חדשות

חדשות בנושא חרדה חברתית מתפרסמות בדף שלנו בפייסבוק - חרדה חברתית בפייסבוק. כנסו לדף והרשמו לפרסומים באמצעות לחיצה על כפתור ה like.
כדי לקבל ידיעות חדשות הישר למייל שלכם הרשמו לניוזלטר שלנו
למי שמעדיף טוויטר. אפשר גם לעקוב אחרינו ב חרדה חברתית ב twitter
את הבלוג שלנו בנימה אישית יותר ניתן למצוא בבלוג חרדה חברתית

טיפול קבוצתי בחרדה חברתית בגישה קוגניטיבית- התנהגותית בעמותת מים שקטים

נשלח 17 בינו׳ 2017, 8:49 על ידי מים שקטים העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית   [ עודכן 17 בינו׳ 2017, 8:49 ]

מים שקטים - העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית, מציעה טיפול קבוצתי בחרדה חברתית בגישה התנהגותית קוגניטיבית.
פרטים נוספים

קשב וחרדה חברתית - מאמר חדש במים שקטים

נשלח 12 במאי 2016, 6:26 על ידי מים שקטים העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית   [ עודכן 12 במאי 2016, 6:27 ]

מאמר חדש שפורסם באתר מים שקטים סוקר את נושא הקשב במצבים מעוררי חרדה חברתית
לקריאה:
קשב וחרדה חברתית - מה קורה לקשב שלנו במצבים חברתיים מעוררי חרדה

מדוע סיטואציות חברתיות מסוימות גורמות לחרדה חברתית ואחרות לא - מאמר חדש

נשלח 29 באפר׳ 2016, 2:41 על ידי מים שקטים העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית   [ עודכן 29 באפר׳ 2016, 2:41 ]


מה גורם לסיטואציה אחת לייצר אי נוחות חברתית ולאחרת לא? על סגנונות של הצבת מטרות בסיטואציות חברתיות, על מה שאנחנו מאמינים שמצפים מאיתנו וגם על אחד המאפיינים הייחודיים של חרדה חברתית: להסתכל על עצמי מעיניו של האחר בשיפוטיות.

לאנשים עם חרדה חברתית רמות סרוטונין גבוהות במוח

נשלח 25 ביוני 2015, 6:42 על ידי מים שקטים העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית   [ עודכן 25 ביוני 2015, 6:43 ]

על פי מחקר חדש במוחם של אנשים הסובלים מחרדה חברתית רמות סרוטונין גבוהות ולא נמוכות. זאת בניגוד להנחה המוקדמת שחרדה נגרמת מרמות נמוכות של הנוירוטרנסמיטור סרוטונין.

על פי המחקר שטף של סרוטונין תורם לפעילות יתר של האמיגדלה במוחם של אנשים הסובלים מחרדות.

לא רק שמוחם של אנשים הסובלים מחרדה חברתית מייצר יותר סרוטונין מאנשים שאינים סובלים מחרדה חברתית, המוח שלהם גם שואב חזרה לסינפסה יותר סרוטונין ממוחם של אנשים שאינם סובלים מחרדה חברתית. החוקרים מאמינים שמנגנון השאיבה חזרה פועל כדי לפצות על עודף הסרוטונין שמעביר סיגנליים עצביים

מחקר זה המבוסס על דגימה של 18 גברים ונשים גם הצליח להראות שרמות הסרוטונין גבוהות יותר במטופלים חרדים יותר

ההנחה המקובלת עד כה הייתה שתרופות ממשפחת SSRI המשמשות לטיפול בחרדה חברתית, עושות זאת על ידי העלאה של רמות הסרוטונין במוח. ההנחה הסמויה היתה שחרדה קשורה לרמות סרוטונין נמוכות. תוצאות המחקר הנוכחי הן הפוכות לתיאוריה המקובלת. המחקר פורסם ב- JAMA Psychiatry.

