אדריכלית 


 

התנגדות לתוכנית מס'  תא/ 3627  מגורים במתחם אסותא

 המיזם בהקשרי חברה, תרבות, סביבה אדריכלות ובינוי ערים

 מאת: ברכה קונדה - אדריכלית

לכבוד הועדה המחוזית לתכנון ובניה

        מחוז תל אביב                                                                   

 

חוות-דעת  בהקשרי חברה, תרבות, סביבה אדריכלות ובינוי ערים להתנגדות לתוכנית מס'  תא/ 3627  מגורים במתחם אסותא

 

מוגשת בזאת  חו"ד המקצועית לתכנית תא/ 3627 לצורך הנמקת התנגדות תושבי השכונה וזאת מהסיבות המפורטות להלן:

 

1.       פגיעה במרקם "תכנית גדס", אשר מהווה מרקם לשימור ייחודי ברמה לאומית ובינלאומית.  רקמת הרחובות בסביבה המכונה "הצפון הישן" היא נכס תרבותי, הנושא משמעויות וערכים חברתיים, היסטוריים וסמליים המהותיים לזהותה של תל אביב "הישנה", ולתחושת הקולקטיביות של תושביה. מרקם השכונה וחללי רחובותיה ראויים להתערבות ופיתוח זהירים לא פחות משימור בניינים בתוכה.       

2.       מיזם אסותא סותר את התכנית האסטרטגית שפרסמה עיריית תל-אביב-יפו, ופוגע באפשרות לממשה. התכנית האסטרטגית לעיר, אשר פורסמה במאי 2005 ומהווה בסיס לתכנית המתאר לעיר, קובעת את אזור מתחם אסותא כ"אזור לפיתוח תוך שימור המרקם" אשר בו "ישמר המרקם הקיים ללא בנייה חריגה". אין ספק שמגדל בן 38 קומות בגובה של 155 מטר, יחרוג באופן מהותי מהמרקם האחיד והדומיננטי הקיים בן 4-6 קומות. מיזם אסותא אינו הולם את התכנית האסטרטגית בעוד מספר היבטים שיוצגו בהמשך מסמך זה.

3.       התסקירים שהוצגו ע"י היזם, כוללים הסתכלות נקודתית בלבד על מתחם אסותא. זאת בעוד שבסביבה המידית מתוכננים עוד מגדלים ובינוי אינטנסיבי בפרויקטים, כמו, מתחם סומייל, ומגדלי כיכר המדינה. כל אלה נשענים על רחוב ז'בוטינסקי. העירייה לא בחנה את הבעיות השונות הקיימות כבר עכשיו בסביבה, ולא הציגה לציבור תכנית כוללת, החוזה ומעצבת את עתידו של רובע שלם בעיר, זאת בעוד הכירה בצורך, ויזמה את הפקתה של תכנית מתאר שאמורה לבחון סוגיות אלו ממש.

4.       הגדלת עומסי התנועה, הרעש וזיהום האוויר באזור. תוספת של כ-400 מכוניות לאזור, תיצור עומס תנועה כבד, רעש וזיהום אוויר אשר יפגעו קשות באיכות חיי התושבים בסביבה. הכניסות לחניונים מהרחובות הצרים באזור ייצרו פקקים אדירים בכניסות וביציאות. תוספת החניות לציבור המוצעת בפרויקט זניחות לעומת מצוקת החנייה באזור, מה גם שחלק מהמקומות בחניון פשוט יחזיר את מקומות החניה שיגזלו על מנת לאפשר נגישות לחניון מרח' ורמיזה ורח' יהושע בן-נון.

5.       המגדל יצור השפעות סביבתיות קשות. בדיקת ההצללה שנעשתה לתכנית מראה כי המגדל יטיל צל בחודשי החורף עד לשד' נורדאו! כמו כן, יגרום המגדל שינויים בלתי הפיכים במיקרו-האקלים באזור, כדוגמת מערבולות אוויר ורוחות חזקות. גם  השימוש בפרגולות וצמחיה, כפי שמציע תסקיר הסביבה שהגיש היזם, לא יפתור את הבעיות האקלימיות והסביבתיות שייווצרו.

