הנרי קוונדיש






YouTube Video


The Cavendish Experiment - Sixty Symbols


הנרי קוונדיש (Henry Cavendish ) היה מדען בריטי שחי בין השנים 1731 ו1810. 
אחד מהמדענים החשובים של המאה ה-18. 

הנרי נולד למשפחת אצילים עשירה (אימו הייתה הבת של דוכס קנט), 
דבר שאפשר לו לחיות ללא דאגות מצד אחד ולהתעלמות הסביבה מגחמותיו מצד שני. 

בין הישגיו ניתן למנות גילוי היסוד מימן, חישוב צפיפות כדור הארץ ומחקרים פורצי דרך בחשמל ומגנטיות. 
 הוא היה ביישן באופן קיצוני – כמעט ולא יצא מהבית, לא התחבר עם אף אחד ולא הסכים לקבל אורחים. 
את כל התנהלותו מול משרתיו ביצע דרך פתקים. 
את האוניברסיטה למשל מעולם לא סיים כי לא היה מסוגל לעמוד מול מרציו ולהיבחן. 
לביתו הוא בנה כניסה צדדית שאפשרה לו להיכנס ולצאת כאוות נפשו מבלי שיראה.
אירועים חברתיים הלחיצו אותו, והמפגשים החברתיים היחידים שהיה מוכן להגיע אליהם היו מפגשים של ה"רויאל סוסאייטי".
 המדענים ידעו שהדרך הטובה ביותר לתקשר עם קוונדיש איתו היא לדבר איתו כאילו שהוא לא שם. 
להפנות את המבט לפינה אחרת של החדר, לדבר אל האוויר ולקוות שהוא יאזור מספיק אומץ כדי להחזיר תשובה. 
אם בכל זאת הוא דיבר, בסופו של דבר, הוא עשה זאת בדרך כלל באיטיות ובהססנות.


 למרות שקוונדיש גילה דברים רבים (למשל בנושא החשמל, הרכב האוויר [הוא נחשב מגלה המימן], חום כמוס ועוד), 
רבים מרשימותיו ותגליותיו התגלו והתפרסמו רק לאחר עשרות שנים רבות; במקרים רבים כבר לא היה להם כל שימוש למעט העניין ההיסטורי בהם.

אחת הסיבות המרכזיות לפרסומו כיום הוא מכיוון שהוא סיפק את המדידה הראשונה המדויקת של מסת כדור הארץ. 
ניסוי זה קרוי ניסוי קוונדיש (למעשה הניסוי בוצע על מנת לגלות את צפיפות כדור הארץ).

קוונדיש השתמש במאזני פיתול כדי למדוד את המשיכה הכבידתית 
בין 2 כדורי עופרת (ע"פ חוקי ניוטון כוח המשיכה הפועל בין שני גופים הוא יחסי למסותיהם וקטן עם ריבוע המרחק ביניהם). 

הוא לקח מוט עץ באורך שני מטרים וחיבר לקצותיו כדורי מתכת קטנים, כמו במשקולת. 
את המוט הוא תלה על חוט מתכת. 
שני כדורי עופרת במשקל 160 ק"ג כל אחד, שהונחו בסמוך, 
הפעילו די כוח גרוויטציוני כדי למשוך את שני הכדורים הקטנים, 
וגרמו למשקולת להסתובב ולחוט המתכת שעליו נתלתה להתפתל. 
כדי למדוד את מידת ההיסט של המוט הניח אותו קוונדיש בתוך ארגז. 
על קצות המוט הוא הניח שתי פיסות שנהב שבהם נחרצו קווים דקים. 
הוא הניח עוד שני כלים כאלה על שפת הארגז. 
קוונדיש בדק את מידת השינוי בכיוון שאליו פנו החריצים, 
ומכאן הסיק על מידת ההיסט של המוט. 
הניסוי נערך בחדר אטום, כדי למנוע את השפעת האוויר על הניסוי 
ואת התצפיות ערך קוונדיש בעזרת טלסקופ.
התוצאה היתה הערכה מרשימה בדיוקה של פרמטר המכונה הקבוע הגרוויטציוני, 
מהמשיכה בין 2 כדורי העופרת הוא חישב את קבוע הכבידה של ניוטון (G)
 ומכאן הוא הצליח לחשב את מסת כדור הארץ בדיוק מדהים 
(6,600 מיליארדי מיליארד טונות או 6.6 כפול 10 בחזקת 21 טונות). 
ערכו של קבוע הכבידה ויחידותיו הם:





http://www.learner.org/courses/physics/unit/unit_vid.html?unit=3&vidNum=1

 Tabletop Cavendish Gravity Experiment