ראיון עם גדעון

      ראיון עם גדעון בן יואש.

מראיין : שלום גדעון בן יואש, מה שלומך היום ?

גדעון : בסדר גמור תודה רבה.

מראיין : גדעון, מאיזה שבט אתה ?

גדעון : אני מגיע משבט מנשה.

מראיין : גדעון, מהיכן אתה מגיע אלינו ?

גדעון : אני מגיע לכאן ישירות משדה הקרב שבמחנה מדיין, לאחר ניצחנו ניצחן אדיר את המדיינים.

מראיין : גדעון, איך ידעת שנבחרת להיות השופט שיציל את ישראל מיד מדיין?

גדעון : זה פשוט מאוד, באמצע יום אחד, שבו חבטתי חיטים בגת, בא אלי  מלאך ה' מן השמים אמר לי: " לך בכוחך זה והושעת את ישראל מיד מדיין".

מראיין : אני מבין, אבל איך ידעת שדבר זה הינו אמת ולא עוד תעלול ?

גדעון : אמרתי למלאך, שאם באמת הוא רוצה אותי, שייתן לי אות ביני לבין ה'.

מראיין : אתה יכול לתאר לי את האות שהוא נתן לך ?

גדעון : בשמחה. המלאך אמר לי להכין קורבן. הקורבן כלל : גדי עיזים, איפת קמח מצות ובשר בתוך סל, ומרק בפרור, ושמתי את הכל מתחת לעץ האלה שבו נפגשנו. לאחר מכן, מלאך ה' אמר לי לקחת את הבשר והמצות ולהניח על הסלע ואת המרק לשפוך על זה. ואז, מלאך ה' נגע בקצה המשענת שהייתה בידו בבשר ואז במצות, ועלתה האש מהאבן ואכלה את הבשר ואת המצות .

מראיין : וואו, נשמע מאוד מעניין.

            גדעון תגיד, יש לך עוד שמות חוץ משמך "גדעון" ?                                    גדעון : כן, שמי השני שניתן לי על ידי ה' הוא ירובעל. שם זה ניתן לי בעקבות כך שניתצתי             את מזבח הבעל.                                                                                       מראיין : גדעון, האם היו לך עוד אותות עם ה' ?                                                    גדעון : כן, היו לי עוד 2 אותו עם הקב"ה.

מראיין : אתה יכול לספר לנו עליהם ?

גדעון : בשמחה, האות השני שלי עם הקב"ה, היה אות שבו ביקשתי מה' שיתן טל ( גשם ) רק עם גיזת צמר, ושכל האזור מסביב לגיזה יהיה יבש. האות השלישי היה אות שבו ביקשתי להפך, שהגיזת צמר תהיה יבשה והארץ תהיה רטובה מטל.

מראיין : נשמע מרתק.

       גדעון, כמה אנשים יצאו איתך למלחמה מול מדיין ?

גדעון : יצאו איתי 300 אנשים.

מראיין : למה כל כך מעט ?

גדעון : בהתחלה באו לעזור לי עשרים ושנים אלף אנשים, אך ביצעתי מיון שהשאיר איתי רק 300 אנשים.

מראיין : אתה מוכן לספר לנו קצת על המיון שעשית ?

גדעון : כן, אני לקחתי את כל האנשים שבאו למקור מים שהיה בקרבת מקום, ואמרתי לכל האנשים לשתות מן המים. כל מי שכרע על ברכיו ושתה מידיו נשאר בחוץ, ורק מי שליקק את המים מהאגם נשאר.

מראיין : מעניין מאוד.

גדעון, איך ידעת שאתה הולך לנצח במלחמה מול מדיין ?

גדעון : אני הלכתי למחנה מדיין בלילה, והאזנתי לחלום של אחד מהמדיינים, שחלם שצליל לחם שעורים מתהפך במחנה שלהם ( מחנה מדיין ), והצליל לחם שעורים מכה את כולם. וחברו אמר לו שזהו לא חלום אלא דבר אמיתי, דבר זה הוא בעצם גדעון שהולך לנצח אותו. מייד הבנתי שרוח ה' בידי ואני הולך לנצח את מדיין.

מראיין : אז גדעון, באיזו שלב ביממה נכנסתם למחנה מדיין ?

גדעון : נכנסנו באשמורת התיכונה.

מראיין : איזה כלי נשק לקחתם למלחמה ? בטח לקחתם חרבות, סכינים נכון ?

גדעון : לא. אנחנו לקחנו איתנו למלחמה לפידים, שופרות וכדים.

מראיין : למה ? איך זה עזר לכם לנצח ?

גדעון : זה עזר בכך שזה גרם למהומה גדולה שהפחידה את המדיינים והם ברחו מהמקום במהירות.

מראיין : טוב, העיקר שניצחתם.

 תגיד גדעון, על מה רבתם עם שבט אפרים ?

גדעון : לא בדיוק רבנו, הם התלוננו על זה שלא קראתי להם לעזור לנו במלחמה למדיין, ולאחר מכן דיברתי איתם, והצלחתי להרגיע אותם והם הבינו ונהיה בסדר.

מראיין : מה עשית לאחר הריב עם שבט אפרים ?

הלכתי לאנשי סוכות, וביקשתי מהם מעט לחם לאכול כי אני ואנשי היינו מאוד רעבים.

מראיין : והם הסכימו ?

גדעון : לא, אז הלכתי עם אנשי לתפוס את 2 מלכי מדיין : זבח וצלמנע.

מראיין : ואז מה עשית ?

גדעון : לקחתי קוצים וברקנים וידעתי באנשי סוכות, ניתצתי את מגדל פנואל והרגתי את כל אנשי העיר.

מראיין : נשמע כואב....

         מה עשית כשחזרת לארץ ?

גדעון : כשחזרתי, באו אלי בנ"י וביקשו ממני להיות להם למלך.

מראיין : והסכמת ?

גדעון : לא, כי לפי דעתי ה' הוא המלך של ישראל לעולם ועד.

מראיין : כמה זמן היה שקט בארץ לאחר שניצחת את מדיין ?

גדעון : 40 שנים.

מראיין : וכמה בנים היו לך ?

גדעון : היו לי 70 בנים.

מראיין : בטח היו לך הרבה נשים.... היו לך גם פילגשים ?

גדעון : כן, היתה לי אחת.

מראיין : והיא ילדה לך ילדים ?

גדעון : כן, ילד אחד ששמו אבימלך.

 

מראיין : טוב גדעון, מאוד נהנתי לדבר איתך היום. מקווה שתמשיך לשפוט על ישראל עוד שנים, ושבנ"י לא יעשו עוד עבודה זרה. והעיקר, שלא יבואו עמים אחרים ויתקפו אותנו.

       בהצלחה בהמשך !

 

 

© כל הזכויות שמורות ל ספר שופטים - סיפורו של גדעון בן יואש ©

 

       לחזרה לטריוויה         

Comments