6.       מגדל במתחם אסותא ייצר ניכור חברתי-סביבתי – ה"מגדל" נחווה ע"י התושבים כפלישה אלימה של מבנה מנוכר הפוגע קשות ברקמת החיים השכונתית הרב-גילית, הטובה והנינוחה. הוא יטיל את נוכחותו המאיימת על הילדים והקשישים המבלים בגינת אמסטרדם הסמוכה,יגרום לעיכוב הורים בפקקי הבוקר, ויחדור בחזותו המגלומנית לנוף הנשקף מחלונות הדירות שסביבו. החיים בסביבה יהפכו לקשים יותר לאלפי תושבים המרגישים שבעלי ממון מעטים מרוויחים על חשבון איכות חייהם.

7.       ה"פיצוי" לשכונה ש"מעניק" היזם תמורת הפגיעה בחיי התושבים היא בבחינת "לעג לרש":  שימור נתון במחלוקת, שיחזור חנות פרחים, שאיש אינו זוכר שהייתה והמעטים שזוכרים אינם מתגעגעים אליה, מעבר דרך גינת אמסטרדם לרחוב ז'בוטינסקי, שתרומתו שולית בהשוואה לפגיעה במרקם השכונה, ושטחים פרטיים פתוחים ושטחים ציבוריים פתוחים, שעצם זיקתם למגדל העצום הנישא מעליהם תמעיט מיכולתם להיות מזמיני משתמשים.

8.       תהליך התכנון והאישור של המגדל נחווה על ידנו התושבים כתהליך בו הולכנו שולל.  גורמי העירייה חשפו את התכנית בשלבי קידום פורמאליים של מתן תוקף סטאטורי בלבד. לא התקיים שום דיון עם תושבי השכונה, ולא נבחנו היבטי חברה-סביבה רלבנטיים לפרויקט בסדרי גודל שכאלה. אופן חשיפת התכנית צמצם את יכולתנו לבחון את התכנית ולהתארגן כראוי לייצוג צרכיהם של תושבי האזור מול היזם, דבר אותו במפגיע לא עשו שליחי ומשרתי הציבור בעירייה.  גם אם הליכי קידום פרויקט אסותא נעשו ע"פ חוק, הם נחווים על ידינו התושבים, כמחטף אופורטוניסטי המשקף את הפקרת השלטון המקומי את המרחב הציבורי בידי בעלי הון.

9.       פגיעה בשטח הירוק המועט של השכונה – גורד השחקים במתחם אסותא יאפיל במימדיו על גינת אמסטרדם (מלץ) שמתחתיו, יחבל ביופייה ויעיב על אופייה הנעים והקהילתי.   


 

חזון מול מעשה – מיזם אסותא לנוכח התכנית האסטרטגית של עיריית תל- אביב- יפו

 

מיזם אסותא פוגע באיכות סביבת המגורים של אלפי תושבים המתגוררים ב"צפון הישן", וכפי שמוסבר בפרקים אחרים של חיבור זה, ההשלכות הכוללות קשות ורחבות היקף הרבה מעבר להיבטים שנדונו בישיבת ההפקדה.

 

ההתנגדות לו ושכמותו, חוצה את כל המעגלים הגיאוגרפיים, ממעגל השכנים המידיים, הרחובות הסמוכים, דרך השכונה, ועד תושבי "הצפון הישן",  שהוא חלק מרקמת תכנית גדס, המהוה את  הבסיס ל"עיר הלבנה", אותה משווקת העירייה בארץ ובעולם כגרעין הזהות התל אביבית.

 

לגורד-שחקים בסדרי גודל כאלה אין מספיק מקום ברקמת  הבינוי הצפופה המאפיינת את המקום.  הוא יהווה מטרד לכל החושים, ללב וגם לשכל הישר. תוכנית  תא/ 3627  מעצימה בעיות קיימות בסביבה והנזקים שייגרמו אינם שקולים כנגד "טובות ההנאה לציבור" המינוריות והנתונות במחלוקת.

 

הכרעה לגבי בניית גורד שחקים והיקפי הבנייה המבוקשים בתוך מרקם שכזה, חייבת להסתמך על בחינת ההקשרים הרחבים יותר ממעגל הנפגעים הקרובים.  בפרוטוקולים של הועדה המקומית והמחוזית, לא  נדונים למשל, ההקשרים התרבותיים והחברתיים הרחבים יותר של המיזם ודומיו, אין התייחסות לקונטקסט העירוני הכולל של נוף העיר, וקו הרקיע שלה, כמו שאין התייחסות לאורחות ואיכות החיים של רובע שלם בעיר. 

