלימי?
ובכן, מי שנולד בשכונה, מי שהתגלגל אליה בילדותו, מי שבחר לקבוע בה את משכנו - והדבר אמור במיוחד לגבי ילידי 1935 - 1955 - , מי שספג את אווירת החופש, האחווה והערבות ההדדית של המקום, זהו בת גלימי אמיתי. ומה זה אומר? בת גלימי הוא מי שהלוקל-פטריוטיזם שלו אמנם זהה לזה של אוהדי ביתר או הפועל ת"א, אולם הכלים שבהם הוא משתמש הם כלי ההתחברות, הכבוד ההדדי והשלום.
מנחם היקר, סקרת בדואר האלקטרוני ספורטאים רבים בתחומי הכדורגל, השחייה (דרך אגב, צבי סגל שחה בהפועל חיפה), הכדור-מים והכדור-סל - ומה עם ההוקי? מה עם אפרי, בגה, אלבגלי, ארנון, יורם לווינברג ועוד רבים אחרים?
יצחק יקל היקר (שם אתה יכול להיות דקל, אצלי אתה יקל, כפי שאני מרגוליס ולא מרגלית), אני קורא בהנאה את דבריך ונזכר בך, איך שמרת על שערנו באותה שנה, שבה זכינו באליפות.
לבסוף, אני לא ממש מכיר או זוכר את מר יורם מלצר, או את העלמה עלמה - אולם אני מבקש להצטרף לדבריך ולברך אותם - יישר כוחם - ואת כל אחי ואחיותי בשכונה הקטנה והלא-נחבאה, שהחליטו לעשות שימוש באתר המבורך ולשמח אותנו. כל טוב לכולם, מוקה

מנחם לס (רוזנברג)  בתאריך 8/22/2007 4:46:58 PM

מוקה! מה עם הביגרho?

מוקה!
לא "והדבר אמור במיוחד לגבי ילידי 1935-1955..."
אלא לכל ילידי בת גלים מלפני 1955, כי אחרת אתה מוציא מהרשימה את כל הביגרים שגרו מול הבריכה ושלטו בכל עולם הכדורמים הפלישטינאי-ארץ ישראלי, את כל בני משפחת חס שבנו את ביתם ואת הבית בו היה קפה קומפנייץ, את טוביה קומפנייץ (ואחיותיו), ועוד איזה 200 בת גלימים טהורים שנולדו לפני 1935

מנחם לס (רוזנברג)  בתאריך 8/22/2007 5:06:26 PM

I was asked from people that ARE NOT on my mailing list to forward them the letter requesting assistance of my "mailing list" people, for my article on SPORTAYAI BAT GALIM

Here it is:
Bat Galim, among other things, developed more sprtsmen and sportswomen
than any other town, kibbutz, or city in Israel, considering the number of
residents, of course.
I already wrote about it in an article in Hadshot Ha'sport in 1963 titled
"Bat Galim - a Town of Champions".
I believe that such a wonder cannot go unrecorded. I'm working on a manuscript
that will record all these wonderful athletes of the past (for instance, in
half a kilometer square from the Pool and Kasino lived such swimming champions as Uzi Beck, Zvi Segal, Yoram Bigger, Oded Paz, Zehava Chass, Tuvia Kompaniets' sisters,
"Bebe" Rosenfeld, Mickey Herzig and more than half of the Israeli National
Team in Water Polo (From Yitchak, Yoram, and Efraiim Bigger, to Rudy Rehan,
Chagi Agam Lavan, and Oded Paz) plus many other excellent players like
Mickey Herttzig, Mickey Margulis.,Yitzhak Dekel (Yekel), Roby Young, myself (I played water-polo for Hapoel Kiryat Tivon after leaving Bat Galim in 1950), and
more.
It is just unbelievable.
I must request your help in providing me with names (and the sports that they
participated in, of any Bat Galimi that you know, in any sport. Please provide me with as much data and facts as possible.
You can answer to me here, at meless888@hotmail.com, or even better, in Yoram Meltzer excellent web
site on Bat Galim:

Roby Young  בתאריך 9/13/2007 11:19:07 PM

WATERPOLO- I loved this game. I could not wait for the swimming races to end so Moka,Yoram and me drag the lines out and the goals in during the ALIFUT ISRAEL and the MACCABIA GAMES. We played in the water showing off our tricks until the big guys jumpped in and kick us out.At that point we were mini celebrity sitting among the "simple people" to watch the majic game. Unfortunately the game has changed to the worse. Too many whistles, too many fouls and every 10 seconds stoppage in the flow of the game. YES, BORING. The last time I watched waterpolo game was in the 1968 Olympic Games in Mexico. Our soccer team was eliminated because the Ref picked the "wrong" note from the hat and Bulgaria went to the semi-final!!! We were done so I went to my "other love" the pool.
Menachem Less, Great Idea (Don't you always have another one ready..?) Here is one of many NICK NAMES: Yossi Bargig- That's is his name, "CHAWATTO"- That's his father's real name."DAGGIGI" (small fish)- he loved them and I think THEY loved him.
SHANNAH Tova to you IORAM MELTZER and to all the Bat Galimim where ever they are
Roby Young

 

מיקי (מוקה) מרגלית  בתאריך 9/13/2007 3:30:10 PM

כדור-מים

כמו שכתבתי כבר קודם לכן, כדור-מים זה משחק משעמם לאללה, כאשר צופים בו מחוץ לבריכה, ומרתק שבעתיים כאשר משחקים אותו במים.
אם הוזכר שמו של שאול אגררי, אני זוכר את שאול אגררי מאז היותי בן ארבע! שאול היה שחקן 2 מטר, כלומר חלוץ מרכזי, בחור תמיר עם שיער חלק ועיניים בורקות. לראות את שאול, כשהוא מתעתע בשוער הקבוצה היריבה היה תאווה לעיניים!
ועוד דבר: כולנו, ילדי השכונה, שחקנו כדורגל, כדור-מים, כדור-סל, הוקי ועוד. אני זוכר, בכל תקופה של ספטמבר-אוקטובר, שהיתה מסיימת את עונת הרחצה ומספר המבקרים בבריכה היה מועט, נהגנו להכניס את השערים למים, להקים שתי קבוצות ולשחק עד שאבא היה שורק במשרוקית המפורסמת, כלומר משעה שתים ועד שש בערב, וכל יום! במשחקים הללו נטלו חלק כל דיכפין ולא משנה אם היה שחקן כדור-מים ידוע או לא.
להבהרה, מספר שמות: מוני ידיד, משה עבאס (סהר), יוסוף חוואטו, מישי אנוך, רובי יאנג, ויקטור יאנג ז"ל, יענקלה אוז'אלבו, במבוש אחי ועבדכם הנאמן. לפעמים היו גם פישטה הגדול (יחיאל מוזס) ואחיו הקטן מצטרפים לחגיגה.
ועוד דבר מפליא: היו בינינו חברה שנקראו לנבחרות הכדור-מים, או במיוחד לנבחרת הכדורגל; החברה האלה לא עלו על שום עץ ולא בחלו מלהופיע עמנו במשחקי הרחוב והבריכה. אני זוכר למשל את חברי היקר רובי יאנג, שהבקיע את השער השני נגד איטליה (משחק שבו הנבחרת הפסידה 4:2). שבוע לאחר המשחק הזה רובי הופיע למגרש הכדורגל ליד הפסים, ושיחק עמנו כאילו לא קרה דבר. אכן, הזמירות נשמעו אחרת באותם ימים אחרים. שנה טובה וברכות לכולם, מוקה.
מנחם, בת גלים היתה שכונה גשמית שקיבלה ערך ערטילאי - ולכן, אין שום תכלית לדברי ביקורת. המשך כך ויישר כוחך!