איך להבין את התוצאות האלה שסותרות ומקשות להבין כיצד תרופות ממשפחת SSRI מסייעות בהפחתת חרדה חברתית.

יש לזכור שהמחקר הנוכחי השתמש בגודל דגימה נמוך ויש צורך במחקרים נוספים על מנת לאשש את הקביעה במחקר זה

מקור:
http://www.upi.com/Health_News/2015/06/19/People-with-social-phobia-have-too-much-serotonin/7201434731040/

הטיפול האופטימלי בחרדה חברתית על פי סקירת ספרות מקצועית

נשלח 18 ביוני 2015, 0:07 על ידי מים שקטים העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית   [ עודכן 18 ביוני 2015, 0:11 ]

תקציר מאמר שפורסם בשנת 2012

מאמר זה מציע מספר המלצות לטיפול בחרדה חברתית המבוססות על סקירת ספרות מקצועית בנושא.
הטיפול האופטימלי יכלול קומבינציה של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה. התרופות המומלצות הן SSRI או SNRI. ההמלצה מבוססת על השילוב של היעילות והסבילות (מספר ועוצמת תופעות הלוואי) לתרופות אלו. נרדיל (phenelzine, תרופה ממשפחת MAOI - מעכב מונו אמין אוקסידז)), נמצא  יעיל יותר אך אינו מומלץ לשימוש בשל בעיות וסכנות הקשורות לאינטראקציה של עם סוגי מזון ותרופות שונים, השימוש בנרדיל ייתכן רק במקרים בהם אין תגובה לתרופות האחרות שהוזכרו. ישנם סוגי תרופות נוספים שיעילים לטיפול בחרדה חברתית (בנזודיאזפינים, אנטי- פסיכוטים ו- alpha-2-delta ligands) אבל לגבי אלו מכיוון שחסר מידע קליני ומכיוון שקיימת סכנה להתמכרות וגמילה לבנזודאזפינים לא ברור כיצד לשלב תרופות אלה בטיפול. אין הרבה ניסיונות שבדקו שילוב של מספר סוגי תרופות. נראה שטיפול התנהגותי קוגניטיבי הוא אפקטיבי יותר משיטות פסיכולוגיות מבוססות עובדות אחרות וההשפעה של טיפול התנהגותי קוגניטיבי מתמשכת זמן רב יותר מטיפול פרמקולוגי. ישנן עדויות מסוימות לכך שהשילוב של תרופות וטיפול התנהגותי קוגניטיבי אפקטיבי יותר משימוש בכל אחת מהשיטות לחוד. חרדה חברתית היא הפרעה כרונית ובדרך כלל דורשת טיפול ארוך טווה

המאמר פורסם ב- Neuropsychiatric Disease and Treatment


מקור:Optimal treatment of social phobia: systematic review and meta-analysis
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3363138/

הצעה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בחינם

נשלח 3 במרץ 2015, 22:52 על ידי מים שקטים העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית   [ עודכן 3 במרץ 2015, 22:53 ]

הצעה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בעצימות נמוכה במסגרת סטאז'. הטיפול ינתן על ידי מתמחים במשך 25 שבועות - מתאימים מטופלים החל מגיל 16 - הטיפול יינתן בחינם. למעוניינים בפרטים נוספים צרו קשר. בטופס הפנייה ציינו שאתם מבררים בקשר לאופציה של טיפול פרטני

אמוטיקונים לאנשים מופנמים – חמוד

נשלח 21 בפבר׳ 2015, 0:29 על ידי מים שקטים העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית   [ עודכן 21 בפבר׳ 2015, 1:33 ]

סוף סוף גם מופנמים יכולים להביע את מה שהם מרגישים ברגשון או סמליל.