 

בניית גורד שחקים במרקם עירוני נמוך ודחוס סותרת את התכנית האסטרטגית לעיר (2005)

גורד-שחקים הוא טיפוס בניין המייצר בעיות סביבתיות קשות (מיקרו אקלים, משטר רוחות, הצללה, אקוסטיקה, מי תהום, אנרגיה בבנייה ובתפעול). ספק אם גורד-שחקים הוא כלי יעיל בציפוף שעוזר בשמירת עתודות קרקע, אך זה בכל מקרה אינו המקרה כאן.  במקרה דנן רב הנזק מהתועלת. האדריכלים ידעו (אולי) לפתור חלק מהבעיות הנוצרות מעצם הקמת מסת המגדל אבל למה מלכתחילה לייצר את הבעיות הללו?

 

אופי המיזם סותר במהותו את קו 4 בתכנית האסטרטגית לעיר בה מוגדרים היעדים הבאים:

"פיתוח סביבה עירונית אטרקטיבית  -

עיר פתוחה להתחדשות ובו בזמן משמרת את מורשתה האדריכלית-תכנונית, המאזנת ומשלבת בין הרקמה הבנויה למרחב הפתוח, שומרת על עירוב שימושי רקע מושכל, פועלת לצמצום מטרדים סביבתיים ומקדמת מערכת תחבורה רב-אמצעית, יעילה ובת-קיימא. 

  • איזון בין בניה מרקמית משמרת לבניה לגובה,
  • עירוב שימושים מושכל
  • מרחב ציבורי מפותח
  • שיפור איכות סביבה וקיימות"

 

מגדל אסותא פוגע קשות במרקם "תכנית גדס", אשר מהווה מרקם לשימור ייחודי ברמה לאומית ובינלאומית.   באותה עת  התכנית האסטרטגית לעיר, אשר פורסמה במאי 2005 ומהווה בסיס לתכנית המתאר לתל-אביב-יפו, קובעת את אזור מתחם אסותא, כ"אזור לפיתוח תוך שימור המרקם", אשר בו, כך הכריזה העירייה, "ישמר המרקם הקיים ללא בנייה חריגה".

 

העירייה, חקרה ובחנה את העיר, את צרכי התושבים וערכיהם, את התשתיות הפיזית ונתונים דמוגראפיים, ויחד עם אנשי מקצוע רב תחומיים, תוך שיתוף הציבור ומתוך ראייה רחבה וכוללת, הכירה בערכי המרקם הייחודיים.  זה הוא אותו מרקם בו מקדמת העירייה בה בעת בנייה חריגה באופן קיצוני.  מגדל בן 38 קומות בגובה של 155 מטר, הוא ללא ספק בגדר "בנייה חריגה", אשר אינה תורמת לשימור המרקם האחיד והדומיננטי הקיים בן 4-6 קומות, שבסביבת אסותא.

 

בחזון העיר כתוב: "המטרה המרכזית של מדיניות הדיור של תל-אביב-יפו, היא לשפר את תנאי החיים במרקם העירוני הוותיק" .      בניית גורד-שחקים באסותא סותרת בחריפות את הצהרתה הראויה והאחראית הזו של העירייה בתכניתה האסטרטגית, היא לא תשפר את תנאי החיים במרקם העירוני, נהפוך הוא, היא בעיקר תפגע באיכות הסביבה על היבטיה השונים.

 

הסתירה הולכת ומחריפה כאשר מחד מכריזה העירייה בחזון כי "מצאי השטחים לצורכי ציבור ינוהל כך שתובטח האפשרות לספק שירותי ציבור גם בדורות הבאים.", ומאידך, מפקירה העירייה את המרחב העירוני הציבורי בתכנית מגדל אסותא.

מיזם אסותא אינו הולם קוים אלה של התכנית האסטרטגית שהיא בבחינת הפרוגראמה הרעיונית והערכית לתכנית המתאר לעיר.  יישום "חזון העיר" לא יתאפשר במציאות בה פועלים נגד עקרונותיו  כפי שקורה בהקשריו השונים של מיזם אסותא.

 

עיריית תל אביב מחויבת לתכנית האסטרטגית ברמה הציבורית

האינטרס הציבורי הרחב הוא ביישום יעדי התכנית האסטרטגית והימנעות מיצירת מציאות בשטח שתקשה על יישומה בעתיד.

