126 - הכל עניין של גישה

הכל עניין של גישה 

את מייקל פגשתי לראשונה במסגרת העבודה. מייקל היה מאותם האנשים שאתה מוכרח
לשנוא. הוא תמיד היה במצב רוח טוב ותמיד היה לו משהו חיובי להגיד. כששאלו אותו מה נשמע? הוא תמיד ענה: "לא יכול היה להיות יותר טוב"

הוא תמיד ידע לעודד ולחזק. אם למישהו היה קשה, מייקל תמיד ידע למצוא את הצד החיובי.

ההתנהגות שלו עוררה סקרנותי ויום אחד ניגשתי אליו ושאלתי: "אני לא מבין, איך אתה מצליח להיות כל כך חיובי כל הזמן?"

מייקל ענה לי: "בכל בוקר כשאני מתעורר, אני אומר לעצמי: מייקל, יש לך שתי אפשרויות: אתה יכול להיות במצב רוח טוב או במצב רוח רע. אני תמיד בוחר להיות במצב רוח טוב. ואם קורה לי משהו רע, אני גם אומר לעצמי: אתה יכול לבחור: להיות קרבן או ללמוד מכך. אני תמיד בוחר ללמוד מכך.

אם אני נתקל במישהו שמתלונן והחיים קשים לו אני יכול לבחור להסכים אתו או לנסות למצוא את החיובי.  אני בוחר למצוא את החיובי.

"כל זה נשמע מאוד נחמד" אמרתי "אבל לא נראה לי שזה עד כדי כך פשוט"

מייקל התעקש: "דווקא כן" (הערה: ברור שמייקל מעולם לא סבל מהפרעת חרדה)

מייקל המשיך: "העניין בחיים הוא שאתה צריך לבחור. בכל מצב. תמיד. בסופו של דבר יש לך בחירה. אתה בוחר איך אנשים משפיעים עליך. אתה בוחר אם להיות במצב רוח רע או במצב רוח טוב. ובשורה התחתונה: אתה בוחר איך לחיות את החיים שלך"

דבריו של מייקל הותירו בי רושם עז.

זמן לא רב אחר כך עזבתי את העבודה. אני ומייקל לא שמרנו על קשר אבל לא פעם חשבתי עליו, בעיקר בזמנים בהם בחרתי בחירות בחיים במקום להגיב אליהם.

שנים לאחר מכן שמעתי שמייקל עבר תאונה דרכים קשה, ועבר ניתוח קשה ותהליך שיקומי ארוך.

חצי שנה לאחר התאונה נפגשנו שוב וכששאלתי אותו לשלומו והוא ענה: "לא יכול היה להיות יותר טוב - רוצה לראות את הצלקות?"

לא רציתי לראות את פצעיו אבל כן שאלתי אותו מה עבר בראשו בזמן התאונה.

"הדבר הראשון שחשבתי עליו היתה בתי הקטנה שעמדה להיוולד" אמר מייקל "אחר כך ששכבתי מוטל על האדמה, זכרתי שיש לי שתי אפשרויות: למות או לחיות. בחרתי לחיות.

"ולא פחדת?" שאלתי

מייקל המשיך: "החובשים הגיעו ואמרו לי שאהיה בסדר אז קצת נרגעתי אבל כשהגעתי לחדר המיון וראיתי את הבעות פניהם של הרופאים והאחיות, הבנתי שמצבי עגום: הם הביטו עלי בתערובת של צער ורחמים כאילו שהייתי כבר מת. ידעתי שאני מוכרח לעשות משהו. 

"אז מה עשית?" שאלתי

"הייתה שם אחות אחת שירתה לעברי שאלות" אמר מייקל "היא שאלה אם אני אלרגי למשהו" מיד עניתי: "כן"

כולם הפסיקו את עבודתם, השתתקו וציפו לתגובתי. נשמתי עמוק ואז צרחתי: "אני אלרגי לכוח המשיכה"

"כולם צחקו ואז אמרתי להם: אני בוחר לחיות - אז תעבדו עלי כמו אדם שהולך לחיות ולא על גוויה"

מייקל שרד את התאונה הודות למיומנותם של הרופאים אך לא מעט גם בזכות הגישה שלו לחיים. למדתי ממנו שבכל יום אנחנו בוחרים שוב האם ברצוננו לחיות

הכל תלוי בגישה וגם לך יש בחירה: אתה יכול להיות שמח מאושר ובשליטה על חייך כבר עכשיו או שאתה יכול לקטר על נסיבות חייך - קרבן נצחי של כל דבר וארוע.

אתה יכול לבחור