 

ועוד ממנחם לס על הענף  שממנו הגיעו  רוב שחקני הכדורמים

מנחם לס (רוזנברג)  בתאריך 8/31/2007 5:08:25 AM

ספורטאי בת גלים - מאמר שני

שחייה

תחרויות השחייה הראשונות בבריכת השחייה בבת-גלים קויימו בשנת 1934-1935, שנה אחרי פתיחת הבריכה. אז הנוהג היה ששחו שני פלשטינאים/ישראלים נגד שני "זרים" (מצרים, לבנונים, אנשי צבא בריטים, שחיינים שהגיעו מת"א. המצרים היו כמעט כולם ממשמר המלך פארוק. התחרות הראשונה שמצאתי עליה כמה שורות בעתון "הארץ" היתה בשנת 1935 וניצח אותה מצרי בשם מוסטפה חאייר בזמן 32 שניות. ערבי מחיפה בשם מסעוד שווארי הגיע שני, ואחריו לבנוני, ויהודי בשם ישעיהו בלום הגיע רביעי. לפי הזמן (32 שניות) היה זה כנראה משחה חתירה ל-50 מטרים.
בשנת 1939 הגיעה לארץ אחת הספורטאיות הטובות בעולם - ולא רק בין היהודים - ושמה יהודית דויטש. יהודית דויטש מצאה בית לתקופה מסויימת בבת גלים לפני שהיא ומשפחתה עברו להדר הכרמל, ואז אחרי כמה שנים להרצליה. בשנת 1936 היא אחזה ב-12 שיאי שחייה אוסטריים וניבחרת ל-'ספורטאית השנה, וכמובן לנבחרת האולימפית לאולימפיאדת ברלין. היא כבר אז ידעה מה שהיטלר עושה ליהודים והודיעה רשמית שהיא מסרבת להופיע על אדמת גרמניה. כל שיאיה בוטלו ע"י אוסטריה. ישנו סרט דוקומנטרי ישראלי מצויין על חייה וחיי חברותיה היהודיות בווינה, ושמו "הכח לשחות". זה סרט שחובה על כל בת-גלימי לראות. יש בו חלק ארוך בו היא מתראיינת על סלעי הים, ממש לרגלי ביתי ברח' התכלת 31. היא מיד הוכיחה את עצמה כמובן כשחיינית הטובה בארץ ללא כל תחרות רצינית. היא ניצחה כל משחה שבחרה להשתתף בו. לא מצאתי כל חומר מלבד הסיפור שמצאתי אחרי עבודת חיפוש רצינית בעתון "דואר חדש" בו מצויין שהיא "גרה בבת גלים אחרי עלותה ארצה". לדעתי זה לא מספיק לעשות ממנה "בת-גלימית". הלוואי שכן. בת גלים היתה מתאימה ללוחמת נהדרת כמוה!