ולכן, מתבקשות בזאת העירייה והועדה המחוזית ע"י תושבי השכונה והעיר, לחזור ולבחון את מיזם אסותא תוך הכלת אותה ראייה ערכית, רחבה וכוללת המאפיינת את התוכנית האסטרטגית שפרסמה ברבים, ואשר לה היא מחויבת ברמה הציבורית.  על העירייה לעודד ואף לחייב את יזמי אסותא (ויזמים אחרים), לתכנן בהלימה לקווי התכנית האסטרטגית, ובעיקר בנושאים האקוטיים לעתיד העיר, כמו, היקפי בנייה, שימור מירקם תוכנית גדס, שיפור איכות חיים וקיימות.

 

על היזם להציג חלופות בינוי ההולמות את יכולת הנשיאה של האתר בהיבטי מסות בינוי, תנועה ואקלים. על החלופות להיבחן על רקע בחינת הקשרים רחבים יותר מכפי שהוצג עד כה, כמו השלכות הדדיות של תב"עות נקודתיות אינטנסיביות סמוכות לאורך רחוב ז'בוטינסקי וברחבי ה"צפון הישן".

 

על האינטרס הציבורי להיות מיוצג כמתבקש מהקווים האסטרטגיים, ועל התושבים להיות שותפים לקביעת גורלם בתהליכי משוב המקובלים על הצדדים.   ע"פ המתבקש מרוח החזון חייבות העירייה, והועדה המקומית לעצור את קידומו של המיזם שיהווה מפגע סביבתי ארוז בצלופן שימור, שערכיו האדריכליים שנויים במחלוקת.

החזון יוכל להתממש רק אם תפעל העירייה להפכו לדרך פעולה שעליה התחייבה לציבור.

 

התעלמות והתנכרות המיזם להקשרי חברה ותרבות - רוח המקום והאדם ב"צפון הישן"

מרקם שכונות ה"צפון הישן" של תל אביב התפתח על בסיס מודול הבלוק ההיררכי שתרם לעיר מתכנן הערים הסקוטי סיר פטריק גדס. הבינוי הדומיננטי באזור אחיד, הבניינים דומים בנוכחותם ובגודלם, והם פשוטים וצנועים למראה.  הם תוחמים רחובות שנעים ללכת בהם וגינות שכונתיות קטנות המאפשרות חיי יומיום קהילתיים.

 

השתלת גורד שחקים לתוך המרקם העירוני של ה"צפון הישן", המאופיין באחידות וקומפקטיות, פוגע ומפגין זלזול בתושבים וב"רוח המקום" המאפיינת את ה"עיר הישנה".  בניית גורד-שחקים במתחם אסותא ע"פ הצעת היזם, היא בבחינת התרסה גסה לכל תושבי האזור ולאתוס הקולקטיבי, הציבורי והלאומי המתגלם במרקם הרחובות והגינות.  המיזם ישנה את רוח המקום ואופי השכונה, ויפגע  בתחושת השייכות של התושבים.

 

ה"צפון הישן" הוא חלק מאותו נכס תרבותי המכונה "העיר הלבנה", והוא בעל משמעות ערכית, חברתית, היסטורית וסמלית לעיר תל אביב.  ערכים אלה מהותיים לדמותה וזהותה של "תל אביב הישנה", כ"עיר לבנה", ולהיסטוריה שלה כ"עיר העברית הראשונה".  אי לכך מרקם השכונה וחללי רחובותיה ראויים לשימור ופיתוח זהירים לא פחות משימור בניינים בתוכה. 

גורד-שחקים הוא טיפוס בניין חריג וזר ל"צפון הישן"

 גורד שחקים הוא טיפוס בניין, ((Building Type חריג לדמות ולזהות ה"צפון הישן", ו ומנוכר לאורחות החיים השכונתיים האופיינית באזור.  מתוך התקנון עולה כי המגדל יכלול בריכות שחייה למעלה ולמטה, מועדוני דיירים למעלה ולמטה, מתקני ספורט שיטפלו בהם אקוסטית וכיו"ב.  זה הוא קומפלקס  המכוון לחתך אוכלוסיה שונה בתכלית מזו המתגוררת כיום בסביבה.  הסטנדרטים הפרוגרמאתיים של המגורים במיזם מכוונים אל פלח שוק דירות נופש ופאר. קהל היעד של מיזם המגורים, יהיה דומה לזה שבמגדל נחושתן, תושבים זרים ובעלי ממון, שייהנו מנוף העיר והים, ישקיפו על הגגות המשותפים של השכנים מלמעלה ויוכלו להסתגר מהשכונה בבועתם היוקרתית גם בחלק התחתון. המיזם ייצר היררכיה קיצונית בין בעלי הון למעמדות הביניים המתגוררים בסביבה.  הרשויות באשרן פרויקט כזה  נותנות ידן לביטוי והבלטת פערים חברתיים ובעושן כך מעצימות אותם.

