מאמרים‏ > ‏

מקרניבור לקרניסט: למען שחרור שפת הבשר מן החי

מאת ד"ר מלאני ג'וי - תורגם באישור ע"י תום כהן וטלי

"אנחנו יכולים לראות בבירור שהתרבות העכשווית שלנו מבוססת על ניצול בעלי חיים, בדיוק כפי שתרבויות בעבר היו מבוססת על ניצול עבדים." דונאלד ווטסון

שפה תמיד היוותה תפקיד מרכזי בשחרור, עובדה ידועה היטב הן על ידי אלו שמרוויחים והן על ידי אלו שמדוכאים מהמצב קיים. הפסקת השימוש בכינויים עדתיים או גזעניים פוגעניים כלפי מזרחים, ערבים, אתיופים ואנשים בעלי צבע, כמו למשל הביטויים: פרענק, ערבוש, כושי, הוא צעד משמעותי בהשתחררות מגזענות, או כמו שחלק מהתנועה הפמיניסטית הבינה, על מנת שנשים תשתחררנה, ביטויים כגון אישי, בן-זוגי, אהובי, צריכים להחליף את הביטוי בעלי, שמרמז על בעלות ומקפל בתוכו את הפועל לבעול, שמשמעותו להפוך מישהי לקניין, לרכוש, באמצעות אקט מיני חודרני, ויש שמוצאות חלופות יצירתיות לשימוש כללי בלשון זכר, לדוגמא שימוש בלשון נקבה וזכר לסירוגין. התנועה לזכויות בעלי חיים, הסתמכה גם היא על שינוי מבנה השפה בשביל שינוי מודעות ביחס לבעלי חיים לא אנושיים; חיות מחמד נהפכו לבני לוויה, והשימוש באנגלית ב-it כלפיי בעלי חיים, שהיא צורת ביטוי שהייתה מופנית כלפיי חפצים ובעלי חיים פה אחד, נהפכה ל-she או ל-he(היא או הוא).

מלים שמשו מאז ומתמיד לתמיכה באלימות חברתית ולהפיכתה לחוקית. אלימות נחשבת אלימות רק כאשר היא מופנית כלפי קבוצת הרוב השלטת. כאשר היא מופנית לאחרים היא מקבלת שם חדש כדי להפוך לחוקית ומקובלת מבחינה מוסרית. לא היה זה מקרה שהנאצים פיתחו אוצר מלים מקיף שבעזרתו יכלו למשל לבצע פקודות, סלקציות והמתת חסד במקום לרצוח יהודים. באופן דומה, אסירים אינם נהרגים אלא מוצאים להורג או נענשים. חיילים לא רוצחים בני אדם אחרים אלא מחסלים את האויב. לאלימות כלפי בעלי חיים מתייחסים כאל עריכת ניסויים, ניתוחים, המתות חסד, ספורט ותעשיית בשר החיות. עיצובה מחדש של השפה מסווה את האלימות בהתאם לנורמות חברתיות והופכת את ההשתתפות באלימות למצב נתון שלא במודע ולא לבחירה מכוונת.

חרף ההתקדמות הלשונית למען זכויות בעלי החיים, האיום הגדול ביותר על בעלי חיים עטוף במעטה של הונאה לשונית. הצורה מרחיקת הלכת של ניצול בעלי חיים הזוכה לתמיכה רחבה ביותר, קריא תעשיית בשר החיות וצריכתו, עדיין לא הוגדרה כאידיאולוגיה. אידיאולוגיה לא מוגדרת עלולה לכלות את המחזיקים בה כמו גידול סמוי. עד אשר נכיר בכך שתעשיית בשר החיות וצריכתו הן בחירה חופשית, לפחות בעולם התעשייתי, ושבחירות אלו מבוססות על עמדה פילוסופית, לא נוכל לקוות למנוע את הטבח ההמוני ביצורים שאינם בני אדם ולהתקדם אל עבר שחרור בעלי החיים. אכילת בשר חיות על ידי בני אדם בקנה מידה גדול נשענת על ההשערה שבני אדם הם יצורים נעלים לעומת חיות אחרות ולכן הקרבת אלו שאינם בני אדם למען חוש הטעם של בני האדם היא מוסרית וחוקית.

מנגד, הצמחונות, שהיא נקודת המבט ההפוכה מבחינה תזונתית, מוכרת כאידיאולוגיה. מסיבה זו אנו לא מכנים את הצמחונים "אוכלי צמחים" או "לא אוכלי בשר-חיות", משום שאנו מבינים שהצמחונות, למרות שעקרונותיה באים לידי ביטוי בהימנעות מצריכת בשר חיות, היא למעשה פילוסופיה לפיה שעבוד חיות אחרות נחשבת מיותרת ולא הוגנת.

חוסר השוויון הזה בזהות אידיאולוגית מדגים את ההטיה הקולקטיבית שיש לנו בנוגע לבשר חיות. למעשה, זה שכיח למדי לתייג רק את האמונות שחותרות כנגד התרבות השולטת. אנחנו מניחים שזה לא הכרחי ליחס לעצמנו הגדרה כאשר אנחנו דגלים בדרך חשיבה של הזרם המרכזי, כאילו שהשכיחות שבעניין הופכת את זה לאינסטינקט ולא לדעה שהרבה אנשים מחזיקים בה. אכילת בשר חיות, למרות שליטתה התרבותית, משקפת בחירה שלא כולם מצדדים בה.