העלייה הצ'כית והאוסטרית בשנים 1936-1940- הביאה לחיפה כמה שחיינים שהיו בין הטובים בארץ (וואגו, בש, ארצי) אך רק תנשמת גר בבת-גלים. שיאו, 1:03 דק' החזיק מעמד שנים עד שנישבר ע"י עמירם טאובר מברית מכבים עתיד שהיה לישראלי הראשון לרדת מהדקה (59.7 שנ'). בספרי "חיצים ובונבונים" כתבתי בטעות שעוזי בק היה הראשון. עוזי "שלנו" שבר את שיאו של עמירם (59.6) אך אין לו זכות ראשונים על הירידה מהדקה. רודי ריהן זוכר את התחרות ל-100 מ' בה שבר תנשמת את שיאו, אך הגיע רק שני ללבנוני בשם מחמוד שסיים עם 1:01. שלישי היה מצרי שמנמן בשם עבוץ (1:04) ופרנצי בק היה רביעי עם 1:05.
לפני עוזי בק, ולפני מלחמת השחרור, שחו בת גלימים כיורם ביגר, בבה רוזנפלד, ויאיר פולני בין הגברים, ובין הנשים הצטיינו בת דודתי זהבה (אלופת הארץ ב-100 מ' גב), אחותה פועה, כרמלה קומפנייץ, ועליזה בורנשטיין – כולם בשיכבה הגבוהה של השחייה בארץ.
אבל בנוער ובילדים צמח דור חדש. צבי סגל בשחיית 100 מ' גב, עם סגנון רגליים המזכיר נסיעה באופניים אחורנית, היה לאלוף ישראל ב-100 מ' גב. הוא היה ה-"בוגד" הבת-גלימי היחידי ששחה בהפועל חיפה. עודד גולדשמידט וחגי אגם לבן היו בין טובי שחייני הנוער בישראל למרחקים בינוניים כשיריביהם היו התל-אביביים נחום בוך, ישעיהו אלבוים, ונחום נסט. התל אביביים עלו עליהם בשחייה, אז חגי החליט להתרכז בכדורמים, ועודד הפך לשחיין הישראלי הטוב ביותר לסופר-מרחקים, כגון השחייה מהחוף השקט לראש הניקרה.
בשנת 1947, כשאני בן 10, זכיתי באליפות הארץ לילדים ב-50 מטרים חזה. יצחק יקל היה שלישי או רביעי, אך הוא הגיע שני ב-50 מ' גב ואני הגעתי רביעי או חמישי. האליפות התקיימה בין שני מצופים בכנרת, ובדרך הביתה קנה לנו המאמן איזייה מילק-שייקים!!
מיקי הרציג, הצעיר מאיתנו במקצת, הפך לאחד השחיינים הטובים בארץ בחתירה. הוא השתתף באליפויות ישראל בשחיית חתירה, וייצג את מכבי חיפה במשחי שליחים. גם מוקה מרגוליס ייצג את מכבי חיפה בשחייה. הוא כתב ב-"תגובות" שהוא היה אלוף הארץ ב-100 מ' שחיית גב, עובדה שלא ידעתי לפני כן

כשאזכיר את שמו של ד"ר רמזי, ייזכרו כמה בת-גלימים וותיקים בקפצן המצרי ממגדל ה-10 מ' שביצע קפיצות למים בסיום תחרויות השחייה ולפני משחק הכדורמים, קפיצות שהשאירו אותנו פעורי-פה. קפיצות כאלה לא ראינו לפני-כן.יואב רענן, קפצן המים הרציני היחידי שהיה לישראל, עבר להתגורר בבת-גלים בשנה שלפני אולימפיאדת שם ייצג את המדינה כדי להתאמן על מגדל 10 הלסינקי ב-1952 - שם ייצג את המדינה - כדי להתאמן על מגדל 10 המטרים היחיד בארץ. אבל זה לצערי לא עושה ממנו "בת-גלימי

כמה בת-גלימים שלחו לי שמות של שחיינים אחרים אבל ללא פרטים מלבד שהיו "שחיינים טובים": עליזה וישראל בורנשטיין,
האחים טיין, ועוד.
השמות לא מוכרים לי. אשמח אם יכתבו כאן יותר פרטים

תמר פיש  בתאריך 10/4/2007 4:40:13 PM

הו מוקה מוקה

כן כן, הייתי ילדה...כשיואב רענן קפץ מהמגדל,כשנחום בוך שחה,כששושנה ריבנר ז'ל היתה המלכה וניצחה פעם אחרי פעם.
הייתי ילדה כששמתם את הכדור ברשת וגם חטפתם בלי חשק...
הייתי ילדה כשכל מה שכתוב כאן קרה, אבל! גם אתם הייתם ילדים חמודים.
ועכשיו,כן עכשיו אני סבתא לנכדים כן יירבו ובליבי נשארתי אותה ילדה...