 

הוספת בנייני המנהלה לתכנית השימור השנויה במחלוקת,  משרתת  היטב את היזמים ואינה משרתת את הציבור.   מחד, מקבלים היזמים בגין השימור עוד זכויות בנייה מופלגות, המתורגמות לגורד שחקים זר וחריג לנוף המרקם השכונתי ופוגע באיכות החיים של תושביה, ומאידך מאפשרת שמירת הבינוי הפנימי ליזם יצירת הפרדה מרחבית מרבית בין השצ"פ לשפ"פ .  שימור הבניינים הפנימיים מאפשר יצירת שני מרחבים נפרדים לחלוטין המחזקים את בידולו של המיזם מסביבתו המידית. 

 

עצם הצבת  גורד השחקים במרקם השכונה היא התנכרות לערכים השוויוניים הגלומים ברחובות הסביבה.  המיזם אינו משתלב אלא מפריד ומבחין בינו לבין שכניו . תכנית הבינוי האדריכלית מאפשרת תנאים אופטימאליים למגדל שרוצה להסתגר לתוך עצמו.  התכנית משרתת היטב רק את כוח ההון הכלכלי של היזמים והדיירים החדשים שיאכלסו אותו.  התכנון אינו מכבד את הקשרי וערכי הסביבה, התרבות והחברה הגלומים בבינוי השוויוני של השכונה.  מקומו של גורד השחקים אינו ברקמה של תכנית גדס.

 

רוח המקום והאדם – המיזם אינו תואם את תכנית גדס – שהיא בבחינת תכנית המתאר הכללית הראשונה של תל אביב

אזור ה"צפון הישן" הוא חלק מרקמת "תכנית גדס" (תוכננה 1927-1929). התכנית משתרעת מרחוב בוגרשוב וכיכר הבימה בדרום ועד הירקון בצפון, ובין אבן גבירול במזרח ועד הים.  תוכנית גדס היא התשתית הרקמתית לבנייני הסגנון הבינלאומי.  האדריכלות הלבנה של תל אביב תואמת היטב את צורת חלוקת המגרשים, המעמידה בניינים במרכז שטח גינון ומגדירה פרופורציות ברורות לחלל העירוני הנוצר מאופי הבנייה.  איכויות הבלוק השכונתי ומדרגי תכנית גדס הם הקונטקסט ההולם לבנייני הסגנון הבינ"ל המייצר את זהותה הייחודית כ"עיר לבנה". 

 

תיאור עקרונות "תוכנית גדס" –  והפרתם במיזם אסותא

  1. מדרג דרכים - מבחינת דרכים תוכנית גדס מייצרת מערכת היררכית בה פוגע המיזם. (למשל העמסת תנועת רכב על רחוב שכונתי שקט, ורמייזא)
  2. מדרג בינוי פרטי-ציבורי - מרקם שכונתי רציף בעל היררכיות ברורות כל מתחם ייחודי ושונה על מנת ליצור הזדהות של תושביו.  מיזם אסותא חולש ופוגע בשני מתחמים בסמיכות המידית, מתחם גינת אמסטרדם (מלץ), ומתחם שד' היוצר-בזל, כך שמעבר להשלכות הסביבתיות הקשות ברמת איכות החיים, הוא פוגע בייחודיות המאפשרת את הזדהות התושבים עם סביבת מגוריהם.
  3. מרקם בינוי אחיד וקצוב  – מרקם תכנית גדס מאפשר עד היום איזון נפלא בין ציבורי לאינטימי במרחב מטרופוליטאני סואן. הרקמה הקצובה והאחידה מחוללת את האופי הייחודי של תל אביב הישנה: עיר הומה וסואנת, המטרופולין הישראלי. איכות החיים הנדירה, שאין דומה לה בערים הגדולות בעולם, נשמרת במרקם תכנית גדס בשל עקרונות התכנית שיושמו ואפשרו את בידודו ההדרגתי של מבנן המגורים מהמולת העיר. התושבים, נהנים גם היום מאווירה שקטה ושכונתית.   היזם מציע את גורד השחקים - טיפוס בניין, אשר מלכתחילה ובעצם מהותו אינו הולם את תכנית גדס פיזית, אסטתית וערכית. הוא יחבל קשות באיכויות האופקיות והאחידות של המרקם הדומיננטי.
  4. בכל מתחם גינה ציבורית קטנה לשימוש תושבי השכונה   אחת מהגינות ב"צפון הישן" היא הגינה השכונתית היפה הנקראת בפי תושבי האזור גינת אמסטרדם (גינת מלץ).  גורד השחקים הנדון יתנשא 155 מ' מידית מעל הגינה, ויפגע בנופה ויופייה ובתחושת האינטימיות והנעימות שלה כגינה שכונתית פנימית.  בגינה משתמשים בעיקר קשישים והורים עם פעוטות. המשתמשים בגינה השכונתית זקוקים למעט המרחב הפתוח והירוק הקרוב לביתם.  הם זקוקים לקשרים ולמפגשים החברתיים היומיומיים בגינה השכונתית.  על צרכים יומיומיים אלה של קהילות בשכונה לא עונים פארק הירקון וחוף הים המרוחקים יותר.