כמופנמים אנחנו זקוקים לזמן לעצמנו כדי להירגע ולטעון מצברים, אבל החברים שלנו לא תמיד מבינים את הצורך הזה ל"זמן לעצמי" לבד בבית, במיוחד עם החברים האלה הם מוחצנים

אינרוג'יז הם סדרה מאויירת של אמוטיקונים הכוללים פעולות ומצבים חברתיים ייחודים למופנמים

מאיירת הסדרה, רבקה לינץ', מספרת שהרעיון עלה בראשה לאחר לאחר שחבר שלה סיים את מערכת היחסים עמה משום שהוא זקוק ליותר זמן עבור עצמו. "התפלאתי" - היא אמרה – "תמיד הגדרתי את עצמי כמופנמת כמוהו אבל כנראה שההתלהבות שלי מהקשר בינינו האפילה על היכולת שלי לקרוא את הצורך שלו לזמן לעצמו"


יותר מידי אנשים

יותר מידי אנשים




כשאתה סתם רוצה לשבת בבית ולקרוא

רוצה לשבת בבית ולקרוא


תודה על ההזמנה, אבל לא.

תודה על ההזמנה, אבל לא


טוב לי לבד

טוב לי לבד


לבד אבל ביחד

לבד אבל ביחד


טוען מצברים

טוען מצברים


אני טובע

אני טובע


עמוד הפייסבוק של רבקה:

https://www.facebook.com/introji?fref=nf

חרדה חברתית: טיפול פסיכולוגי עדיף על טיפול תרופתי

נשלח 2 בנוב׳ 2014, 11:08 על ידי מים שקטים העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית   [ עודכן 29 בנוב׳ 2014, 9:14 ]

למרות השימוש הנרחב בתרופות לטיפול בחרדה חברתית, נראה כי טיפולים פסיכולוגיים עדיפים וצריכים להימצא בעדיפות ראשונה לטיפול בחרדה חברתית

בסקירה של 101 ניסויים קליניים נמצא כי טיפול התנהגותי קוגניטיבי עזר יותר לאנשים הסובלים מחרדה חברתית מאשר טיפול תרופתי על ידי תרופות ממשפחת ה SSRI שנמצא יעיל גם הוא אך במידה פחותה.

תרופות ממשפחת ה SSRI כמו למשל פאקסט, פרוזאק וציפרלקס הנמצאות בשימוש רחב לטיפול בחרדה חברתית אכן מקלות על הסימפטומים של חרדה חברתית אבל עלולות לגרום לתופעות לוואי כמו הפרעות בשינה, פגיעה בתפקוד המיני ועוד, בנוסף לא פעם התרופות מפסיקות להשפיע בעוד שטיפול התנהגותי קוגניטיבי מצייד את האדם ביכולות שנשארות איתו לאחר הטיפול

המחקר מדבר על תוצאות מבטיחות גם בשדה של שימוש בטיפולי עזרה עצמית

בבריטניה כבר היום הטיפול המומלץ בחרדה חברתית הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי והשימוש ב SSRI נשמר רק למי שמעדיף טיפול תרופתי.

מקור:
http://www.cbsnews.com/news/talk-therapy-may-treat-social-phobia-better-than-drugs/


קבוצת חרדה חברתית חדשה בתל אביב

נשלח 30 באפר׳ 2014, 10:52 על ידי מים שקטים העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית   [ עודכן 23 באוג׳ 2014, 0:59 ]

ב
בחודש ספטמבר תיפתח קבוצת חרדה חברתית חדשה בתל אביב

מספר המקומות מוגבל

לקביעת פגישה אישית ולקבלת פרטים נוספים צרו קשר דרך מים שקטים - קבוצות חרדה חברתית בהנחיה

שיקגו – טיפול בחרדה חברתית באמצעות אימפרוביזציה

נשלח 18 באפר׳ 2014, 12:08 על ידי מים שקטים העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית   [ עודכן 29 בנוב׳ 2014, 9:14 ]

Improv for Anxiety – היא תכנית טיפול בחרדה חברתית המשלבת אימפרוביזציה וטיפול התנהגותי קוגניטיבי.

