074 - לשנות את הפוקוס ולהתרחק מהחרדה

לשנות את הפוקוס ולהתרחק מהחרדה

בכל פעם שעולה בנו חרדה, לא משנה אם זה לפני אירוע חברתי, תוך כדי או אחרי,  נרצה להפנות את תשומת הלב שלנו החוצה ולא פנימה. התחושות הפנימיות שלנו מוליכות אותנו שולל בכל הנוגע לחרדה.

כשאנחנו מתמקדים בתחושותינו הפנימיות, החרדתיות, אנחנו מחזקים ומחדשים את החרדה.

לכן, כאשר אנחנו נושאים נאום, מופיעים לפני קהל, נותנים פרזנטציה או נמצאים בכל פעילות חברתית אחרת, נשתדל להתעלם מהחרדה.

במקום זאת, עלינו להתמקד בדברים חיצוניים - כל דבר חיצוני שיסיח את דעתנו מהחרדה וממחשבות חרדתיות.

הלך המחשבה שלנו צריך  כזה: "החרדה אינה רציונלית ואני צריך להכיר בכך שהיא משקרת לי, לכן אתרחק ממנה ככל האפשר ואפנה את תשומת ליבי לדבר מה אחר, חיצוני. אין לי שום סיבה לשבת, לחשוב, להיזכר ולהפחיד את עצמי במחשבות שהם שקרים המחזקים את החרדה ככל שאני חושב אותם יותר."

אם המטרה שלנו להשתפר ולהרגיש יותר טוב, לוגית, עלינו להפנות את תשומת הלב שלנו החוצה.

עלינו להימנע מההרגל הישן של האזנה פנימה ובדיקת רמת החרדה בה אנחנו נמצאים על מנת לפעול בהתאם אחר כך.

הרבה פעמים מה שאנחנו מרגישים נובע משקר ואם נתרכז בתחושות ומחשבות אלה, הן יתחזקו.

אנחנו צריכים ללמוד להתמקד במה שאנחנו עושים, ועלינו לעשות דבר מה, גם אם הדבר גורם לנו למידה מסוימת של אי נוחות או חרדה. הפוקוס לא צריך להיות בעצמנו ובמה שאנחנו מרגישים.

אנחנו לא יכולים להעריך את התקדמותנו באמצעות מדידה חוזרת ונשנית של הרגש שמכאיב לנו, מכיוון שבזמן שאנחנו עושים זאת, אנחנו מתמקדים בחרדה ובכך ומחזקים אותה.

השאלה שצריכה להישאל על מנת למדוד את התקדמותנו  צריכה להיות:

האם עשיתי את מה שהתכוונתי לעשות?

אם התשובה לשאלה זאת היא כן, אז הצלחתי, פשוט משום שעשיתי זאת ולא חשוב איך בדיוק עשיתי זאת (למרות שרוב הסיכויים הם שעמדת במשימה בצורה טובה).

האדם היחידי שמטיל ספק בהצלחתך הוא אתה והמחשבות האוטומטיות השליליות שמלוות אותך. עליך לזכור שהמחשבות האלה, שמשקרות לך, יתייבשו וימותו אם תתעלם ותפנה את תשומת ליבך הרחק מהן.

עליך להסיט את הפוקוס כלפי חוץ – אל תבחן תתמקד במה שאתה מרגיש – התעלם ממחשבות ותחושות אוטומטיות שליליות.