 

המיזם מנוגד לערכי  "תכנית גדס" ולמורשת הגלומה בה

"העיר היא פסגת היצירה האנושית, היא משקפת את פני האנושות. צרכי האדם הם מרכז עבודת התכנון וכל תכנון צריך להתחיל בסקר מקיף של המקום על כל מרכיביו ורבדיו".

 

תכנון מיזם אסותא לא בוסס ונבחן לאורו של שום סקר מקיף של המקום בהקשריו השונים, כפי שהנחה גדס וכמתבקש, ביתר שאת, מתהליך תכנוני תקין גם בתחילת המאה ה-21.  תהליך תכנוני תקין, המתייחס למכלול המקומי, אקוטי למזעור הנזקים לסביבה, לחברה ולאדם.  

תכנית גדס התוותה מערכת אורבאנית שראייתה הרחבה והרב תחומית המתבססת על ערכי חברה-סביבה-תרבות הקדימה את זמנה. היא התוותה יצירת עיר שמרגישה כמו שכונה ומאפשרת חיי רחוב טובים.   

סיר פטריק גדס הצליח לייצר תשתית למה שכולנו כיום רוצים, "עיר טובה"... עיר בת קיימא.

 

גם עיריית תל-אביב-יפו מעוניינת לפעול למען ערכים אלה של עיר בת-קיימא: "...איכות סביבה ברמה גבוהה היא אינה מותרות, היא כורח בסיסי להמשך הדורות.  יש לשאוף אפוא, לפיתוח וצמיחה מכוונת, שתיצור עיר בת קיימא מגוונת, עם שיפור של ערכי טבע ונוף." (מתוך קו אסטרטגי 4 של עיריית תל אביב).

מיזם אסותא לא נולד מתוך "פיתוח וצמיחה מכוונת" כמצופה בהיקף כזה של הגדלת מספר יחידות דיור ברובע דחוס, ואינו מציע שיפור של ערכי טבע ונוף לתושבי השכונה והעיר.  המיזם נולד ועלול להתממש מתוך כוחם של בעלי הממון ומאפשר את מימוש צרכיהם על חשבון רווחת הציבור.  גורד השחקים כטיפוס בניין המייצר מערכת מיקרו-אקלים רבת בעיות רחבות היקף, מרחיק את תל אביב משאיפתה המתמשכת להיות עיר בת קיימא כמתואר בחזון העיר ובחזונו של גדס. 

 

ועוד מדבריו, הרלבנטיים גם לימינו, של מתכנן הערים סיר פטריק גדס:  "העיר היא מוזיאון פתוח של תולדות הישוב האנושי שלה, היא מכילה את עברה ואת ההווה שלה ומאפשרת את פתוחה אל העתיד".

ב-1914 תכנן גדס שכונות במדרס, בומבי, כלכתה ואינדור, כשהוא מיישם את שיטות התכנון שלו מתוך  קשר הדוק לקהילה, כשהוא נזהר ממחיקת המורשת המקומית וכפיית ערכים זרים . 