טיפול בחרדה חברתית באמצעות אימפרוביזציה
התכנית נולדה כשיתוף פעולה בין העיר השנייה (The Second City) - בית הספר המפורסם לאימפרוביזציה וקומדיה בשיקגו - לבין מרכז הטיפול בהפרעות חרדה בעיר. התכנית משלבת אימפרוביזציה וטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT).

על פי מרק פפפר (Mark Pfeffer), פסיכולוג קוגניטיבי ומייסד התכנית - Improv for Anxiety – היא תכנית יחידה מסוגה בעולם (אצלנו בארץ קבוצת מים שקטים מסתייעת באימפרוביזציה למטרות דומות).

התכנית החלה את דרכה בשנת 2011 ככלי טיפולי בחרדה חברתית. מדובר ב 8 מפגשים שמטרתם לסייע לפציינטים להתגבר על חרדה והימנעות בסיטואציות חברתיות. מרק פפפר אומר שהרעיון נולד מתוך התסכול שחווה כתרפיסט כשמטופלים שלו הסובלים מחרדה חברתית לא ביצעו את שיעורי הבית שנתנו להם: טיפול התנהגותי קוגניטיבי כולל מתן משימות חשיפה בין הפגישות הטיפוליות ולפפפר הסתבר שמטופלים הסובלים מחרדה חברתית אינם מבצעים את המשימות האלו.

"חיפשתי רעיון שיהיה זמין ואפשרי כלכלית ויסייע למטופלים שלי ככלי טיפולי" – הוא אומר.

לאחר שהשתתף בעצמו בשיעורי אימפרוביזציה בעיר השנייה, הבין פפפר שמדובר בסביבה כיפית ובטוחה שתוכל לסייע בבניית ביטחון עצמי, לשפר יכולות של דיבור לפני קהל ולחזק תחושה של נינוחות בסיטואציות חברתיות.

פפפר התחיל להמליץ למטופליו על השתתפות בשיעורי אימפרוביזציה אך נתקל בסירוב מפוחד.

כתוצאה, יזם פפפר תכנית מיוחדת שנבנתה סביב ועבור מטופליו – התכנית הונחתה באמצעות מדריכים של העיר השנייה עבור קבוצות בגודל של 8-12 מטופלים מידי שבוע. מעל 200 משתתפים כבר הסתייעו בתכנית עד היום. 

"זה פשוט מקום שבו אתה לא יכול לטעות, שום דבר שתגיד לא יהיה לא נכון – אז אתה לא צריך לחשוש להיראות טיפש או שתגיד את הדבר הלא נכון" אומר אחד המשתתפים

איך זה עובד?

פפפר אומר שלמרות המחסור במחקר מדעי מסודר בנושא הניסיון הקליני מראה שאנשים המשתתפים בתכנית מצליחים לשנות את חייהם ולקחת החלטות שקודם לא היו מסוגלים להן כמו למשל הליכה לריאיון עבודה או יצירת קשרים רומנטיים. אימפרוביזציה בבסיסה היא אמנות קבוצתית – אנשים הסובלים מחרדה חברתית צריכים להתנסות בתחושה של קבלה על ידי ה"שבט" שלהם – ואנחנו כקבוצת אימפרוביזציה הופכים להיות השבט שלהם שבה הם זוכים לתחושה של מקובלות – קשה לפחד כשאתה צוחק.
אימפרוביזציה מאפשרת לפציינטים שלי להתמודד עם החרדה. בטיפול התנהגותי קוגניטיבי אנחנו רוצים לייצר מצבים מעוררי חרדה, לשים בהם את המטופלים שלנו ולגרום להם לשנות את ההתנהגות שלהם בתגובה לפחד. הרעיון בטיפול קוגניטיבי הוא ללמד את המטופל לנהל את החרדה שלו במקום להיבהל ולברוח ממנה ולחוות אותה כמו האדם הממוצע. 





 

מקורות:
http://www.medscape.com/viewarticle/823580?src=rss
http://news.medill.northwestern.edu/chicago/news.aspx?id=205395
http://www.beyondanxiety.com/improv/

1-10 of 41