יש המתייחסים אל אוכלי בשר חיות כאל טורפים. אולם, אנשים אוכלי בשר חיות הם למעשה אוכלי-כל, שכן הם צורכים גם בשר חיות וגם צמחים. יתר על כן, המונחים טורף ואוכל-כל מרמזים על נטייה ביולוגית לאכילת בשר חיות, בעוד שבעידן המודרני אכילת בשר חיות בקנה מידה נרחב אינה צורך פיסיולוגי כי אם בחירה אידיאולוגית. עדות לכך הם מיליוני צמחונים בריאים שהתקיימו והתמידו בצמחונותם במשך מאות השנים האחרונות. המונחים טורף ואוכל-כל לא מבטאים את האמונות החבויות מעבר להתנהגות. מסיבות אלו, בחרתי להשתמש במונחים קרניסט וקרניזם לצורך תאור האידיאולוגיה של ייצור בשר חיות, צריכתו והתומכים בהם. קרניזם נובע מהשורש הלטיני 'קרן' שמשמעותו בשר או גוף, וממנו נובעת גם המילה האנגלית לטבוח או שפיכות דמים. המונח 'אוכל בשר' מחזק את המשמעות החברתית של בשר חיות, לפיה בשר-חיות הוא שם נרדף לאוכל.

באמצעות נתינת שם למערכת האמונות שבבסיסה נמצאים ייצור וצריכה של בשר חיות, יש לנו סיכוי טוב יותר להכיר בכך ששחיטת בעלי חיים למטרות צריכה אנושית היא איננה נתון כי אם בחירה; בחירה שמבוססת על אידיאולוגיה שבה שליטה וניצול של חיות אחרות נחשבת לזכות אנושית טבעית. האמירות "בשר זה משהו שאני אוכל" או "אני אוכל-בשר" מציינות פעולה שהיא ריקה מנקודת מבט פילוסופית. לעומת זאת, לומר "אני קרניסט," מעיד על בחירה, על הזדהות עם מערך אמונות מסוים. השימוש בפועל אוכל בתווית אוכל-בשר ואפילו בתווית אוכל-רקמות שם את הדגש בצריכה של בעלי חיים אחרים על מה שמישהו עושה ולא על מה שמישהו הינו.


שפה הינה כלי עוצמתי בעיצוב ערכים ואמונות. מאחר ששפה גם משקפת וגם מחזקת תרבות, המילים שאנחנו משתמשים בהם יאתגרו או יתמכו במצב הקיים. זאת הסיבה, לדוגמא, שמלמדים טכנאים במעבדות לא לתת שמות לחיות עליהם הם עושים ניסויים, אחרת הם עשויים להתחיל לתפוס את הכלי או את מושא הניסוי בתור ישות. זאת הסיבה שקצבים במשחטות מתייחסים לחיות שהם שוחטים בשמם הדומם, אפילו לפני שהם נהרגים: תרנגולים נקראים עוף, תרנגולות נקראות מטילות, שוורים נקראים בקר. כאשר הופכים ישויות לאובייקטים זה נעשה אפשרי להתייחס לגוף שלהם בהתאם. 

חשיבה מחדש על תופעות בשפה והחלפתן היא עניין מכריע לתנועה הצמחונית. החברה שלנו מסתירה רצח תחת מסווה של לקסיקון משוכלל שהופך גופות לאומנות קולינרית. הגדרת המושג קרניזם הוא צעד נוסף לעבר שחרור בעלי חיים לא-אנושיים; הדבר מאפשר לצמחונות לאתגר לא רק את המנהגים של ייצור וצריכת בשר חיות, אלא גם את האידיאולוגיה אשר עליה מבוססים מנהגים שכאלה. באותו האופן, מטרתה העיקרית של הצמחונות איננה עוד רק הכחדתה של אכילת בשר חיות, כי אם ביטולו הכולל של הקרניזם*

* באנגלית – the abolition of carnism. למילה abolition יש אסוציאציה ברורה לתנועת ה-  Abolitionism, תנועה שמטרתה היא לשים קץ לעבדות.

מה בצלחת?

קרניזם: הפסיכולוגיה מאחורי אכילת בשר(מצגת באורך מלא)

Dr. Melanie Joy -- Contributor, One Green Planetמלאני ג'וי, Ph.D., Ed.M., היא המחברת של הספר הידוע "למה אנו אוהבים כלבים, אוכלים חזירים, ולובשים פרות: מבוא לקרניזם". דר' ג'וי היא פסיכולוגית בוגרת הארוורד, מאמנת אישית וזוגית, פרופסורית בפסיכולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת מסצ'וסטס, בוסטון, ונואמת מוערכת. דר' ג'וי כתבה מספר מאמרים בנוגע לפסיכולוגיה, הגנת בע"ח, וצדק חברתי, שיצאו לאור בכתבי עת שונים והיא החוקרת המובילה בתחום הקרניזם, הפסיכולוגיה של אכילת בשר-חיות. היא רואינה בכתבי עת, ספרים, ורדיו והציגה את עבודתה בכנסים אקדמיים ועממיים בינלאומיים.
Comments