בנוסף לשימור והתערבות זהירה במרקם, על העירייה לאמץ גם את המשנה הזו של גדס, התואמת היטב גם את רוח התכנית האסטרטגית למען טובת תושבי העיר ועתידה. 

 

על הועדה המחוזית לדחות את התכנית  ולהנחות את היזם והעירייה לבחון חלופות המאפשרות פיתוח זהיר וידידותי לסביבה האנושית והפיזית בתחומי תכנית גדס ההולם את רוחה, עקרונותיה, ערכיה ובעיותיה.

 

 

המיזם פוגם באתר המורשת לשימור – "עיר לבנה"

רקמת הרחובות בסביבת המיזם המכונה "הצפון הישן", היא חלק  אינטגראלי מה"עיר הלבנה", זאת

למרות שהאזור לא נכלל רשמית בהכרזת אונסקו. עם זאת, ההכרזה של תל אביב הייתה על פי שני קריטריונים (מתוך חמישה): הראשון – (II.), בעבור אדריכלות המבנים בסגנון הבינלאומי, והשני – ((.IV בעבור התכנון העירוני – בינוי הערים, אשר עליו נאמר בהכרזה: " ....על שום ייחודיותו והתאמתו לקונטקסט התרבותי והגיאוגרפי".

 

למרבה הצער, השיח הציבורי מאז ההכרזה נסב על המבנים היחידים, ואלה משמשים בידי היזם כמנוף לקבלת זכויות בנייה מופקעות ולא על מנת לשמר את זהות "העיר הלבנה" כמכלול עירוני. מיזם אסותא מתעלם באופן בוטה את מרוח הכרזת אונסקו ומחויבות העיר תל אביב אליה.

בעצם קידום פרויקט עתיר זכויות בנייה פועלת העירייה כנגד עקרונות הפיתוח המושכל והידידותי לתושבים שהיא עצמה מתווה בתכנית האסטרטגית ומחבלת במורשת אותה מבקשת היא עצמה לשמר. 

 

האם כל מבני אסותא ראויים בכלל לשימור?

המיקוד בשימור הבניין הבודד במקום בהקשרי וערכי המורשת הרחבים מנוצלת לעשיית רווחים על חשבון התועלת הציבורית.  הנושא עלה גם בישיבת המליאה של הועדה המחוזית, בה הוחלט על הפקדת התכנית: "איל אופק:"...יש פה סוגיה של צרכי הציבור לעומת סוגיית השימור.  יש קונפליקט בין הצרכים האלה." (עמ' 45 בפרוטוקול הוועדה המחוזית ת"א, ישיבה 736). 

 

באותה ישיבה אמרה אדר' אילנה אלרוד : "אני חושבת שמטלות השימור היו מעל למה שצריך, וכתוצאה ממטלות השימור הגיעו לרמת מגורים שהיא הרבה מעל למה שצריך לאזור הזה.  אנחנו מסתכלים פה על ת"א במודל הזה, וזה נותן לנו את התמונה הכי טובה, שיש פה אי סדר מוחלט. כל הבניינים הם 4 עד 6 קומות ופתאום צץ מגדל, בלי שום סדר, בלי שום הגיון תכנוני,... רק בגלל שבמקרה היה מגרש יותר גדול, צץ מגדל.... השימור מאוד נכון לאורך ז'בוטינסקי, ... הוא לא הוסיף שום דבר לעיר כל הצד האחורי הזה.  את ה-2-3 קומות האלה שניבנו לפי איזה שהוא סגנון, לדעתי היום אין לו ערך. הוא ממש הכביד מאוד על המגרש הזה. ....כל גודל הבנייה הוא לא הגיוני.... צריך להביא את זה בחשבון אחד מול השני: כמה אנחנו צריכים להוסיף מגורים, באיזו רמה ובאיזה גודל, לעומת איזה שהוא שימור שהוא נכון מאוד ברח' ז'בוטינסקי, לא נכון לפי דעתי בצד האחורי."  (עמ'  47-48, שם)

 

השתוקקות היזם להגדלת רווחיו לא יודעת שובע ומשתקפת בבהירות בתכנון המיזם.  התביעה להיקפי בנייה מופקעים נשענת על טיעונים מופרכים.  הדעה המקצועית לגבי ערכיו האדריכליים של חלקם האחורי של בנייני אסותא הובעה בבהירות בישיבת ההפקדה של הועדה המחוזית ע"י אדריכלית אילנה אלרוד ולא זכתה למענה.

