תכנית הלימודים לשנת הלימודים תשע"ח

מטרות

מטרת על
לטפח בקרב התלמידים אהבה ותחושת שייכות לארץ, לעם, לחברה ולמדינת ישראל, בראיית הרצף עבר-הווה-עתיד.
 
מטרות כלליות

לגבי הארץ (השדה): הכרת הארץ - הנוף, הטבע והאדם. פיתוח רצון ויכולת לטייל באופן עצמאי.                                        

לגבי העם והמדינה כבית לאומי (לאום): הכרת נכסי תרבות ומורשת העם, המפעל הציוני ומדינת ישראל.

לגבי החברה הקרובה והמדינה כחברת-על (חברה): טיפוח מארג היחסים בין הפרט לקבוצה ולכיתה.

חיזוק הנכונות והמוכנות למלא חובות בקהילה ובמדינה.


השיטה

הלמידה בשל"ח מתבצעת בסדנאות. סדנה כוללת מספר שיעורים ואירוע חוץ כיתתי (גיחה, מסע, יום שדה) המתלווה אליהם.
הסדנאות פועלות במקביל בארבעה אפיקים חינוכיים, שכל אחד מהם מתמקד בשני ערכים מוגדרים:

החינוך הלאומי בא לחזק את השורשים ואת הזיקה לתולדות העם בארץ, למפעל הציוני ולמדינת ישראל, וטיפוח תחושת

שייכות לארץ, לעם ולמדינה.

באפיק זה משולבים ערך הלאומיות וערך הסובלנות.

החינוך החברתי בא לחזק את המעגלים החברתיים שבהם משולב התלמיד: הכיתה, הקהילה ומדינת ישראל על בעיותיה הקיומיות. באפיק זה משולבים ערך העצמיות וערך החברתיות.

החינוך הסביבתי בא לקרב את התלמיד לנוף ולטבע של הארץ, ולאפשר המשך קיום במדינה מתועשת, מתפתחת וקולטת עלייה. באפיק זה משולבים ערך השימור וערך הפיתוח.

החינוך לטיפוח מטייל עצמאי בא להקנות מיומנויות להמשך העיסוק בידיעת הארץ, מעבר למערכת החינוך.

באפיק זה משולבים ערך הכרת הארץ וערך יופיה של הארץ.

התכנים

שכבה ח'

זוהי שנת הבסיס בלימודי של"ח וידיעת הארץ.

בתחילת שנה זו אנו לומדים את תפיסת" מכלול נופאדם "אשר מסייעת לנו לפרק את הנוף הנגלה לעין למרכיבים שונים

על מנת להבין את הכוחות המשפיעים ומשנים את הסביבה בה אנו חיים.

לאחר סדנה זו אנו מחלקים את הארץ לשלוש רצועות אורךהמישור, ההר והבקע - וחוקרים את המאפיינים של כל רצועה והשפעותיה על האדם בעבר ובהווה לקראת סיום השנה אנו חוקרים את העבר ולומדים על עבודת הארכיאולוג. זאת,
על מנת להבין
 השפעות שיש לתושבי הארץ הקדומים על חיינו היום.


"מכלול נופאדם בארץ ישראל"
 - המאפיין המייחד תכנית זו הוא התמקדות בשדה, בנוף - מתוך התכוונות למטרות בתחום החברתי - ערכי. לאור זאת, הסדנה הפותחת את התכנית נועדה להביא את התלמיד לידי התבוננות בנוף, להבחנה במבנה הנוף  ובמרכיביו, ומתוך כך למודעות למעמדו של האדם ב"מכלול הנופאדם".


גיחת של"ח תשע"ז בסדנה זו, המהווה פעילות שיא של של"ח בבית הספר, אנו יוצאים לפעילות בת יומיים באתר 

הגיחות של של"ח בפרדס חנה. את הגיחה מתכננים ומפעילים התלמידים בעצמם, בסיוע המורים ומש"צים משכבה ט'. 

מתחילת השנה ועד הגיחה עוסקים התלמידים בהכנה לפעילות הכוללת בחירת בעלי תפקידים, תכנון המחנה, תכנון התפריט וקניית המוצרים, ובניית הפעילויות החברתיות. מטרת הגיחה היא להביא לשיתוף מירבי של כל תלמידי הכיתה בזירות 

בהן הם יכולים להביא לידי ביטוי יכולות ומיומנויות, שאין להם אפשרות להביא לידי ביטוי במסגרת בית הספר.

 

"המהפך הציוני במישור החוף" - המאפיין המייחד את מישור החוף, ביחס לשאר אזורי הארץ, הוא היותו האזור הצפוף ביותר באוכלוסין מבין אזורי הארץ. מצב זה לא אפיין את מישור החוף בכל תולדותיו. הוא נוצר ב - 120 השנים האחרונות, כתוצאה ישירה מהגשמת המפעל הציוני. במהלך הסדנה נעקוב אחר התהליך התפתחותו של מישור החוף כדוגמה להתפתחות הארץ כולה ונבחן את האתגרים העומדים בפנינו בעקבות התפתחות זו.

 

"ההר כערש האומה" - המאפיין המייחד את רצועת ההר של ארץ ישראל, ביחס לשאר אזורי הארץ, הוא היותה האזור

המאוכלס באופן רצוף, על ידי אוכלוסייה קבועה יחסית, מאז שחר ההיסטוריה של ארץ ישראל במהלך הסדנה נלמד על היווצרות רצועת ההר והקשר בין החיים באזור זה למסורות ולמנהגים שהתפתחו ביהדות. בחלקה השני של הסדנה נעסוק בהתיישבות הנוכחית ברצועת ההר והמחלוקת סביב עתיד שטחים אלה.

 

"הבקע כגבול שלום מתפתח" - בקע מטולה-אילת משתרע לכל אורכה של הארץ באגפה המזרחי, ומהווה קו ראשי בתבנית

נוף ארץ ישראל. בשל התבליט - שקע טופוגרפי, ניגרים אליו המים מהרכסים שמשני עבריו ויוצרים את נהר הירדן.

התבליט גם היה בין הגורמים לכך שהבקע היה הגבול המזרחי של ארץ ישראל, ברבות מהתקופות ההיסטוריות.

על בסיס הידע על הבקע והתופעות הייחודיות שיצר, נעסוק ביחסינו עם שכנינו מעבר לבקע וננסה להביא את התלמיד

להגדרת עמדה אישית בסוגיות השלום עם שכנים אלה.