 

היזם מנצל את מלכוד העירייה במדיניותה רבת השנים – זכויות בנייה תמורת שימור, ואת אילוצי המצב הסטאטורי המתיר מדיניות פיתוח שהיא בבחינת מעשה הטלאה – התב"ע הנקודתית.

טובת הציבור  וערכיו אינם מתיישבים עם מיזם כזה, הגורם נזק רחב היקף ומציע בתמורה כבשת רש -  של שימור ושיחזור, אשר לדעת תושבי השכונה ואנשי מקצוע רבים אין צורך ציבורי במרביתו.

טובת הציבור וערכיו לא נכללו במערכת השיקולים שהובילו להפקדת התכנית. 

 

תהליך התכנון והאישור של המגדל נחווה על ידי התושבים כתהליך בו הולכו שולל. 

כמו במקרים קודמים (מגדל נחושתן, מוסך דן וכיו"ב), גורמי העירייה חשפו את התכנית בשלבי קידום פורמאליים של מתן תוקף סטאטורי בלבד. לא התקיים שום דיון רציני עם תושבי השכונה או נציגיה, ולא נבחנו היבטי חברה-סביבה רלבנטיים לפרויקט בסדרי גודל שכאלה. אופן זה של חשיפת התכנית בפני הציבור  צמצם את יכולתו לבחון את התכנית ולהתארגן כראוי לייצוג צרכיהם של תושבי האזור מול היזם, דבר אותו במפגיע לא עשו שליחי ומשרתי הציבור בעירייה.  גם אם הליכי קידום פרויקט אסותא נעשו ע"פ חוק, הם נחווים על ידי התושבים, כמחטף אופורטוניסטי המשקף את הפקרת השלטון המקומי את המרחב הציבורי בידי בעלי הון, ואת היותו של הציבור, שהוא ההון האנושי של העיר , חסר אונים אל מול כוח היזם והרשויות.

גם בהיבט זה, של אופן קבלת ההחלטות בתהליך קידום המיזם לא מיישמת הרשות המקומית את עקרונות התכנית האסטרטגית לעיר: "קו אסטרטגי 3 – ממשל עם הפנים לאזרח

ממשל עירוני עם הפנים לאזרח - מתייעל ומשתף, בעל מידה רבה של עצמאות בניהול ענייני העיר הפנימיים, תוך שיתוף פעולה עם רשויות שכנות בנושאים חוצי גבולות מוניציפאליים.
- עירייה ממוקדת לקוח
- שיתוף והשתתפות תושבים"

 

איוולת ובכייה לדורות

גורד השחקים החריג הזה, ייראה למרחוק, ויתנשא לראווה בקו הרקיע של העיר יחד עם חריגים נוספים שאושרו ומאושרים בעת הזאת ע"י הרשויות (ע"ע מגדל נחושתן). גורד-השחקים באסותא ייתפס בעיני תושבי העיר כסמל לאיוולת ואדישות הרשויות, שהפקירו את האינטרס הציבורי בידי היזם, ולקו בראייתם הכוללת. לקות ראייה זו ייצרה ומייצרת נוף עירוני המספר על מעשה הטלאה תזזיתי ומחוסר רסן, בו הרוויחו מעטים תוך התנכרות לרווחתם וערכיהם של רבים ותוך פגיעה חמורה במהות זהותה ומורשתה של תל-אביב.

 

תושבי השכונה וסביבתה מתנגדים נחרצות לאישור המיזם וקוראים לוועדה המחוזית לדחות את התכנית מכל וכל למען איכות חייהם, ולמען עתיד השכונה, הסביבה והנוף העירוני.

   

מקורות

  ההתייחסויות לחזון ולקוי התכנית האסטרטגית לקוחה מאתר עיריית תל אביב

              http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Strategic/WorkPlan/Vision.asp

                              ההתייחסות לחזונו של גדס נשענת על מאמרים באתר על מורשתו                                                                                               

              http://www.patrickgeddestrust.co.uk/   

           Tel-Aviv - The Locus of Collective Amnesia,  Braha Kunda, Master’s Thesis,

             < xml="true" ns="urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" prefix="st1" namespace="">Rice University ,TX  USA 1992

אדריכלות הסגנון הבינלאומי , ברכה קונדה, הוצאת קרן מרדכי קריתי לתמיכה במפעלי חינוך, תרבות ואמנות, המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות וקרן תל-אביב לפיתוח, 1994.